קריסטלינה גאורגייבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריסטלינה גאורגייבה
Кристалина Георгиева
לידה 13 באוגוסט 1953 (גיל: 71)
הרפובליקה העממית של בולגריההרפובליקה העממית של בולגריה סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה
שם מלא קריסטלינה איבנובה גאורגייבה-קינובה
מדינה בולגריהבולגריה בולגריה
השכלה האוניברסיטה לכלכלה לאומית ועולמית
בן זוג קינו קינוב
יושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית
1 באוקטובר 2019 – מכהנת
(5 שנים ו־7 שבועות)
נשיאת קבוצת הבנק העולמי (ממלאת מקום)
1 בפברואר 20198 באפריל 2019
(9 שבועות ו־4 ימים)
מנכ"לית קבוצת הבנק העולמי
2 בינואר 20171 באוקטובר 2019
(שנתיים ו־38 שבועות)
תחת נשיא הבנק העולמי ג'ים יונג קים
התפקיד בוטל ←
הנציבה האירופית לתקציב ולמשאבי אנוש
1 בנובמבר 201431 בדצמבר 2016
(שנתיים ו־8 שבועות)
תחת נשיא הנציבות האירופית ז'אן-קלוד יונקר
→ יאצק דומיניק
הנציבה האירופית לשיתוף פעולה בינלאומי ופיתוח
9 בפברואר 20101 בנובמבר 2014
(4 שנים ו־38 שבועות)
תחת נשיא הנציבות האירופית ז'וזה מנואל ברוזו
Neven Mimica ←
הנציבה האירופית לסיוע הומניטרי וניהול משברים
9 בפברואר 20101 בנובמבר 2014
(4 שנים ו־38 שבועות)
תחת נשיא הנציבות האירופית ז'וזה מנואל ברוזו
קריסטוס סיליאנידיס ←

קריסטלינה איבנובה גאורגייבה-קינובהבולגרית: Кристалина Иванова Георгиева-Кинова; נולדה ב-13 באוגוסט 1953) היא כלכלנית בולגרייה ויושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית. היא נכנסה לתפקיד יושבת ראש מועצת המנהלים של הקרן ב-1 באוקטובר 2019 כמחליפתה של כריסטין לגארד, לאחר שמילאה שורה של תפקידים בכירים בבנק העולמי ובנציבות האירופית. היא צפויה להחזיק בתפקיד חמש שנים. גורגייבה היא יושבת הראש הראשונה של הקרן שהגיעה ממדינות הגוש המזרחי[1] והראשונה שמגיעה משוק מתעורר לפי הגדרות הקרן.

בשנת 2020 הופיעה בטיים 100, רשימת 100 האנשים המשפיעים השנתית של מגזין טיים.[2]

השכלה וקריירה אקדמית

גורגייבה נולדה בסופיה. סבה, איוואן קרשובסקי, היה עיתונאי מהפכן שלקח חלק במאבק של מחתרות בולגריות נגד שלטון האימפריה העות'מאנית במאה ה-19.

גאורגייבה קיבלה תואר שני בכלכלה פוליטית וסוציולוגיה ב-1976 ודוקטורט בכלכלה ב-1986 מהאוניברסיטה לכלכלה לאומית ועולמית. הדוקטורט שלה עסק במדיניות הגנה סביבתית וצמיחה כלכלית בארצות הברית.

בשנים 19771993 הייתה פרופסורית באוניברסיטה לכלכלה לאומית ועולמית בסופיה. הייתה עמיתת מחקר בבית הספר לכלכלה של לונדון בשנים 1987–1988, פרופסורית אורחת באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה ב-1991, חוקרת אורחת במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנים 1991–1992 והרצתה באוניברסיטאות שונות בנושאים הקשורים בכלכלות מתפתחות ובכלכלה סביבתית.

קריירה במוסדות בינלאומיים

ב-1992 מונתה ליועצת בנושא מדיניות סביבתית במרכז ומזרח אירופה בבנק העולמי. ב-1993 החלה לעבוד ככלכלנית של הבנק העולמי והחזיקה בתפקידים שונים הנוגעים למדיניות סביבתית באירופה ובאסיה. בשנים 20002004 הייתה מנהלת תחום הסביבה והתוותה את מדיניות הבנק בתחום. לאחר מכן, בשנים 2004–2007 ניהלה את המדיניות הבנק ברוסיה. ב-2008 היא מונתה לסגנית נשיא הבנק העולמי תחת רוברט זוליק.[3]

