קל"ח פתחי חכמה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה. קל"ח פתחי חכמה הוא ספר קבלה מאת רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל. הוא מהווה מבוא לקבלת האר"י ומבוסס על קל"ח (138) עקרונות המסודרים ב-13 פרקים.
זמן כתיבת הספר מתוארך בין 1730 ל-1750[דרוש מקור].
תוכן הספר
החיבור פותח בהקדמה, המכונה "דרך עץ חיים". בה מתאר הרמח"ל את מעלת לימוד תורת הקבלה ואת החובה שבלימודה לראויים לכך. על פי הקדמת הרמח"ל, קל"ח הפתחים נמצאו על ידו ב"כתב יד ישן נושן".
בגוף החיבור, כל פרק מקל"ח פרקי הספר פותח בכלל המנוסח באופן תמציתי ("פתח") שלאחריו מובאים ביאור והרחבה.
בין הנושאים המבוארים בספר: רצון הבורא וטובו, הספירות, סוד האותיות והפרצופים.
דרך עץ חיים
דרך עץ חיים הוא הקדמה לספר, שיש אומרים שנכתבה על ידי תלמידיו [דרוש מקור]. הקדמה זו מבארת את מעלת לימוד הקבלה לראויים לכך. בסוף דרך עץ חיים [1] משיב המחבר לטענותיהן של שלוש כתות מתנגדים ללימוד הקבלה:
כת ראשונה - ישנו איסור על לימוד נסתר: לטענת אנשי כת זו, חל איסור גורף על העיסוק בתורת הקבלה על פי הפסוק: ”כבוד אלהים הסתר דבר (משלי כה, ב)”, אותו דרשו חז"ל ”אין לך עסק בנסתרות”[דרוש מקור].
כת שנייה - חשש מטעות וכפירה:
כת שלישית - דעתם אינה עמוקה דיה:
דברי הכת | הסבר | תשובת הרמח"ל לדברי הכת | |
---|---|---|---|
הכת הראשונה | ”"כבוד אלהים הסתר דבר" (משלי כה ב) - אין לך עסק בנסתרות!” | מהפסוק "כבוד אלהים הסתר דבר"[2] לומדים שלא אמורים לעסוק בתורת הנסתר | מבואר בהקדמת ספר הזוהר הקדוש בפסק הגאון הרב רבי יצחק דלטאש. ובהקדמת הספר "קנאת ה' צבאות"[3], משם תראה שאין בדבריהם ממש: |
הכת השנייה | ”יראתי לגשת אל הקודש מפני האש הגדולה, היא הקליפה אשר קדמה לפרי, והיא הולכת סביב הקדושה לצוד ציד נפשות עניים אומללים, כאשר ניצודו אנשי רשע ופשע ההולכים אחר טעות הצבי, אחר ניאוף וגידוף, וילכו ויעבדו אלהים אחרים, וכופרים באלהי ישראל ותורתו. והגם שיש בהם חכמים מחוכמים בתורה, אף על פי כן כשנכנסו בפרד"ס נפגעו, שפגעה בהם הסיטרא אחרא והטתה את לבבם בהיראות להם השקר כאמת והפכה דברי אלהים חיים. וכל שקר שאין אומרים אמת בתחילה, אינו מתקיים, ועל כן הם תולים באילן גדול מאמרי הרב הקדוש רבי שמעון בן יוחאי, זכרונו לברכה, ומהפכים הקערה על פיה, ותולים בוקי סריקי באשלי רברבי דברי הרב הנזכר למעלה, ובשביל זה אין אנו רוצים לגשת אל החכמה הזאת, מאחר שהיא קרובה להפסד גוף ונפש, וכוונתנו לשם שמים:” | דואגים מפגיעה, כפירה ושקר | מבואר בספר "קנאת ה' צבאות"[3] |
הכת השלישית | ”מה מאוד חשקה נפשנו ללמוד החכמה הזאת, אך מחמת עומק המושג וקוצר דעת המשיג אין אני יכול ללמוד החכמה הזאת.” | אנחנו רוצים לעסוק בתורת הנסתר אבל זה מסובך מדי | זה שלא מבין זה לא סיבה שלא לנסות להבין. הרי "לא עליך לגמור"!
כתוב[4]: "והגית בו יומם ולילה" ולא "והבנת בו יומם ולילה" - אם תבין - תבין, ואם לא - יש שכר על הלימוד. יש ראיה מספר הזוהר, שאף על פי שאינו מבין, הלשון מסוגל לנשמה. |
לקריאה נוספת
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: קל"ח פתחי חכמה |
- קל"ח פתחי חכמה עם פירוש פתחי הפרדס, הרב דוד כהן (הנזיר), מכון נזר דוד, תשס"ט (2009).
- קל"ח פתחי חכמה עם פירוש הרב חיים פרידלנדר, הוצאת פרידלנדר, תשנ"ב (1992).
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מהדורה מוקלדת בויקיטקסט
- ^ ספר משלי, פרק כ"ה, פסוק ב'
- ^ 3.0 3.1 ספר קנאת ה' צבאות, באתר www.hebrew.grimoar.cz
- ^ ספר יהושע, פרק א', פסוק ח'
35819612קל"ח פתחי חכמה