קרב הלגולנד (1864)
 | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת שלזוויג השנייה | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 9 במאי 1864 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב פרדריקיה | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | קרב אלס | |||||||||||||||||||||
| מקום | בקרבת האי הלגולנד, המפרץ הגרמני | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון טקטי לצי הדני | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
קרב הלגולנד (בגרמנית: Seegefecht bei Helgoland בדנית: Søtræfningen ved Helgoland) היה קרב ימי שהתרחש ב-9 במאי 1864 במהלך מלחמת שלזוויג השנייה, בין הצי המלכותי הדני לבין הציים המשותפים של פרוסיה והאימפריה האוסטרית. הקרב התרחש ליד האי הלגולנד שבמפרץ הגרמני (אז תחת שליטת בריטניה). למרות נחיתות מספרית קלה, ניצחו הדנים.
קרב הלגולנד היה קרב קטן יחסית, ולא נודעה לו השפעה על מהלך המלחמה.
רקע
ב-1 בפברואר 1864 הכריזו ממלכת פרוסיה והאימפריה האוסטרית מלחמה על ממלכת דנמרק, אשר הפכה להיות "מלחמת שלזוויג השנייה". ב-25 בפברואר הטיל הצי המלכותי הדני הסגר על שלזוויג והולשטיין, וב-8 במרץ הרחיב את ההסגר אל כל נמליה של פרוסיה. הצי הפרוסי היה חלש מכדי להתנגד בעצמו לדנים, ועל כן שיגרה אוסטריה לעזרתה של בעלת בריתה את שייטת הים התיכון הקטנה, בפיקודו של וילהלם פון טגטהוף (לימים גיבור קרב ליסה). השייטת של טגטהוף כללה את הפריגטות "שוורצנברג" (Schwarzenberg) ו"רדצקי" (Radetzky), ואת ספינת התותחים "זהונד" (Seehund). ה'זהונד' נפגעה בתאונה בתעלת למאנש, כך שלא המשיכה במסע. פרוסיה מצדה הזעיקה גם כן שייטת קטנה בפיקודו של גוסטב קלאט, אשר חברה אל הצי האוסטרי.
סדר הכוחות
| הצי האוסטרי-פרוסי | הצי המלכותי הדני |
|---|---|
| הצי האוסטרי | שמות הספינות |
| שוורצנברג (Schwarzenberg) ספינת הדגל של השייטת | נילס ז'ואל (Niels Juel) ספינת הדגל של השייטת |
| רדצקי (Radetzky) | יוטלנד (Jylland) |
| היימדאל (Hejmdal) | |
| הצי הפרוסי | |
| הנשר הפרוסי (Preußischer Adler) | |
| בליץ (Blitz) | |
| בסיליסק (Basilisk) |
הקרב
השייטת הדנית התקרב אל הצי של טגטהוף מצפון באזור השעה 10.00 בבוקר. שתי השייטות התקרבו זו לזו, ובשעה 13.15 פתחה ה"שוורצנברג" באש אל הדנים. הדנים מצדם פתחו באש גם כן, והמרחק הלך והתקטן. בניסיון לאגף את הצי של סואנסון, טגטהוף שינה כיוון למערב לכיוון הנמל של הלגולנד. ספינות התותחים הפרוסיות לא יכלו לעמוד בקצב של הפריגטות האוסטריות המהירות, ונותרו הרחק מאחור. השייטות האוסטרית והדנית חלפו זו מול זה במרחק של 1.9 קילומטר, תוך חילופי אש זועמת. טגטהוף נאלץ לפנות מזרחה במטרה לאפשר לפרוסים להדביק אותו, והדנים ניצלו את ההפוגה במתקפה האוסטרית כדי לפתוח במתקפה משלהם. "נילס ז'ואל" התרכזה ב"שוורצנברג", בעוד "יוטלנד" ו"היימדאל" תקפו את "רדצקי". ספינות התותחים הפרוסיות היו עדיין רחוקות מכדי לשחק תפקיד משמעותי בקרב. בסביבות השעה 15.30 שוורצנברג ניזוקה קשות, עלתה באש ולא הייתה מסוגלת להמשיך. טגטהוף נאלץ להורות על נסיגה, וסואנסון פתח במרדף. טגטהוף עגן בנמל הנייטרלי של הלגולנד, שהיה אז תחת שליטת האימפריה הבריטית, והבריטים מצדם הזניקו את הפריגטה "אורורה" (Aurora) כדי לוודא שסואנסון לא ינסה לתקוף את האוסטרים בנמל הנייטרלי.
אחרית דבר
בשעה 16.30 וויתר סואנסון על המרדף, ועגן במרחק של 5.6 קילומטרים מהלגולנד כדדי לוודא שהאוסטרים לא ינסו להימלט. עם זאת, באישון לילה הצליח טגטהוף להוציא את הפריגטות שלו מהנמל, לחבור אל הפרוסים, ולהימלט אל קוקסהאפן בפתחו של האלבה. ניצחונותיהם של הפרוסים ביבשה, אילצו את הדנים לבקש הסכם שלום, וזה נחתם ב-12 במאי. בהוראתו של מלך דנמרק, החזיר סואנסון את הספינות שלו לקופנהגן, ובכך הסתיים ההסגר הימי. הקרב נחשב לניצחון דני, כיוון שהאוסטרים נאלצו להימלט, אולם בשעתו הוא נחשב באוסטריה כניצחון מכיוון שהדנים לא השיגו את מטרותיהם. אנשיו של סואנסון התקבלו כגיבורים בקופנהגן, ופרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה טילגרף אל טגטהוף, והעלה אותו לדרגת קונטראדמירל (מקביל לתת-אלוף). כמו כן העניק לו הקיסר את אות מסדר כתר הברזל. לסיכומו של דבר ניתן לומר שקרב הלגולנד היה קרב קטן וחסר חשיבות, הן מבחינת השפעתו על המלחמה כולה, והן מבחינת כלי השיט שלקחו בו חלק. עם זאת, קרב זה מפורסם בתור הקרב האחרון בהיסטוריה שבו עשו שני הצדדים שימוש בספינות עץ, והקרב הימי האחרון שבו היה מעורב הצי הדני.
הן באוסטריה והן בדנמרק ישנן אנדרטאות להנצחת הקרב, והפריגטה "יוטלנד" שהשתתפה בו מוצגת כיום במוזיאון הימי באבילטופט שבדנמרק.
קישורים חיצוניים
- קרב הלגולנד (בדנית)
- קרב הלגולנד (בדנית)
25213977קרב הלגולנד (1864)