קטלוג (ספרנות)
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
הקִטְלוּג בתחום הספרנות והמידענות הוא תהליך יצירת נתונים על נתונים מטא-דאטה, שעניינם משאבי מידע המצויים בספריה, במוזיאון או בארכיון. ספרים, הקלטות, תמונות, כתבי-עת, מפות ועוד. המקטלג רושם את שמות היוצרים, כותרת היצירה והמונחים הקשורים בנושאים שטמונים במשאב, או קשורים אליו בלא שהופיעו בו במקור. כתוצאה מפעולת הקטלוג נוצרת רשומה ביבליוגרפיתדהיינו: רשומה ביבליוגרפית היא אכסניא לאיתור משאבים שקושרו אליה. מאז שנות ה-70 הרשומות מותאמות לקריאת מכונה ומסודרות באינדקס מתאים לכלי אחזור מידע, כגון מאגרי מידע ביבליוגרפיים או מנועי חיפוש. בדרך כלל מה שנוצר כתוצאה מהקטלוג הוא קָטָלוֹג. הקטלוג המאוחד של הספריות בישראל, מהווה אות ומופת לדרך בה צריך להיראות קטלוג הספרייה. זהו כלי גילוי המסמכים והאוספים שלה.
בקרה ביבליוגרפית
בקרה ביבליוגרפית הנה הבסיס הרעיוני עליו מושתת קטלוג. היא מגדירה כללים לתיאור משאב המידע. כללים אלה מוכתבים על ידי המטרה - לאתר מידע ולבחור מכל התוצאות שיתקבלו את זה שמתאים למשתמש. המקטלג אחראי לתיאור המשאב - על סמך הפרטים שהמוציא לאור דאג לציין עליו או באמצעות איתור מידע חסר. לכן, ועל מנת לאפשר למשתמש הגיע למשאב שיענה על צרכיו באופן המדויק ביותר, שומה על המקטלג לדייק בתיאור הנושא או הנושאים שהמשאב עוסק בהם, לסווג את המשאב עם בני מינו, ולעדכן את בקרת הזהויות של חומרי הספרייה. משום כך ספרנים מקטלגים מהווים אחת מאושיות הספרייה: הם אחראים ליצירת הכלי שיכיל את המידע על המידע, וייתן אותו לדורשהו.[1]
קטלוג חומרים מסוגים שונים
קִטְלוּג נעשה בעיקר במוסדות כמו ספריות, ארכיונים ומוזיאונים. הוא עוסק במיון ובהבחנה בין סוגי משאבים כגון: ספרים, תמונות, חפצי מוזיאון וכיוצא באלה. משאבי הספרות ומאגרי המידע של הספרייה כפופים לכללי קטלוג ספציפיים לספריות, אך חשוב לדעת שיש שיטות קטלוג שונות, שמשרתות צרכים אחרים. לדוגמה, מערכות מיוחדות שפותחו במיוחד לצורך קטלוג פריטי מוזיאונים כמו הנומנקלטורה לקטלוג מוזיאונים.[2] יש פורמטים לקטלוג אחרים, לדוגמה מאגר מידע ביבליוגרפי לקטלוג מאמרים, כתבי עת או חומרים משפטיים ודומיהם שאינם חומר ספרותי[3] דוגמה לכך היא קטלוג חפצי תרבות CCO[4] שיצרו שתי מומחיות לקטלוג חפצי התרבות בארצות הברית, באנציקלופדיה לספרנות מהדורה 4. בישראל יש פרויקט דומה של ארכיון בן צבי: "ישראל נגלית לעין- נשארים בתמונה" https://www.ybz.israelalbum.org.il/
שש פונקציות של בקרה ביבליוגרפית
רונאלד האגלר זיהה שש פעילויות שבקרה ביבליוגרפית אמורה לשרת:[5]
- "זיהוי כל משאבי המידע הקיימים בהקדם האפשרי, מיד כאשר הם הופכים להיות זמינים."[6] כלומר; יש לדעת על קיומו של משאב מידע, ולהכיר את זהותו, כבר מהתקופה שקדמה להוצאתו לאור ועוד בטרם ניתן להשיגו.
