קלאו אדום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקלאו אדום
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: קלאונאים
משפחה: קלאוניים
סוג: קלאו גדול
מין: קלאו אדום
שם מדעי
Buceros hydrocorax
לינאוס, 1766

קלאו אדום (שם מדעי: Buceros hydrocorax) הוא מין של קלאו אסיאתי החי באיי הפיליפינים. מקור השם "קלאו" הוא בצליל שהקלאו משמיע, הדומה ל"קה-לאוּ". הקלאו האדום אנדמי לפיליפינים. ישנם 3 תת-מינים, וכל אחד חי באיים אחרים בפיליפינים: האיים לוזון ומרינדוקה (תת-המין hydrocorax); סאמר, לייטה, בוהול, פנאון, ביליראן, קאליקואן ובואד (תת-המין semigaleatus); והאי בסילן (תת-המין mindanensis). ההבדלים בין תת-המינים כוללים את צבע המקור: בתת-המין hydrocorax המקור כולו אדום, אך בתת-המינים semigaleatus וmindanensis צבע החצי היורד לקצה של המקור הוא צהוב בהיר. הקלאו עדיין נפוץ מקומית, אך סובל מציד ומאובדן בתי גידול. הקלאו האדום נקרא לעיתים "שעון ההרים" בגלל שהוא קורא בדרך כלל בצהריים.

כמו כל מיני הקלאו, בעונת הקינון נקבת הקלאו האדום בוחרת לעצמה חור בעץ לקנן בו ומתיישבת בו. למרות מקורם הגדול, הקלאויים אינם מסוגלים לחפור בעצים בגלל שמקורם וקסדתם חלולים. אחרי שהנקבה מצאה מקום לקינון, היא כולאת את עצמה, בעזרת הזכר שמביא לה חומרי גלם (לשלשת ושאריות מזון) עד שהחור בעץ נאטם לגמרי מלבד חור קטן שמיועד להעברת אוכל ולהוצת לשלשת. אטימת החור מיועדת כדי למנוע כניסת פולשים כגון נחשים לקן, כך שהנקבה לא יכולה לצאת והטורפים לא יכולים להיכנס. אחרי שהגוזלים גדלים, הנקבה והם פורצים את הקן בעזרתו של הזכר, והגוזלים כולאים את עצמם, כמו אמם לפניהם. כעת הזכר והנקבה מביאים להם אוכל, ובבוא העת יפרצו שניהם את החור ויעופו לדרכם.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלאו אדום בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25152403קלאו אדום