קלייטוס הלבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קלייטוסיוונית: Κλεῖτος) המכונה הלבןיוונית: Λευκός) כדי להבדילו מקלייטוס השחור. היה מצביא מוקדוני ששירת בצבאו של אלכסנדר הגדול, אולם את עיקר שמו קנה לו במלחמות הדיאדוכים.

ביוגרפיה

הוא נזכר לראשונה כאחד ממפקדי הכוח המוקדוני במהלך פלישת אלכסנדר הגדול להודו, הוא השתתף בקרב הידספס.[1][2] אולם לאחר מכן כאשר הצבא התמרד באופיס, נשלחו רבים מהקצינים יחד עם קרטרוס חזרה למוקדון, קלייטוס היה ביניהם.[3][4] אולם לאחר מותו של אלכסנדר, התמרדו הערים היווניות נגד הכובשים המוקדונים, מאבק שזכה לכינוי מלחמת לאמיה. קלייטוס הצטיין במיוחד במלחמה זו, והביס את הצי המורד הלא מוכן בקרב אמורגוס,[5] ומאוחר יותר הביס אותו שוב בקרב על האיים האכינדים.[6] הוא מונה על ידי העוצר אנטיפטרוס למושל לידיה.

לאחר מותו של אנטיפטרוס בשנת 319 לפנה"ס, פרצה מלחמת ירושה בין היורש הרשמי שלו פוליפרכון, לבין בנו קסנדרוס. עד מהרה התרחבה המערכה, ואל פוליפרכון הצטרפו אאומנס, ואולימפיאס. אל קסנדרוס הצטרפו אנטיגונוס, תלמי, וניקנור.[7] אנטיגונוס היה אמור לחצות את ההלספונט, המפרידים בין ממלכתו שבפריגיה, למוקדון שתחת שליטתו של פוליפרכון. קלייטוס בחר לצדד בפוליפרכון, זה האחרון שלח אותו כדי למנוע את נחיתת כוחותיו של אנטיגונוס באירופה. קסנדרוס שהיה זקוק לכוחות המדוברים, שלח את ניקנור בראש צי להיאבק בו. הקרב ביניהם התרחש ליד ביזנטיון, ובתחילה ניצח קלייטוס. אולם בהמשך התרשל והניח לציו ולחייליו להתפזר, מה שאפשר לניקנור לתקוף פעם נוספת ולנצח. קלייטוס נמלט עם כמה ספינות לחוף של תראקיה, וניסה להמשיך משם אל מוקדון, אולם נרצח בדרך בידי אנשיו של ליסימכוס שליט תראקיה.[8] עם מותו נסתם הגולל על עתידו של פוליפרכון.

הערות שוליים

  1. ^ אריאנוס, ספר חמישי, 12, 2.
  2. ^ ביל יני עמ' 184.
  3. ^ יוסטינוס, ספר שנים עשר, 12, 8.
  4. ^ אתנאיוס, "משתה החכמים", ספר שנים עשר, 55.
  5. ^ John H. Hale, Lords of the sea: the story of the Athenian navy, chapter 21
  6. ^ פלוטארכוס, "מוראליה", 338.
  7. ^ דוד גולן, "תולדות העולם ההלניסטי" עמ, 71-70.
  8. ^ דיודורוס, "ביבליותקה היסטוריקה", ספר שמונה עשר, 72, פרקים 9-5.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26471958קלייטוס הלבן