- "זיהוי עבודות בנושאים שונים שמשאבי מידע מכילים, במלואן או חלק מהן."[6] בהתאם לרמת הפירוט הנחוצה. כלומר, בחבילה אחת יכולות להיות כלולות עבודות רבות. או שעבודה אחת עשויה להקיף מספר חבילות. השאלה העומדת לפתחו של המקטלג היא לעיתים האם תמונה בודדת נחשבת כמשאב מידע? או האם אוסף תמונות הוא משאב המידע?
- "איסוף שיטתי של משאבי מידע והוספתם לאוספים בספריה, בארכיון, במוזיאון, בקובצי תקשורת באינטרנט ובמאגדים אחרים כאלה."[6] בעיקרו של דבר, רכישת פריטים אלה לאוסף כדי שיוכלו לשמש את המשתמש.
- "הפקת רשימות של משאבי מידע שהוכנו על פי כללים סטנדרטיים לציטוט."[7] דוגמאות לעזרי אחזור כאלה כוללים קטלוגים של ספריות, אינדקסים, עזרי איתור ארכיונים וכו'.
- "מתן שם, כותרת, ציון הנושא וציון האפשרות לגישה שימושית למשאבי המידע הללו."[7] באופן אידיאלי, יש מספר דרכים להגיע אל אותו פריט. מטרת הקטלוג היא ליצור נקודות גישה וזאת באמצעות הנפקת די מטא נתונים לרשומה הפונדקאית, שבעזרתם משתמשים יצליחו להגיע למשאב שהם מחפשים. יש לנקוט בשיטה עקבית כשיוצרים את המטא נתונים, וזאת באמצעות בקרת זהויות.
- "מתן אמצעים לאיתור כל משאב מידע או עותק ממנו." [8] בספריות, קטלוג הגישה המקוונת (OPAC) למשל, מספק מידע על מיקום, מספר שיחה ומציין אם הפריט זמין.
ההיסטוריה של בקרה ביבליוגרפית
בקרה ביבליוגרפית היא המצאה עדכנית. בעבר הרחוק, היו חורטים, או רושמים את הנתונים על גבי לוחות, בימי הביניים נעשו כבר רשימות על רשימות. המצאת הדפוס במאה ה 15 אפשרה לייצר עותקים מרובים של אותו כותר. יוהאן טריתיים ספרן גרמני, המציא את שיטת רישום הביבליוגרפיה בסדר כרונולוגי: באינדקס מחברים אלפביתי. קונרד גסנר, המשיך את דרכו. בספרו הוא ערך רשימת ביבליוגרפיה והוסיף אינדקס לתיעוד הנושאים. הוא ערך רשימה אלפביתית של מחברים, ציין את שם המשפחה שלהם לפני השם הפרטי, והנחיל בכך נוהג חדש. הוא גם הנהיג אזכור שם המחברים באיות שונה, והקדים בכך את זמנו בנושא בקרת זהויות. אנדרו מאונסל הוסיף בקרה ביבליוגרפית משלו, ויצר דרך לאיתור ספר על פי שם המשפחה של מחברו, על פי נושא הספר ולפי שם המתרגם. במאה ה-17, סר תומאס בודלי יצר קטלוג מסודר אלפביתית לפי שם משפחת המחבר ולפי רשומות נושא. ב-1697, פרדריק רוסטגארד קידם את נושא הקטלוג לפי נושאים, בחלוקה כרונולוגית ולפי גודל. לפני כן הכותרות היו מסודרות רק לפי גודלן, בבקשו ליצור אינדקס נושא ומחבר לפי שם משפחה ולפי סדר המילים הנושאות את הכותרת המופיעה בעמוד השער של החיבור.[9]
אחרי המהפכה הצרפתית, ממשלת צרפת הייתה הראשונה להנפיק קוד הוראות לקטלוג אוספי כל הספריות בארצה.[10] באנגליה, אנתוני פאניזי מספריית המוזיאון הבריטי יצר את "כללי הקטלוג של התשעים ואחד" (1841), ששימשו בסיס לקטלוג כללי במאה ה-19 ובמאה ה-20. צ'ארלס ג'ייט ממכון סמיתסוניאן בארצות הברית יישם את 91 הכללים של פאניצי ויבא אותם בזאת לארצות הברית.
