קרלוס לטוף

קרלוס לטוף
Carlos Latuff
	קרלוס לטוף ב-2012
לידה	30 בנובמבר 1968 (גיל: 55); ריו דה ז'ניירו, ברזיל
מדינה	ברזיל
ידוע בשל	איורים פוליטיים, התבטאות חברתית

קרלוס לטוף (בפורטוגזית: Carlos Latuff; נולד ב-30 בנובמבר 1968) הוא קריקטוריסט פוליטי ברזילאי ממוצא לבנוני. מזוהה עם צדה השמאלי של המפה הפוליטית. בעבודותיו הוא מוחה בין היתר נגד אימפריאליזם ונאו-אימפריאליזם, הפרה של זכויות אדם, ניסויים בבעלי חיים, קפיטליזם, והציונות.

ביוגרפיה

ראשית דרכו

לטוף נולד בריו דה ז'ניירו שבברזיל למשפחה שמוצאה בלבנון^[1]. בתחילת דרכו צייר קריקטורות עבור הוצאות לאור המשויכות עם השמאל בברזיל. בשנת 1997 צפה בסרט תיעודי אודות הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי במקסיקו, ובעקבותיו שלח לצבא הזפטיסטי מספר קריקטורות, שזכו לתגובות חיוביות. הוא ציין שלאחר החוויה הזו החליט להקים אתר ולעסוק ב"אקטיביזם אמנותי". הוא נעצר שלוש פעמים בברזיל בשל קריקטורות אודות משטרת ברזיל, בהן מתח ביקורת על ברוטליות משטרתית.

עבודתו

לטוף הרבה לצייר קריקטורות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. רובן מתארות את הצד הישראלי כרוצח שטני ותת-אנושי, ולעיתים אף משוות את ישראל ואת צה"ל לנאצים. קריקטורות מפורסמות שלו כוללת הצגה של אריאל שרון עם חבית גז בשם "Deportation B" וכן קריקטורות המראות חיילים ישראלים טובחים בנערים פלסטינים עם רוגטקות. קריקטורה מעוררת מחלוקת אחרת שיצר כוללת ציור של אוטובוס עם הכיתוב "הכיבוש" שמתפוצץ בפיגוע התאבדות. בנוסף, לטוף הוא היוצר של סדרת הקריקטורות "כולנו פלסטינים", המתארת את העמים המדוכאים בעולם לאורך ההיסטוריה (יהודים בגטו ורשה, שחורים בדרום אמריקה, וכדומה), ומשווה את מצבם לפלסטינים.

עבודותיו של לטוף מתפרסמות באתרי אינדימדיה השונים, וגם באתר של גוש שלום^[2]. כמו כן, הוא משתף פעולה עם ארגונים כגון המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, ונטורי קרתא. בין השאר פרסם קריקטורה בתחרות הקריקטורות על השואה שארגנה איראן ב-2006: הקריקטורה מציגה פלסטיני עם טלאי בצורת סהר אדום, לצד גדר ההפרדה.

בישראל נפתח נגד אינדימדיה ישראל הליך פלילי, בעקבות קריקטורה של לטוף, שבה נראה ראש הממשלה, אריאל שרון, מתנשק עם אדולף היטלר, ובעקבות קריקטורה של קריקטוריסט אחר שבה נראה היטלר כאבי הציונות. התיק נסגר ללא הגשת כתב אישום.

ביוני 2017 עלה לטוף שוב לכותרות בישראל, אחרי שהעיתונאי ערד ניר שיתף בטוויטר קריקטורות של לטוף לרגל יום הפליטים הבינלאומי בו הוא תוקף את מנהיגי האיחוד האירופי, טורקיה וארצות ערב על יחסם לפליטים ממלחמת האזרחים בסוריה, וכתב שלטוף "כהרגלו לא חס על אף אחד"^[3].

קריקטורה על רציחתו של חמזה עלי אל-ח'טיב בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה
קריקטורה נגד דיכוי ההפגנות בבחריין (2011)
קריקטורה נגד שימוש צבאי בילדים
קריקטורה על מחבל מתאבד פלסטיני
קריקטורה על פיוס ישראלי-פלסטיני
קריקטורה על השימוש של סדאם חוסיין בנשק כימי
קריקטורה על אפקט הדומינו כפי שזכה לידי ביטוי באביב הערבי.

האשמות באנטישמיות והכחשת שואה

בשווייץ, ארגון שווייצרי יהודי תבע את לטוף ואת אתר אינדימדיה בשווייץ באשמת אנטישמיות. בית המשפט זיכה את לטוף^[4], בטענה כי לטוף לא יצא נגד יהודים באשר הם יהודים אלא נגד מעשיהם הפוליטיים ביחס לפלסטינים.

יהודים ותומכי-ישראל מבקרים את לטוף וטוענים כי חלק מהקריקטורות שלו הן אנטישמיות אך לטוף חולק עליהם ואף הביא לידי ביטוי במספר קריקטורות את האבסורד הקיים לדעתו בהתייחסות למתנגדים לשליטת ישראל בשטחים כאל אנטישמיים.

מרכז שמעון ויזנטל הציב את קרלוס לטוף במקום השלישי ברשימת האישים המסוכנים ביותר ליהודים (אחרי מוחמד בדיע ומחמוד אחמדינז'אד). נכתב עליו: "הקריקטוריסט העליב את ישראל ואת ראש הממשלה שלה באמצעות קריקטורה נוטפת אנטישמיות"^[5].

בשנת 2014 תבעה תנועת הימין אם תרצו את לטוף בבית המשפט בברזיליה על אנטישמיות ועל אנטי-ציונות רדיקלית. במשפט נוכחו רונן שובל, ארז תדמור, בן שפירו ומתן פלג. גם רבים מהקהילה היהודית בברזיל באו להעיד על לטוף במשפט. לטוף הפסיד במשפט ונאלץ לשלם לקהילה היהודית 500,000 ריאל.^[^{דרוש מקור]}

במהלך התפרצות נגיף הקורונה פרסם קריקטורה המציגה נגיף קורונה הסוגר על אישה פלסטינית קשישה הנמצאת בתחום מוקף בחומה, ומאובטח על ידי חייל ישראלי נושא נשק. קריקטורה זו הופצה על ידי חברי ארגון ה-BDS^[6].

הקריקטורה של לטוף שזכתה במקום השני בתחרות קריקטורות הכחשת השואה האיראנית שיזם מחמוד אחמדינז'אד
"יום הזיכרון לשואה". התמונה הוצעה כחומר להכשרת מורים באתר שמנוהל על יד משרד החינוך של האזור הפלמי בבלגיה^[7]
אוניית המרמרה
קריקטורה של לטוף בה הוא מוחה על האשמתו באנטישמיות.
קריקטורה של לטוף בה הוא מוחה על האשמת פלסטינים המוחים כנגד הפרת זכויות אדם מצד ישראל באנטישמיות.