קלפאק

קלפאק (בטורקית: kalpak, בקזחית: қалпақ, קירגיזית: калпагы, בולגרית וסרבית, רוסית: калпак) הוא כובע גבוה בצורת חרוט או חרוט קטום או חרוט קטום הפוך, מעוגל, בדרך כלל עשוי מלבד, עור כבשים או פרווה, שנוהגים לחבוש גברים במרכז אסיה, קווקז, איראן, טורקיה, בולגריה וסרביה. יכול להיות עם שולי פרווה או חסר תיתורה.

המילה "קלפאק" נכנסה לשפות סלאביות בבלקן - בולגרית, סרבית, וגם במזרח אירופה - רוסית ואוקראינית - "קולפאק", "קובפאק".

ברוסית - מכנים "קולפק" סוגים רבים של כובעים - הכובעים של הליצנים ("דוראצקי קולפאק" -дурацкий колпак ‏, Шутовской колпак"שוטובסקי קולפאק"), המצוידים לפעמים עם פעמונים, הכובע של הטבחים או שפים (פובארסקוי קולפאק Поварской колпак או את מצנפת הלילה (Ночной колпак נוצ'נוי קולפאק), אף את המצנפת הפריגית והקסדה היוונית העתיקה.

בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל הגפירים לבשו קלפאקים (בערבית - קלבּק).

מילים נגזרות

בהשפעה אוקראינית עברה המילה "קולפאק" גם ליידיש, בצורה "קולפיק" המציינת כובע גבוה מפרווה חומה הנהוג אצל חלק מהרבנים החסידים.
ברוסית ואוקראינית מ"קולפאק" נגזרה גם המילה "קלובוק" המציינת ברוסיה ובאוקראינה את הכובעים המיוחדים של ראשי הכנסייה הנוצרית אורתודוקסית או פראבוסלבית (פטריארכים, בישופים) ושל ראשי הכנסייה "היוונית-קתולית" (המאוחדת עם רומא) מאוקראינה.
תושבי הרי טאטרה חובשים כובעים לבד נמוכים הנקראים "קלובוק" Kłobuk. כובעים דומים חובשים גם החיילים שביחידות ההרריות של חיל הרגלים הפולני.

גם בהרי הקרפטים ההוצולים חובשים כובעים דומים הקרויים klobuk.

אצל שכניהם הרומנים מארץ אואש בחבל מרמורש חובשים כובעים קטנים אופייניים הקרויים "קלופ" (clop).

אתנונימים

שם הכובע הזה כלול באתנונימים של שתי קבוצות ממוצא טורקי:

הקאראקלפאקים (כלומר "קלפאק שחור") החיים באוזבקיסטן, בה יש להם רפובליקה אוטונומית משלהם
ה"צ'רנייה קלובוקי", (Чорні Клобуки), כינוי רוסי-אוקראיני בעל אותה משמעות (קלפאקים שחורים), שניתן לאוכלוסייה חצי-נוודית מהמאה ה-11-13.