סוגי קטלוג
קטלוג תיאורי
קטלוג תיאורי, מבוסס על מערכת סטנדרטים שונה מקטלוג לפי נושאים. התיאורי עוסק בתיאור הפרטים הפיזיים של המשאב. למשל במקרה של ספר הקטלוג התיאורי יציין את מידותיו, מספר העמודים וכל המידע שבדף השער, ואם חסרים פרטים המקטלג מנסה להשלימם.[11]
קטלוג לפי נושאים
קטלוג לפי נושאים[12] כשמו, מסווג לפי נושא. הסיווג נעשה לפי כללי שיטות שונים כגון סיווג דיואי עשרוני או כותרות נושאים של ספריית הקונגרס.
הסיווג משתמש בדרך כלל באוצר מילים מבוקר בעוד שהאינדקס עשוי להשתמש באוצר מילים מבוקר או בשפה חופשית, או בשניהם.
היסטוריה
מאז ימי ראשית הספריות, הספרנים קטלגו את היצירות. מערכת המיון הראשונה נוסדה בספריית נינווה הנמצאת בעיראק של היום. הקטלוג הראשון נחרט על גבי לוחות חרס. המקטלגים רשמו משני צדי "הדף" כלומר חרטו משני הצדדים של לוח החרס. קטלוגים עתיקים נמצאו גם בשומר.[13] בספריית אלכסנדריה היה קטלוג חלקי המורכב מרישום בשם "פנקס" - מילה שמקורה במונחי ספרות יוונית.[12] במקור היו 825 שברים של ה-"פנקסים" של קלה אחוס, אך רק 25 מהם שרדו.[14] בספרייה הקיסרית הסינית של שושלת האן במאה ה-3 לספירה היה קטלוג המונה כמעט 30,000 פריטים, כל פריט דומה בהיקפו בתוכן למגילה מערבית.[15] הקטלוגים הראשונים בעולם האסלאמי, סביב המאה ה-11, היו רשימות של ספרים שנתרמו לספריות על ידי אנשים בקהילה. רשימות אלה הוזמנו על ידי התורם, והן נעשו לא על פי מידע ביבליוגרפי, אלא לפי מטרתן, לתאר את המלאי בספרייה.[15]
ספריות מתקופות קדומות ובימי הביניים באירופה היו קשורות למוסדות ולמסדרים דתיים, כולל ספרית הוותיקן ברומא. הקטלוגים הראשונים של ספריית הוותיקן קיימים כבר מסוף המאה ה-14. קטלוגים אלה עשו לרוב שימוש בסידור המשקף את סידור הספרים כפי שהוא, בספרייה. ספריית הוותיקן פרסמה ב-1939 'כללים לקטלוג הספרים המודפסים' [16] אלה תורגמו לאנגלית ופורסמו בארצות הברית ב-1949.[15] בינתיים, ספריית סורבון בפריז צברה יותר מאלף ספרים, וב-1290 הייתה החלוצה לארגן לפי סידור אלפביתי.[14]
לאחר המצאת הדפוס והפיכת הנייר למוצר זמין, מספר הספריות הלך וגדל, המשאבים בהן התרבו והיה כורח ליצור קטלוג שיאפשר לאתר את היצירות. עד המאה ה-17 הספרייה נתפשה כאוסף של ידע אוניברסלי. שני מחברים מהמאה ה-17, גבריאל נאודה, בצרפת וג'ון דורי בסקוטלנד, פיתחו שיטות לארגון הספרייה.[15] אפשר לומר שההיסטוריה של הקטלוג הנוהג בימנו מתחילה בשלב זה.
במזרח הקדום, הפריט המזהה היה כותרת היצירה. מאז תקופת הרנסאנס, שם המחבר הוא פריט הזיהוי המרכזי.
כללי קטלוג
הצורך בשיטה עקבית הביא להמצאת כל השיטות ולשכלולן.
כללי קטלוג בארצות דוברות אנגלית
הספריות בארצות דוברות אנגלית, חולקות מאז תחילת המאה ה-19 באותם תקנים לקטלוג. התקן הראשון מיוחס לאנתוני פאניצי, שומר הספרים המודפסים של ספריית המוזיאון הבריטי. "91 הכללים לקטלוג" שהוא חיבר, פורסמו ב-1841והיוו בסיס לקטלוג שנהג בספריות בבריטניה, במשך למעלה מ-150 שנה.[17]
במאה ה-19, צ'ארלס קופין ג'ווט שהיה ראש הספרייה הסמית'סוניאנית שאמורה הייתה להפוך להיות הספרייה הלאומית של ארצות הברית, נשא חזון לקטלוג הספרייה הלאומית של ארצות הברית של אמריקה. הוא ביקש להדפיס את הקטלוגים בדמות ספרים ויצר לוחות דפוס עבור כך. הצורך להפיק קטלוג כספר היה מתוך חזונו לשיתופי פעולה בין ספרייתים.
