קספר דויד פרידריך

קספר דויד פרידריך

דיוקן, סביבות 1815, פרי יצירתו של גרהרד פון קוגלגן
לידה	5 בספטמבר 1774 גרייפסוואלד, פומרניה השוודית
פטירה	7 במאי 1840 (בגיל 65) דרזדן, ממלכת סקסוניה
לאום	גרמנים
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	אומנות רומנטית
יצירות ידועות	הטייל מעל לים הערפילים, הנזיר על שפת הים

קספר דויד פרידריך (בגרמנית: Caspar David Friedrich, ) היה אחד מגדולי הציירים בהיסטוריה של גרמניה בפרט ובזרם האמנות הרומנטית כלל. עבודותיו מוצגות כיום בכמה מוקדים בגרמניה שהחשובים בהם הם ברלין והמבורג. מבין יצירותיו המפורסמות ביותר ניתן למנות במיוחד את "הטייל מעל לים הערפילים" ו"הנזיר שעל שפת הים". במהלך חייו היה קספר דויד פרידריך לאמן נשכח, וזכה לתהילתו רק לאחר מותו.

אחד ממשפטיו המפורסמים ביותר, שמתחבר היטב עם סגנונו הייחודי הוא:

"הצייר אינו צריך לצייר אך ורק את מה שהוא רואה מולו, אלא גם את מה שהוא רואה בתוככי עצמו."

ביוגרפיה

הטייל מעל לים הערפילים

ילדות

פרידריך נולד בעיירה גרייפסוואלד שבפומרניה, כבן השישי מבין עשרה אחים. הוא קיבל חינוך דתי-נוצרי-לותרני משמעותי ביותר, תוך כדי השפעה לותרנית מאביו אדולף גוטליב פרידריך שהתפרנס למחייתו ממלאכת חיוו והיא יצירת נרות וסבונים. במשך שנות ילדותו, קספר דויד פרידריך הושפע לא רק מהחינוך הדתי שקיבל אלא גם מאירועים דרמטיים בחייו כמו מות אימו סופי דורתיה בצ'לי (Sophie Dorothea Bechly). בזמן מות אמו פרידריך הקטן היה אך ורק כבן שבע שנים בלבד (שנת 1781). מוות שרר בחיוו של פרידריך שוב, כאשר מת אחיו (שהיה הקרוב ביותר מבחינה בין אישית לקספר) מטביעה באגם קפוא בזמן החודשים הקרים. בהחלט ייתכן כי אחיו של קספר, יוהאן כריסטופר (Johann Christoffer), ניסה להציל אותו מטביעה באגם כשלבסוף טבע הוא עצמו (קספר דויד פרידריך היה עצמו נוכח בזירת האירוע בזמן שהתרחש), דבר שמחוזק גם על ידי העדויות שהרגיש קספר אשמה במהלך שנות ילדותו. המוות פגש את קספר שוב בשנת 1782 בזמן שאחותו אליזבת, בת לאותם ההורים, נפטרה גם היא. כך קרה שוב בפעם הרביעית, כשאחותו מריה נפטרה ממחלה שבאותה התקופה הייתה חשוכת מרפא והיא מחלת טיפוס הבהרות. בדידות מסוימת ואף אפילו דיכאוניות יכולה להתבטא פעמים רבות, ויכולה להיות מוסברת, על פי מקורות מסוימים, כלוואי מאירועים אלו שקרו לו בעברו. קיימת סתירה מסוימת בין אופיו לבין סגנון הכתיבה שלו שהשתמר במכתבים ובמסמכים עד ימינו אנו, המביעים מעין חוש הומור ייחודי לו עצמו.

לימודים גבוהים

בשנת 1790 הוא החל ללמוד ספרות ואסתטיקה באוניברסיטת גרייפסוואלד, לימים נקראה מחלקת האומנות בה על שמו. מורו היה אדם בשם תומאס תהורילד (Thomas Thorild), בעל התואר היוקרתי פרופסור. תומאס תהורילד ביסס אצל קספר את ההבחנה וההבדל המהותי שבעין ציור מתוך עין חיצונית (שמתאפיינת בתכונות פיזיות של המושא) לבין העין הפנימית שמביעה את רגש האומן בקשר למושא ביצירה. לאחר אוניברסיטת גרייפסוואלד עבר קספר דויד פרידריך ללמוד באוניברסיטת קופנהגן. שם לימד את פרידריך הנרי פוסלי (Henry Fuseli), שקיבל השראה מרובה מהזרם הרומנטי של אותה התקופה באנגליה בשנת 1798 הוא התיישב בדרזדן. 1806 נחשבת לשנה בה החלו ניצני סגנונו העצמאי של פרידריך לבלוט, כאשר ציוריו הקודמים נשענו על מסגרות שהיו קרובות לאלו של מוריו הקודמים. בדרזדן החלה הקריירה של קספר להתפתח באופן משמעותי, במיוחד אפשר לסמן את הרגע בו הפך לזוכה בפרס של חברי ויימאר לאמנות.