ב-2010 מונתה לנציבה לשיתוף פעולה בינלאומי, סיוע הומניטרי וניהול משברים בנציבות האירופית, תחת נשיא הנציבות ז'וזה מנואל ברוזו.[3] במסגרת תפקיד זה היא ניהלה את התגובה של האיחוד האירופי בנוגע למשברים הומניטריים ואסונות טבע באירופה וביבשות אחרות. בין השאר היא ניהלה את הסיוע שהאיחוד האירופי העניק להאיטי ולצ'ילה לאחר רעידות האדמה שהיו במדינות אלה ב-2010 ואת הסיוע לפקיסטן ולרומניה בעקבות השיטפונות שאירעו באותה שנה. היא ניהלה גם את תגובת האיחוד האירופי לקונפליקטים בדרפור ובקירגיסטן.

ב-2014 התמנתה גאורגייבה לסגנית נשיא הנציבות האירופית לענייני תקציב ומשאבי אנוש בנציבותו של ז'אן-קלוד יונקר.[4] היא הייתה סגנית הנשיא היחידה שלא כיהנה קודם לכן כשרה בממשלה של מדינה אירופאית. במסגרת תפקיד זה היא הייתה אחראית על ניהול התקציב של האיחוד האירופי כלפי הפרלמנט האירופי, הנציבות האירופית ובית המשפט האירופי לביקורת. היא נכנסה לתפקיד בזמן משבר החוב של יוון ומדינות אחרות בדרום האיחוד האירופי. למרות המשבר והביקורת על התקציב הגדול של האיחוד היא השיגה הגדלה של התקציב זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד.

ב-28 באוקטובר 2016 הוכרז שגאורגייבה תכהן כמנהלת הראשית (Chief Executive Officer) של הבנק הבינלאומי לשיקום ופיתוח ושל אגודת הפיתוח הבינלאומית, שני מוסדות של קבוצת הבנק העולמי. היא נכנסה לתפקיד זה ב-2 בינואר 2017. במסגרת תפקידה היא ערכה רפורמות שעזרו להגדיל את התקציב של הבנק העולמי לסיוע באזורים מוכי עוני ולהגביר את האיתנות הפיננסית של הבנק.[5] היא קידמה גם את המחויבות של הבנק לשוויון מגדרי בתוך הארגון והציבה יעד ש-50% מתפקידי ההנהלה בבנק העולמי יהיו מאוישים על ידי נשים עד 2020. היעד הושג במהלך 2018. ב-1 בפברואר 2019 מונתה גאורגייבה לממלאת מקום נשיא הבנק העולמי לאחר שג'ים יונג קים הודיע שהוא פורש מהתפקיד.

קרן המטבע הבינלאומית

לאחר שהודיעה כריסטין לגארד שבכוונתה לפרוש מתפקיד יושבת ראש מועצת המנהלים של קרן המטבע הבינלאומית כדי להתמודד לתפקיד נשיאת הבנק המרכזי האירופי, הוכרז ב-29 בספטמבר 2019 שגאורגייבה היא המועמדת היחידה להחליפה בתפקיד. היא נכנסה לתפקיד זה ב-1 באוקטובר 2019 וצפויה להחזיק בו עד אוקטובר 2024.[6] עם כניסתה לתפקיד אמרה גאורגייבה שהאיומים של מלחמת הסחר (אנ') ושל ירידה בצמיחה העולמית יהיו בראש סדר העדיפויות שלה. היא אמרה ש"במלחמת סחר כולם מפסידים. קובעי המדיניות צריכים להתייחס ברצינות להתחייבויות שלהם לשיתוף פעולה בינלאומי בסחר".[7]

גאורגייבה עמדה בראש קרן המטבע בזמן התפרצות מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי העולמי שהחל בעקבותיה. בינואר 2021 אמרה גאורגייבה שהמדיניות המומלצת למדינות בזמן המשבר היא הגדלה משמעותית של ההוצאה הממשלתית: "הייתי יוצאת ואומרת 'בבקשה תוציאו [כספים]'. תוציאו כמה שאתם יכולים ואז תוציאו עוד קצת".[8]

כשהייתה בבנק העולמי עודדה גאורגייבה הטמעה של מדיניות כלכלית הקשורה להתמודדות עם משבר האקלים בראש סדר העדיפויות של המוסד. גורגייבה אמרה שבכוונתה לעשות זאת גם בקרן המטבע, שכן שינויי האקלים משפיעים על המטרות שבלב המנדט של הקרן - צמיחה, תעסוקה ויציבות פיננסית.[9]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32245846קריסטלינה גאורגייבה