כלליו פורסמו ב-1853.[17] אולם, בעקבות סכסוך עם אחד מבחירי ההנהלה, ג'ווט פוטר מתפקידו ועזב את הספרייה הסמית'סוניאנית. הוא התקבל לעבודה בספרייה הציבורית של בוסטון, תחילה מונה להיות מנהל הרכש ואחראי על הקטלוג. ב-1858 הוא קודם בתפקידו והפך למנהל הספרייה; במהלך תקופה זו התפרסם חיבורו ה-"אינדקס לקטלוג חלק מאוסף הספרייה הציבורית המסודרת באולם בקומה התחתונה". המאמר הציג מידע קטלוגי חדש וכללים חדשים לקטלוג. מערכות קטלוג אלה הפכו למודל גם בספריות אחרות. תרומה נוספת של ג'ווט הייתה הרעיון לרשום רשומות על גבי כרטיסים מסודרים לפי אלפבית. [18]
צ'ארלס אמי קטר, ספרן אמריקאי שכלליו למילוני קטלוג פורסמו ב-1876 הוא מאבות המקטלגים בתקופה המאוחרת יותר. קטר דגל ברעיון "פשטות." שתקל על החיפוש[17] במאה ה-20 נוספו נושאים חדשים כמו הקלטות קול, סרטים ותצלומים, והיה צורך לקטלג גם אותם.
סימור לובצקי, שעבד בספריית הקונגרס ומאוחר יותר הפך להיות פרופסור באוניברסיטת UCLA, כתב ביקורת על כללי הכניסה של ALA מ-1949, והציע פתרון. חיבורו: Cataloging Rules and Principles: A Critique of the ALA Rules for Entry and a Proposed Design for the Revision חשף את חולשות הכללים הקיימים, והעלה למודעות את הצורך להכין מערך תקנים שלם ותמציתי.[19] החלו להיווצר כללי קטלוג חדשים, הרשימה הלכה והתארכה והייתה כל הזמן צריכה להשתנות לפי סוגי הפריטים שנוספו. לכן לובצקי הציע להמציא עקרונות בסיסיים לקטלוג. [20] לצורך כך הוא מונה לחקור את כללי הקטלוג בין השנים 1946–1969. הניתוחים שהוא ערך בהם, עיצבו את כללי הקטלוג החדשים.[17]
כללי הקטלוג האמריקאים ואנגלו-אמריקאים שפורסמו במאה ה-20 היו:[17]
- כללי קטלוג אנגלו-אמריקאים: Catalog Rules: Author and Title Entries. 1908.
- כללי קטלוג לפי שמות מחברים וכותר: A.L.A. Cataloging Rules for Author and Title Entries. 1949.
- כללי ספריית הקונגרס: Rules for Descriptive Cataloging in the Library of Congress. 1949.
- AACR:Anglo-American Cataloguing Rules. 1967.
- AACR2:Gorman, Michaël; Winkler, Paul Walter; Association, American Library (1978). Anglo-American Cataloguing Rules (2nd ed.). ISBN 978-0-8389-3210-0. כללי קטלוג אנגלו-אמריקאים (2 עורך ). ISBN 978-0-8389-3210-0 .
- AACR2-R:Gorman, Michael; Winkler, Paul Walter; Aacr, Joint Steering Committee for Revision of; Association, American Library (1988). Anglo-American Cataloguing Rules (2nd revised ed.). ISBN 978-0-8389-3346-6. חוקי הקטלוג האנגלו-אמריקאים (מתוקן השני עורך ). ISBN 978-0-8389-3346-6 .
המאה ה-21 הביאה עמה חשיבה חדשה לגבי דרכי קטלוג. ככל שהלך מספר הפורמטים הדיגיטליים וגדל, התחזק הצורך להמציא שיטת קטלוג שתכיל את השינויים. הדרך לכך נסללה כאמור על ידי לובצקי.[21] הפדרציה הבינלאומית של אגודות וספריות הוציאה מסמך הבהרה: הדרישות הפונקציונליות לרשומות ביבליוגרפיות (FRBR), והדגישה את תפקיד היצירה בהקשר הביבליוגרפי.[22] ה-FRBR מציג את הישות הביבליוגרפית: פריט, ביטוי, ביטוי, עבודה. פריט מתייחס לצורתו הפיזית של הספר. ביטוי מתייחס לפרסום. ובמקרה של תרגום- מתייחס ליצירה המתורגמת. העבודה- מתייחסת לתוכן ולרעיונות של הספר.[23] נקודת מבט זו שולבה בכללי הקטלוג לאחר AACR2-R, המכונה תיאור משאב וגישה (RDA).
