קופיל
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 מינסק |
| ראיון | קופיל |
| קואורדינטות | 53°09′N 27°5′E / 53.150°N 27.083°E |
קופיל (בבלארוסית: Капыль, קפיל; בפולנית: Kopyl; ביידיש: קאפוליע) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
העיירה נזכרת לראשונה בשנת 1274, ובתקופה זו הוקפה בחומה. במהלך המאה ה-14 הייתה העיירה תחת שלטון הדוכסות הגדולה של ליטא, ומסוף אותה מאה עברה לבעלות משפחות אצולה.
במהלך המאה ה-16 הותקפה העיירה מספר פעמים בידי הטטרים, ובשנת 1652 הוענקו לה זכויות עיר וזכות לקיים ירידים עתיים.
בחלוקת פולין השנייה, בשנת 1793, נכללה העיירה בתחום האימפריה הרוסית.
יהודי קופיל
האזכור הראשון ליהודים החיים בקופיל הוא מהמחצית הראשונה של המאה השבע עשרה[1], היריד שהתקיים בקופיל מדי שנה משך אליו סוחרים יהודים רבים מרחבי ליטא, בשנת שצ"ט החליט ועד הקהילות של ליטא למנות שמש מיוחד שתפקידו יהיה לפתור את הסכסוכים שנוצרים בין הסוחרים במשך היריד, בהמשך הוחלט למנות בית דין מיוחד לתקופת היריד שיורכב מדיינים מהקהילות בריסק פינסק והורודנה, דבר זה זיכה את הקהילה המקומית בעצמאות מסויימת וכך כשזכתה קהילת סלוצק למעמד של קהילה ראשית בועד יהודי ליטא והעיירות הסמוכות הוכפפו אליה הוחרגה בתחילה קהילת קופיל שלא הייתה כפופה לקהילת סלוצק אלא לבית הדין המיוחד שפעל בימי היריד.[2]
בראשית המאה ה-20 נמנו בה כ-2,700 יהודים, רוב תושביה. במהלך התקופה הסובייטית שבין מלחמות העולם הצטמצמה האוכלוסייה היהודית בעיירה, והוקמו לידה מספר קולחוזים יהודיים.
קופיל ידועה גם כעיירת הולדתו של מנדלי מוכר ספרים.
ב-26 ביוני 1941, כמה ימים לאחר פרוץ מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו ריכזו את יהודיה בגטו מוקף גדר תיל שהוקם בה. בזמן פעילות הגטו, נלקחו יושביו לעבודות כפייה, ומעת לעת ביצעו השוטרים הבלארוסים ששמרו על הגטו מעשי עינוי ורצח בקרב יושביו. כתוצאה מהרעב, הצפיפות והמחלות בגטו, מתו רבים מיושביו.
ב-25 במרץ 1942 נערכה בגטו שבעיירה אקציה המונית, בה נאספו כל יושביו, הופשטו מבגדיהם, והוכו בידי השוטרים הבלארוסים. לאחר מכן, נרצחו רובם, כ-1,200 איש, בחצר בית הכנסת המקומי, לעיני האוכלוסייה המקומית. מעט היהודים שהושארו בחיים נצטוו לקבור את גופות הנרצחים בקברי אחים. ב-23 ביולי 1942 נרצחו אחרוני היהודים בגטו שבעיירה, תוך שרפת בתים על יושביהם.
רבני העיר
- רבי יצחק אייזיק בן יקותיאל זלמן מפלצק, רב ומקובל, לאחר מכן כיהן כרבה של מוהילב.[3][4]
- רבי יום טוב ליפמן הלפרין, היה רב בקופיל בשנים תקמ"ה-תקנ"ה, נענה לבקשת הקהילה לקבל את משרת הרבנות אך בתנאי שלעבודת הרבנות התדירה יהיה רב אחר, והוא יהיה פנוי ללימוד תורה עם תלמידיו.[5]
- רבי יהושע בן רבי אור שרגא, היה ראב"ד מו"ץ ומגיד מישרים בקופיל בתקופת כהונתו של רבי יום טוב ליפמן והמשיך בתפקידו גם לאחר מכן, נפטר בי"א חשון תקע"ה.[5]
- רבי יעקב הלוי, תלמידו של רבי יום טוב ליפמן הלפרין.[6]
- רבי יששכר דובער (מכונה רבי בער קאפוליער), תלמידו של רבי מנשה מאיליה ובנו של רבי יעקב הלוי.
- רבי בנימין דוד לוין, שימש כרב בקופיל עד שנת תרכ"ט אז עבר לכהן ברבנות קולנה.[7]
- רבי צבי הירש הכהן וולק, שימש כרב בקופיל עד שנת תרנ"ד אז עבר לכהן ברבנות פינסק.
- רבי אברהם אהרן יודלוביץ'.
- רבי יעקב מאיר קרבצ'ינסקי, אביו של זאב גולד שהיה ממנהיגי המזרחי.[8]
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- קאפולי, בתוך פנקס סלוצק ובנותיה, תל אביב תשכ"ב, עמ' 246-250 (בעברית) ועמ' 473-487 (ביידיש).
קישורים חיצוניים
- קופיל (Kopyl), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "קופיל", באתר JewishGen (באנגלית)
- "קופיל", באתר השטעטל הווירטואלי
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), קופיל, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1211–1212), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- פנקס חברה קדישא בקהילת קפוליא, כתב יד, מהשנים תקס"ה-תרפ"ח כולל רשימות נפטרים מהשנים ת"ס-תקל"ח.
הערות שוליים
קופיל27961744
- ^ קופיל, באתר השטעטל הוירטואלי
- ^ פנקס המדינה, ברלין: שמעון דובנוב, תרפ"ה, עמ' 75-76 98 213-214
- ^ דעת קדושים, עמ' 71, באתר היברובוקס
- ^ ספרו באר יצחק שהוא פירוש לתיקוני הזוהר קיבל הסכמות מגדולי המקובלים כמו רבי חיים צאנזר ורבי משה אוסטרר.
- ^ 5.0 5.1 רבי יום טוב ליפמן הלפרין, תוספת קדושה, בהקדמה מנכד המחבר, באתר היברובוקס
- ^ רבי יום טוב ליפמן הלפרין, קדושת יום טוב, בהקדמה מנכד המחבר, באתר היברובוקס
- ^ שני כתבי יד מאת רבי בנימין דוד הלוי לוין אב"ד קולנה, באתר קדם בית מכירות פומביות בע"מ
- ^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, עמ' 170, באתר היברובוקס