בדרזדן

מראה הנמל, 1815-1816

פרידריך המשיך בעבודתו כצייר והצליח להשיג קשרים חשובים עם משפחת המלוכה בדרזדן (הממלכה הסקסונית) ועם יוצרים רומנטיים מרכזיים אחרים של התקופה. בזמן זה הוא נתקל בבקורת מצד מבקר אומנות שפעל באותה התקופה, ושתקף את קספר בערעור על טענתו של קספר שהנחתה אותו בציוריו הרבים, בניסיונו לייצוג רעיונות דתיים בנופים טבעיים. מקרוביו של פרידריך היו לצידו במקרה, ונתנו תשובות ארוכות ומספקות למבקר כך שגרמו להפך ממה שקיווה לו - קספר נהיה רק ידוע יותר עקב ביקורתו, וזכה לתשומת לב ממושכת יותר מצד אוכלוסיית דרזדן.

הוא היה מנותק מהסגנון הנאו-קלאסי ששלט באותה תקופה בפריז ופיתח סגנון אישי משלו. פרידריך מבטא בציוריו רגש דתי דרך שפה ציורית ומשתמש באלגוריות ובסימבוליות רבה. בציוריו ישנו דגש חזק על נושא המוות והבדידות, האדם מול הנוף וכוחו של הנוף. בנוסף רבות מציוריו מתמקדים בישו כאשר הם למעשה מייצגים את תחושותיו הפרטיות של האמן ושל המתבוננים. נושאים כמו תקווה ואמונה היוו חלק בלתי נפרד מעבודותיו גם כן. הטבע נתפס בעיני פרידריך כאמצעי לביטוי רעיונות דתיים ולכן הוא הצליח ליצור אמנות דתית מחוץ לתחום המפורש של הדת (כלומר, גם אם יצירותיו לא בהכרח תארו תמיד סממן דתי כלשהו בציור, רבות מהן לא פסקו מהמחשתם על ידי רגש בלבד). את סגנונו ניתן לאפיין כנטורליזם קלאסי מאופק. יצירותיו הן פאר לפטריוטיות הגרמנית. סיבה לכך הייתה תחילת הכיבושים הנפוליאוניים על מדינות גרמניה כשהוא היה כחלק מקבוצת המתנגדים הפטריוטים- הגרמנים לכיבושים הצרפתיים. אחרי סיום הקרבות פיתח פרידריך שאיפה לשינוי דמוקרטי יותר באופי השלטון הפרוסי, אך קרה ההפך ממה שציפה וגם זה השפיע על עבודותיו בשלב זה בחייו. בשנת 1816, הצטרף קספר לאקדמיה של דרזדן, דבר בעל חשיבות מרובה עקב שלא היה לאמן מצליח כלל באותה התקופה, הייתה האקדמיה למקור פרנסה חשוב בשבילו.

בפריז לא הוערכו עבודותיו בגלל גודלן הקטן, אך לבסוף אומצה מגמה זו כאופנה שלטת וכל העבודות של התקופה הרומנטית הן בקנה מידה קטן לעומת התקופה הקודמת - הנאו-קלאסיקה שבה גודל הציורים הוא 1:1 בקנה מידה אנושי. אחת מעבודותיו הטובות היא "הטייל מעל לים הערפילים" משנת 1818 (השנה בה הוא התחתן בנוסף) שהפכה לסמלה של התקופה הרומנטית. בתמונה רואים גבר העומד בגבו אלינו תוך שהוא מתבונן בנוף המכסה בערפילים ובו בולטות פסגות הרים. הציור, כציורים רומנטיציסטים אחרים, מנסה להעביר לצופה את חוויית הנשגבות וההתפעמות. פרידריך הציב את הדמות על מקום מורם, מעשה אדנות, ובכך העביר את רגש השליטה ויכולתו של האדם לקבוע את נקודת ההתייחסות שלו ממנה הוא מביט על הסביבה ועל המציאות.

אישיותו של קספר דוד פרידריך

הפיזיקאי הגרמני גוטליף היינריך פון שוברט אמר על אופיו של קספר דויד פרידריך כך:"...הוא אכן היה שילוב מוזר של מזג רוח, מצבי רוחו היו בטווח בין האדם הרציני והכבד ביותר לבין ההומוריסט העליז ביותר. אך ורק מי שידע רק צד אחד של אישיותו, כלומר את הדיכאוניות הרצינית שלו, ידע אך ורק חצי אדם. אני פגשתי אך ורק כמה אנשים שהיו להם את המתנה של סיפור בדיחות וכזאת תחושה של כיף כמו שהיה לו, מה שמוכיח כי הוא היה בחברת אנשים שאהב."

ראו גם

• הדר בן-אהרון והנרי וסרמן, אירופה ערש הלאומיות - "ורוח האומה מרחפת על פני היער", הצייר קספר דויד פרידריך, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה

קישורים חיצוניים

• קספר דויד פרידריך, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• קספר דויד פרידריך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38755668קספר דויד פרידריך