באנגליה
הספרייה הבודליינית באוניברסיטת אוקספורד פיתחה קוד קטלוג ב-1674. קוד זה שם דגש על מחבר היצירה. ספרים של אותו מחבר נרשמו יחד בקטלוג. ניתן ללכת אחורנית בזמן עד לשנות השלושים של המאה השבע עשרה כדי לאתר את המקורות לשיטת הקטלוג המודרני, ב-91 הכללים של אנתוני פאניצי. פאניצי הבין שקטלוג גדול מצריך עקביות.[24] קוד הקטלוג הגדול הראשון בשפה האנגלית פותח על ידיו ושימש לקטלוג המוצגים במוזיאון הבריטי. 91 הכללים של פאניצי אושרו על ידי המוזיאון הבריטי ב-1839, ופורסמו ב-1841.[25] כללים אלה נהגו במוזיאון עד 1936. לאחר מכן, ב 1937, מחלקות הספרייה של המוזיאון הבריטי הפכו לחלק מהספרייה הבריטית החדשה. [26]
גרמניה ופרוסיה
ב-1899, ממשלת פרוסיה קבעה כללים סטנדרטיים הנקראים (PI) (הוראות פרוסיה) לכל ספריותיה. כללים אלה התבססו על כללים שהנהיג קרל פרנץ אוטו דז'יאטקו בספריית האוניברסיטה בעיר ורוצלב. הקטלוג הפרוסי היווה מערכת כללים סטנדרטית. כותרים של ספרי פרוזה קוטלגו לפי סדר דקדוקי, כל הספרות נכנסת תחת הקטגוריה 'ספרות'. כללים אלה אומצו בספריות ברחבי גרמניה, פרוסיה ואוסטריה. בין 1961 ל-1976, גרמניה אימצה את עקרונות פריז (PP) ואילו ב-1977, היא פיתחה את שיטת RAK .מטרת עקרונות הקטלוג של פריז הייתה לשמש בסיס לתקינה בינלאומית. ואכן רוב קודי הקטלוג שפותחו ברחבי העולם מאז אותה תקופה הלכו אחר עקרונות פריז.[27]
קודים של קטלוג
הקוד שנבחר, קובע איזה פריט מידע ביבליוגרפי ייכלל ברשומת תיאור היצירה ובאיזה אופן יוצג המידע למשתמש; קוד זה מסייע למיין חלק מהערכים בקטלוג המודפס. נכון להיום, רוב קודי הקטלוג מבוססים על תיאור ביבליוגרפי סטנדרטי בינלאומי (ISBD), ועל מערכת כללים שהופקה על ידי הפדרציה הבינלאומית לספריות (IFLA) ומטרתם לתאר את המגוון העצום של חומרי הספרייה. כללים אלו יוצרים תיאור ביבליוגרפי של פריט בשמונה תחומים הבאים:
- כותרת ומשפט אחריות (מחבר או עורך)
- מהדורה
- פרטים מסוימים לפי סוג היצירה (למשל, קנה המידה של מפה)
- שנת פרסום והפצה
- תיאור פיזי
- גודל
- מספר עמודים
- סדרות
- מספר סטנדרטי (ISBN)
- הערות
יוזמה חדשה בשם "בִּיבּפְרֵיים" Framework Library (Bibframe) שמה לה למטרה לפתח תקן לתיאור ביבליוגרפי מקוון, שיאפשר למידע להיות שימושי יותר בתוך קהילת הספרייה ומחוצה לה, גם יחד. קוד הקטלוג הנפוץ ביותר בעולם דובר האנגלית היה כללי הקיטלוג האנגלו-אמריקאים, מהדורה שנייה (AACR2). ה-AACR2 סיפק כללים לקטלוג תיאורי בלבד ואינו נוגע לקטלוג נושאים . AACR2 תורגם לשפות רבות, לשימוש ברחבי העולם. העולם דובר הגרמנית משתמש ב-Regeln für die alphabetische Katalogisierung (RAK), המבוסס גם הוא על ISBD. ספריית הקונגרס יישמה את המעבר ל-RDA מ-AACR2 במרץ 2013. במאגרי מידע כמו Chemical Abstracts MEDLINE (אנג') ו-PsycINFO, פורמט התקשורת הנפוץ CCF, )Comon Communication Format) משמש כתקן בסיסי. ואילו בארכיונים ובמוזיאונים יש תקנים אחרים לקטלוג כגון CIDOC-CRM. ה-RDA מהווה ניסיון חדש לעשות סטנדרטיזציה שתחצה גבולות תחומים ומוסדות במורשת התרבותית.
