קרב טירת צבי
| מלחמה: מלחמת העצמאות | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 16 בפברואר 1948 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | טירת צבי | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון לכוחות "ההגנה" | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 מפת קרב טירת צבי | ||||||||||||||||||
לאחר קבלת תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר החלו פעולות איבה נגד היישוב על ידי ערביי ארץ ישראל. הוועד העליון הערבי גייס לוחמים ממדינות ערב שהתאמנו במחנות הצבא הסורי מדרום לדמשק, ונקראו צבא ההצלה. כוח המשלוח של 'צבא ההצלה' עמד תחת פיקודו של פאוזי קאוקג'י. ב-16 בפברואר 1948 התקיף גדוד הירמוך הראשון של 'צבא ההצלה', בפיקודו של מוחמד צפא, את קיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן. ההתקפה נהדפה תוך גרימת אבידות כבדות לתוקפים.
רקע היסטורי
קיבוץ טירת צבי הוקם ב-30 ביוני 1937, במסגרת יישובי חומה ומגדל, והיה היישוב היהודי הדרומי ביותר בעמק בית שאן. ב-28 בפברואר 1938 הצליחו מגיני הקיבוץ להדוף התקפה של כנופיית ערבים. לאחר הדיפת אותה התקפה, שרר, כללית, דו קיום עם הערבים, אשר הופר מדי פעם בסכסוכים על קרקעות ומקורות מים.
בשבועות לפני פרוץ המלחמה הורעו היחסים בין היהודים והערבים בעמק בית שאן. יחידה ההגנה שעשתה דרכה ליד טובאס הותקפה על ידי ערבים שהחלו לשדוד אותה. כאשר הערבים התעסקו בשוד והתרשלו בהבטחת עצמם, זינקו עליהם אנשי ההגנה, הכו אותם מכות נמרצות ופרקו את נשקם. המחלקה נסוגה במהרה לטירת צבי. השייח'ים המקומיים דרשו מהקיבוץ להחזיר את הנשק ונתקלו בסירוב מוחלט. זמן קצר לאחר מכן נתקלו שומרי טירת צבי בקבוצת ערבים השוכבת במארב ליד הקיבוץ. בחילופי אש נהרגו שני ערבים.
הכביש ליישובים היהודים עבר בעיירת המחוז בית שאן. בפרוץ המלחמה נחסמה הדרך בתוך העיר והשיירות נאלצו להתנהל בדרכי שדה שלאחר גשם הפכו לבוציות, ללא אפשרות למעבר.
ההכנות להתקפה
,_Israel.jpg)
ב-20 בינואר 1948 חצה גדוד הירמוך הראשון של 'צבא ההצלה' את גשר דמיה בשיירה ארוכה והתמקם בסביבות טובאס, בעוד הבריטים מתעלמים מכך. הש"י של ההגנה עקב אחרי תנועות אלה ומודיעים ערבים הודיעו כי התקפה גדולה עומדת להיות על טירת צבי ומטרת הערבים היא ללכוד את טירת צבי ולהשתלט במהרה על כל יישובי עמק בית שאן.
מצב חירום הוכרז בכל יישובי העמק בכלל ובטירת צבי בפרט. תוכניות ההגנה נבדקו ושופרו. הוקמו עמדות חדשות ושופרו ישנות. נחפרו תעלות קשר לעמדות. נמתחו גדרות תיל וזמן קצר לפני ההתקפה נמתחה גדר נוספת. למפקד המקום ניתנו סמכויות רחבות ואיש לא יצא מהמשק ללא רשותו. נערכו תרגילים לאיוש מהיר של קו ההגנה ותמרוני התגוננות. בגלל מצב החירום היה צורך להמשיך בעבודות גם בשבת. הדבר הובא להחלטת החברים שהחליטו פה אחד להמשיך בעבודות גם בשבת.
בחצות הליל של 15 - 16 בפברואר קלטה יחידת ההאזנה של ההגנה שישבה במרכזת הטלפונים בעפולה, שיחות טלפון מג'נין לבית שאן: "השייח' יצא לדרך, הכל מוכן" ומג'נין לשכם: "הלילה יירד גשם חם ליד בית שאן". משיחות אלה הגיעו למסקנה כי באותו לילה יתקוף צבא ההצלה את טירת צבי.
מיד כשנתקבלה הידיעה בטירת צבי על ההתקפה הממשמשת ובאה החלו להעיר את כל אנשי המשק בחשאיות גמורה כדי להעלים תנועות אלה מהמתקיפים. תוך זמן קצר היה קו ההגנה מוצב והעמדות מאוישות.
ההתקפה
בשעה 02:45 פתחו הערבים באש על קיבוץ עין הנצי"ב ופוצצו גשרים בסביבה כדי להפריע לתגבורות להגיע לטירת צבי.
