קלרה פהר
 | |
| לוח זיכרון על בית מגוריה בבודפשט |
קלרה פהר (בהונגרית: Fehér Klára, אויפשט, 21 במאי 1919[1] – בודפשט, 11 בספטמבר 1996) הייתה סופרת ועיתונאית יהודייה-הונגרייה ניצולת שואה. זוכת פרס אטילה יוז'ף (1950), אשתו של הסופר לאסלו נמש.
ביוגרפיה
קלרה פהר נולדה בשנת 1919 בבודפשט. בצעירותה עבדה תחילה כפקידה כמפעל. בשנים 1945–1948 למדה בבודפשט באוניברסיטה למינהל ציבורי, שם נתפסה לרעיון הקומוניסטי.[2] בין 1946 לבין 1949 הייתה חברת מערכת ביומון "סבאד נפ" (Szabad Nép) שפירושו "עם חופשי" והיה הביטאון של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית שקמה מחדש בשנת 1944 בעיר סגד. בתקופה זו, התפתחה בהונגריה שיטת שלטון של מפלגה יחידה לפי הדגם הסובייטי ופהר התפרסמה כתוקפת בעיתונות בחמת זעם ובאובססיה את דמויות המשטר הישן וכן התפרסמה ב"דיווחים החושפניים" שלה על נציגי העולם הישן האלה.[3]
במאי 1946, כאשר יומוני בודפשט דיווחו על חדשות האימה של היעלמות ילדים בבודפשט, קלרה פהר כתבה בעיתון הקומוניסטי על רוצחים סדרתיים, על נזירות שהצילו חברי מפלגת צלב החץ ההונגרית, על פאשיסטים שסחרו ב"שוק השחור" ”וכתבה כי פאשיסטים אלה מניפים את אגרופיהם הריאקציוניים על החיילים הרוסים המשחררים, על יהודים ועל הצוענים שנרצחו בהמוניהם במלחמה.[4] תוספת מעניינת לפעילותה הקומוניסטית הייתה שבשנת 1947 השתתפה כחוקרת במשפט הראווה הגדול הראשון בהונגריה נגד קבוצה שנקראה "הקהילה ההונגרית" (Magyar Közösség).[5]
בשנת 1948, בזכות מאמריה לעיל, הייתה אחת העיתונאיות הידועות ביותר של היומון. במערכת העיתון הכירה את לאסלו נמש, איתו התחתנה במהרה. את העוולות של תקופת שלטון מתיאש ראקושי חשבו (היא ובעלה) תחילה ללא אמינות, והתמסרותן הבלתי-מסויגת למפלגה הצטמצמה רק בהדרגה. כפי שאמר בעלה: "הייתי מסונוור כל כך שבזמן המעצרים ומשפט הראווה הראשון, לא ידעתי, לא רציתי להאמין שהכל שקר." "בכל זאת, בזמן משפט לאסלו רייק פוטרתי גם אני מהערכת של העיתון..."[2]
לאחר כישלון המרד ההונגרי בשנת 1956 היא לא חזרה להיות חברה במפלגה הקומוניסטית יחד עם בעלה ולא קיבלו על עצמם שום תפקיד במערכת העיתון.[2] בשנת 1957 הפכה לעיתונאית של היומון "האומה ההונגרית". והפכה לסופרת עצמאית משנת 1979.
קריירה ספרותית
את הקריירה שלה החלה בדיווחים, כתבות, מחזות ורומני נוער. כבר בראשית שנות החמישים כתבה גם את חיבוריה הראשונים בסיפורת שנכתבו ברוח הסכמטיות שהייתה מחויבת בה פוליטית בשנות ה-50, בשירות הפוליטיקה היומיומית.[3]
במבט של היום המעניין ביותר הוא הרומן האוטופי שלה, "האי של רעידות האדמה", שנכתב בשנת 1957, ומתרחש בעולם אולטרה-מודרני בשנת 2057. אמנם לא נכתב ברומן, אך הוא גילם את האוטופיה הקומוניסטית.[6]
בשנות ה-60 עבדה גם כעיתונאית וכסופרת. הרגישה אוב ביותר בעולם האינטלקטואלי של בודפשט ובתוך מעמד הביניים. היא ביקרה את הערמומים ואת אלה שהשתמשו לרעה בכוחם, דמויותיה הן אנשים רגילים, אינטלקטואלים, פקידים, צעירים, אנשים בגיל העמידה וגם הזקנים, הדמויות האופייניות של גיבוש החברה בעידן שלטונו של יאנוש קאדאר בשנות ה-60 וה-70. היא הציגה בספריה את גורלות בני האדם דרך חולשותיהם.
הרומנים שלה פורסמו בכמה מדינות סוציאליסטיות.
פרסים
- Kiváló Munkáért (1948)
- Népköztársasági Érdemérem (1948)
- József Attila-díj (1950)
- A Művészeti Alap Irodalmi Díja (1986)
- Nívódíj (1987)
- MSZOSZ Kulturális Díj (1992)
- Aranytoll (1997)
- עבור עבודה מצטיינת (1948)
- מדליית הכרה של הרפובליקה העממית (1948)
- פרס אטילה יוז'ף (1950)
- פרס הספרות של קרן האמנות (1986)
- פרס הרמה המקצועית (1987)
- פרס התרבות MSZOS) 1992)
- עט הזהב (1997)
הנצחה
לזכרה ייסד בעלה פרס ספרותי על שמה. הפרס תומך בסופרים צעירים שכותבים ברוחה ההומניסטית של הסופרת קלרה פהר.
לקריאה נוספת
- מיהו מי בספרות ההונגרית? מסת"ב 9638607106
- קלרה פהר - סופרים הונגרים עכשוויים 1945-1997
- קלרה פהר (1922) - תולדות הספרות ההונגרית 1945-1975
- אישטוואן רמייני ג'יינס: האם אנו מכירים אותם? הונגרים מפורסמים ממוצא יהודי (הוצאת Ex Libris, בודפשט, 2000) מסת"ב 963-85530-3-0
- פרופיל קלרה פהר באתר MOLY
קישורים חיצוניים
- קלרה פהר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- האם קלרה פהר ראתה את העתיד? שפה ומדע, 12/09/2014
הערות שוליים
- ^ Fehér Klára - MEK; A Kozma utcai izraelita temetőben található sírja.
- ^ 2.0 2.1 2.2 „Én mindent megúsztam”, interjú Nemes Lászlóval, Szombat, 2010.08.01
- ^ 3.0 3.1 "Fehér Klára (1922)". mek.niif.hu (באנגלית).
- ^ in Pető Andrea: Népbíróság és vérvád az 1945 utáni Budapesten; a Fehér cikk: Szabad Nép, 1946. május 12., 4.
- ^ "Kik esküdtek össze a köztársaság ellen? - Magyar Szemle". www.magyarszemle.hu (בהונגרית).
- ^ Fejes László: Fehér Klára látta a jövőt?, Nyelv és Tudomány, 2014.09.12.
- יהודיות הונגריות
- סופרי ילדים ונוער הונגרים
- ניצולות השואה
- עיתונאיות יהודיות הונגריות
- בוגרות אוניברסיטת אטווש לוראנד בודפשט
- סופרות יהודיות הונגריות
- סופרים יהודים הונגרים
- נשים זוכות פרסים
- תסריטאי קולנוע יהודים הונגרים
- סופרות ילדים ונוער יהודיות
- סופרי ילדים ונוער יהודים
- יהודים זוכי פרס אטילה יוז'ף
- אישים הקבורים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט
- בודפשט: אישים
- יהדות בודפשט
- ילידות 1919
- נפטרות ב-1996