פורמטים דיגיטליים
רוב הספריות משתמשות כיום בקטלוג קריא למכונה (קק"מ) ובשמו: תקן MARC - אשר הושק בינואר 1966 ושימש עד יוני 1968[28] - כפורמט על פיו נערך קידוד להעברת נתונים ביבליוגרפיים.[29] תקנים אלה איבדו חלק מהרלוונטיות שלהם עם התפתחות הטכנולוגיות, לכן[30] ספריית הקונגרס מפתחת בימים אלה את BIBFRAME, סכמת RDA לביטוי נתונים ביבליוגרפיים. BIBFRAME עובר שינויים ופיילוט כרגע על ידי ספריית הקונגרס, אך עדיין אינו זמין לציבור. תחילה הוא יהיה זמין לספקים - שינסו אותו, לאחר מכן תהיה צורה המשלבת מערכות (MARC ו-BIBFRAME) עד שניתן יהיה לתרגם את הנתונים במלואם.[31]
לעיתים קרובות הפורמטים המשמשים לקטלוג אוספים דיגיטליים פשוטים יותר לאחסון המטא -נתונים אודות המשאבים. סכמות מבוססות XML, במיוחד Dublin Core ו-MODS, אופייניים לרישום נתונים ביבליוגרפיים על אוספים אלה.
תעתיק
פריטי ספרייה הכתובים בשפה זרה, במקרים מסוימים, בתעתיק אל התסריט של הקטלוג. בארצות הברית ובכמה מדינות אחרות, קטלוגים בדרך כלל עושים שימוש בטבלאות של ALA-LC לצורך כך. אחרת יש צורך בקטלוגים נפרדים עבור כל פריט קטלוג בשפה זרה.
אתיקה מקצועית
פריס (Ferris Anna M. 2008) טוענת, שהמקטלגים הם שומרי הסף של היושרה בניהול המידע וכי למקטלגים יש "ערך מוסף" באפשרם לקהילת המשתמשים של הספרייה למצוא את החומרים הנדרשים להם.[32] הערך המוסף שלהם עלול גם לפגוע אם לא עשו עבודה טובה, כי בכך נפגעת אפשרות קהל המשתמשים להגיע אל המידע.[1] טעויות בקטלוג רשומות עלולות ליצור סטיגמה לקבוצה של אנשים, להדביק להם תוויות לא מדויקות או משפילות, וליצור רושם שנקודות מבט אחרות הן יותר נורמליות משלהם".[33]
אחריות מוסרית חברתית העומדת בבסיס עבודת הקטלוג היא להבטיח את זכותו של כל אדם למצוא מידע רלוונטי, מתאים, מדויק ולא מצונזר, במועד ובלא משוא פנים. דהיינו, עבודת הקטלוג צריכה לתת מידע אובייקטיבי ושיקול הדעת של המקטלג צריך להיות לטובת השגת פריטי מידע מדויקים ובכמות הנחוצה, שיובילו למירב נקודות הגישה למשאב. באייר קובעת כי חובתם המקצועית של מקטלוגים, היא לספק רשומות מדויקות ואיכותיות ולתרום לכך שלכל אדם תהיה אפשרות הוגנת ושוויונית להגיע למידע". באייר ממליצה למקטלגים להשתתף באופן פעיל בפיתוח רפורמה ויישום הוגן של כללי קטלוג, תקנים וסיווגים, כמו גם מערכות אחסון מידע ודלייתו. כפי שצוין על ידי נולטון, נקודות גישה צריכות להיות אלה, ש"סביר להניח שפטרון הספרייה היה מחפש דרכן" - ללא קשר למידע הקיים ברשומות ביבליוגרפיות אוניברסליות".[1]
ברוב המקומות אין קוד אתי למקטלג, ולכן מקטלגים פועלים לפי מדיניות הספרייה או המחלקה כדי לפתור קונפליקטים המתעוררים סביב עבודתם. איגוד הספריות האמריקאי יצר "קוד אתי",[34] פריס (Ferris) מבקרת אותו בטענה שהקוד כללי מכדי להבחין בין המקטלגים לאנשי ספרייה אחרים.[32] קוד אתי למקטלגים עשוי "לעורר, להדריך, לחנך ומשמעת" (כפי שצוטט ב- Bair, 2005, עמ'. 22). באייר מנסה לקדם קוד אתי שיבטא את השאיפה לדון בהתנהלות ובפעולות ספציפיות למקטלגים, שימשו אבן בוחן ק במצבים שיכולים לקרות בפועל. באייר הציגה גם את המבוא לקוד אתי לקטלוג".[1]