סמוך לשעה 04:00 החלה הפגזת מרגמות על טירת צבי, וכן על הקיבוצים השכנים שדה אליהו ועין הנצי"ב. התוקפים ירו כשלוש מאות פגזים. פגז אחד פגע בתקרה של בית הילדים אך אף ילד לא נפגע. אש מקלעים נפתחה מתל אבו פרג', הנמצא כ-400 מטר צפונית-מערבית לקיבוץ. מיד החלה ההתקפה מכל הכיוונים. המגינים לא השיבו אש עד שהערבים התקרבו לגדר ואז ירו בהם מכל כלי הנשק שעמדו לרשותם. המתקיפים הצליחו לחתוך את הגדר, אך אז נתקלו בגדר תיל חדשה, שלא ידעו על קיומה, ובאש הכבדה שירו המגינים.
בסביבות השעה 06:30, בעוד ההתקפה נמשכת, החל לרדת במקום גשם שוטף. הגשם גרם למעצורים בכלי הנשק, ומפקד המקום ריכז במקום מואפל קבוצת חברות שניקו את הנשק והחזירו אותו מיד לעמדות. לערבים לא הייתה אפשרות דומה. תוך כדי ההתקפה נהרג חבר הקיבוץ נפתלי פרידלנדר שהפעיל מקלע לואיס. כוח סיוע ראשון של "ההגנה" יצא משדה אליהו נתקל בחסימה ערבית ושב על עקבותיו. כוח מפלוגה ד' של הגדוד הראשון של הפלמ"ח, עליו פיקד ישעיהו גביש, הגיע מקיבוץ מסילות ופתח באש על הערבים בתל אבו פרג'[1]. כוח נוסף, שכלל מחלקה מקורס מ"כים חי"ש של גדוד 14 של חטיבת גולני, שהגיע מעין הנצ"יב, תקף בדרכו את היחידות הערביות אשר באותו שלב החלו נסוגות (ר' להלן)[2].
בשעה 08:00 הגיע כוח בריטי מבית שאן והורה למוחמד צפא להתפנות מהמקום. צפא הסכים בתנאי שהבריטים יפתחו על גדודו באש והוא יוכל לתרץ את נסיגתו בלחץ הבריטים. בקשתו נענתה וב-11:30 נסוג צבא ההצלה מהאזור.
הבריטים ביקשו מחברי הקיבוץ לעזור בפינוי 57 הגופות של החללים הערבים בעזרת כלי רכב. בכל השטח היו פזורים בבוץ רובים, מקלעים, פגזים, רימונים, תחמושת רבה וחומרי נפץ.
תוצאות הקרב
להגנה הגיעו ידיעות כי קאוקג'י היה באותו לילה סמוך לשדה הקרב אך לא פיקד עליו. הוא הכין את עצמו לכניסה לטירת צבי ולמחרת פרסם בעיתונות הערבית כי: "טירת צבי הושמדה ושלוש מאות יהודים נפלו בקרב..."[3]. תחילה נטו להאמין לו אבל משנודעה האמת ירד המורל של ערביי ארץ ישראל וצבא ההצלה. קאוקג'י לא יזם התקפות נוספות עד לקרב משמר העמק באפריל.
תוצאות הקרב העלו את המורל בקרב היישוב היהודי, ובשל כך, נקראה אוניית מעפילים בשם טירת צבי[4].
לקריאה נוספת
- נחום ברוכי, כך שוקם הקיבוץ הדתי מחורבנו במלחמת העצמאות, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשע"א 2011, עמ' 13.
- לוי גבעון, הקרב על טירת צבי - ו' אדר תש"ח, (מחקר מודפס), ארכיון טירת צבי.
- ישראל גרנית ודן יהב, התיישבות במלחמה - יישובים שעמדו, פונו, או נפלו במלחמת העצמאות 1948, מכללת כנרת, 2015.
- אריה יצחקי, בעקבות לוחמים כרך צפון, תל אביב, הוצאת בר-מודן, 1988, עמ' 102–106.
- אורי מילשטיין, תולדות מלחמת העצמאות כרך שלישי, הוצאת זמורה ביתן, 1989, עמ' 61–68.
- תולדות מלחמת הקוממיות, תל אביב: הוצאת מערכות, 1959.
קישורים חיצוניים
- מתקיפי טירת-צבי הוכו שוק על ירך, דבר, 17 בפברואר 1948
- ליל טירת-צבי, דבר, 17 בפברואר 1948
- עוד אוספים פורעים הרוגים בשדות טירת-צבי, דבר, 18 בפברואר 1948
- טירת צבי - ההתקפה הגדולה
- הקרב על טירת צבי בשנת 1938 והשלכותיו על חיי הקיבוץ
- עבודה לבחינת בגרות בתחום לימודי ארץ ישראל, דצמבר 2010
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] קרב טירת צבי25207869