קנית אפריקנית

קנית אפריקנית
	קנית אפריקנית מהתת-מין A. s. levantinus, ישראל ; שירה, נלבן, קולקטה, מערב בנגל, הודו
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
סוג:	קנית
מין:	קנית אפריקנית
שם מדעי
	Acrocephalus stentoreus
תחום תפוצה
	מפת התפוצה של קנית אפריקנית יציבה מקייצת חורפת

קָנִית אַפְרִיקָנִית או קָנִית אַפְרִיקָאִית (שם מדעי: Acrocephalus stentoreus) היא ציפור שיר בינונית בסוג קנית. למרות שמה העברי, כמעט כל אוכלוסייתה נמצאת מחוץ לאפריקה: היא מצויה במזרח התיכון ואסיה במספר אוכלוסיות, חלקן נודדות ורובן יציבות.

בישראל היא יציבה ומקננת מצויה בבתי גידול מתאימים.^[1]

טקסונומיה ואטימולוגיה

שם הסוג Acrocephalus מיוונית עתיקה, akros, "הגבוה ביותר", ו-kephale, "ראש". ייתכן שנאומן ונאומן (אב ובן, אורניתולוגים גרמניים שהגדירו את הסוג קנית) חשבו ש-akros פירושו "חד, שפיצי". שם המין הספציפי stentoreus מלטינית, ומשמעותו "בעל קול חזק".^[2] מקור המילה הזו במיתולוגיה היוונית: באיליאדה של הומרוס הוזכר כי במלחמת טרויה הרה התחפשה ללוחם בשם סטנטור, המתואר כ"בעל קול של חמישים גברים" שעזר לדרבן את הלוחמים.^[3]

תת-מינים

ישנם תשעה תת-מינים מוכרים:^[4]

A. s. stentoreus (וילהלם המפריך וכריסטיאן גוטפריד אהרנברג, 1833) - יציב במצרים
A. s. levantinus (רוסלאר, 1994) - יציב ישראל, ירדן, סוריה וצפון-מערב חצי האי ערב
A. s. brunnescens (ג'רדון, 1839) - מקייץ ומקנן באזור ים סוף עד לקזחסטן והודו; אוכלוסיית אסיה נודדת כולה וחורפת בתת-היבשת ההודית
A. s. amyae (סטיוארט בייקר, 1922) - צפון-מזרח הודו, מיאנמר, תאילנד ודרום סין
A. s. meridionalis (לגה, 1875) - יציב בסרי לנקה, אנדמי
A. s. siebersi (סלומונסן, 1928) - יציב במערב ג'אווה
A. s. lentecaptus (ארנסט הארטרט, 1924) - יציב בבורנאו ומרכז ומזרח ג'אווה עד סומבווה (מערב איי סונדה הקטנים)
A. s. harterti (סלומונסן, 1928) - יציב בפיליפינים (למעט קבוצת פלאוואן וארכיפלג סולו)
A. s. celebensis (היינרות, 1903) - יציב בסולאווסי

תת-המין הבא שויך בעבר למין, אך הועבר למין קנית אוסטרלית (אנ') על-ידי קונגרס האורניתולוגיה הבין-לאומי (IOC):^[5]

A. s. sumbae (ארנסט הארטרט, 1924) - האי סומבה, איי הודו המזרחיים ההולנדיים, ואינדונזיה

תיאור

קנית אפריקנית היא קנית גדולה יחסית; אורכה 16–20 ס"מ, מוטת כנפיה 21–24 ס"מ, ומשקלה 21–27 גרם. לבוגרים יש גב חום כהה וחסר פספוס, וחלקים תחתונים בהירים. המצח משוטח, והמקור חזק ומחודד. בדומה לרוב בנות משפחתה, הזוויגים זהים.

היא ניתנת לבלבול עם מיני קניות גדולות אחרות. לקנית המזרחית יש גרון מפוספס קלות, בניגוד לגרון החלק של האפריקנית. בנוסף, היא דומה למדי לקנית האירופית, אך האחרונה בעלת מקור קצר ורחב יותר, פס-הגבה נמשך גם אחרי העין, רגליים ורדרדות ולא אפורות, וחישוף האברות^[א] ארוך יותר. ההבדלים בחישוף נובעים מההבדלים בין הרגלי הנדידה של המינים: בעוד קנית אירופית היא מין נודד, ולכן גם כנפיה ארוכות יותר וחישוף האברות ארוך יותר, הקנית האפריקנית היא מין יציב ולכן בעלת חישוף אברות קצר.^[1]

מגוון תת-המינים נבדלים זה מזה בגווני הניצוי. התת-מין הנודד הוא בעל הגוון החום הכי עשיר בחלקים התחתונים, והתת-מין האנדמי לסרי לנקה הוא בעל הניצוי הכהה ביותר.

קולות

אחד מסימני הזיהוי העיקריים שלה הוא שירתה הרועשת והנשמעת למרחק, על אף שהיא פחות קולנית מזו של קנית אירופית. היא מורכבת מקטעים איטיים, מקרקרים, וקשקשניים, המלווים בשריקות טיפוסיות ולפעמים גם בחיקויים.

בית גידול

רוב האוכלוסיות יציבות, אך הקניות המקננות בפקיסטן, אפגניסטן וצפון הודו הן נודדות וחורפות בחצי-האי ההודי ובסרי לנקה.

היא מתרבה במגוון רחב של בתי גידול ביצתיים, כולל חישות קנים גדולות, ביצות מים מתוקים, חופי אגמים ומנגרובים; ואף בשטחים מעובדים באזורים מסוימים. בתי גידול שלא לקינון כוללים גם אזורים יבשים יותר.

התטולה מכילה 3–6 ביצים בקן בצורת סלסלה הממוקם בין הקנים.

סטטוס

למין זה טווח תפוצה נרחב ואוכלוסייה גדולה מאוד עם מגמות שמוערכות כיציבות, על אף שלא נערכו אומדנים מדויקים. לכן המין אינו מוגדר כמתקרב לסף פגיעות, ומסווג ברמת סיכון "ללא חשש" על-ידי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN).^[6]

למרות שלא נערכו אומדנים מדויקים לגודל האוכלוסייה העולמית, המין מתואר כנפוץ עד נפוץ מאוד בחלק גדול מהתפוצה שלו. צפיפות של 10–20 פרטים מקננים להקטר נמדדה באזור דלתת הנילוס במצרים, מרמזת כי למעלה מ-100,000 זוגות מקננים שם. הצפיפות נראית גבוהה באופן דומה בחלק גדול מהתפוצה שלה.^[6]