ביקורת
סנפורד ברמן, ספרן מקטלג מוערך באוניברסיטת קליפורניה, מונה להיות מבקר הקטלוג מטעם ספריית הקונגרס. חיבורו מ-1971 מנה 225 כותרות שיש לשנות בשל טעויות, או משום היותן מבטאות גזענות או שחיתות שלטונית. נולטון, שהלך בעקבותיו, בחן אילו מההמלצות של ברמן יושמו בפועל. בטבלה שהוא פרסם עלה כי מתוך 225 הכותרות שיועדו לשינוי, רק 88 (39%) שונו באופן מדויק ובהתאם להצעותיו של ברמן, (עמ' 127). עוד 54 (24%) מהכותרות שונו באופן חלקי והניסוח החדש לא פתר את הבעיה שהייתה מראש, 80 (36%) כותרות לא שונו כלל.[33]
מונחי קטלוג
- נקודת הגישה העיקרית היא שם מחבר היצירה אם יש מחברים נוספים הם מהווים "נקודות גישה נוספות. אם שם היוצר לא מצוין, כותרת העבודה, [הכותר], נחשבת לנקודת הגישה העיקרית.
- בקרת זהויות הנה תהליך שבו נעשה שימוש במונח ספציפי כמו שם של אדם, שם של מקום, או כותר, במטרה לשמור על אחידות ועקביות בתוך הקטלוג.
- קטלוג מאוחד הוא נקודת גישה שספריות שונות המשתפות פעולה ביניהן ויוצרות את הקטלוג, יוכלו לגשת למשאב משותף. למשל קטלוג כתבי העת של ישראל: קטלוג מאוחד לכתבי עת
ראו גם
לקריאה נוספת
- אלחנן אדלר, אביבה שיחור, הקיטלוג : ספר יסודות וכללים, ירושלים: מרכז הספר והספריות בישראל, 1995
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קיטלוג ספרייתי |
- אלחנן אדלר ורחל קדר, אמנות הקיטלוג: תיאור והנגשת משאבי מידע הלכה ומעשה על פי כללי הקיטלוג הבין-לאומיים ונוהלי הקיטלוג המקובלים בישראל
- קטלוג הספרים הישראלי של מרכז הספר והספריות בישראל
- Cutter, Charles (1891). Rules for a Printed Dictionary Catalogue (3rd ed.). Washington, D.C.: Government Printing Office.
- Joudrey, Daniel N.; Taylor, Arlene G.; Miller, David P. (2015). Introduction to Cataloging and Classification (11th ed.). Santa Barbara, CA: Libraries Unlimited/ABC-CLIO. ISBN 978-1-59884-856-4.
- Svenonius, Elaine, ed. (1989). The Conceptual foundations of descriptive cataloging. San Diego: Academic Press. ISBN 9780126782103.
- Svenonius, Elaine (2009). The intellectual foundation of information organization (1st MIT Press paperback ed.). Cambridge, Mass.: MIT Press. ISBN 9780262512619.
- Chan, Lois Mai (2007), Cataloging and classification (Third ed.), The Scarecrow Press, Inc., p. 321, ISBN 978-0-8108-5944-9, OL 9558667M, 0810859440
- Weihs, Jean; Lewis, Shirley (1989). Nonbook materials: the organization of integrated collections (3rd ed.). Ottawa: Canadian Library Association. ISBN 978-0888022400.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Bair, Sheila (13 בספטמבר 2005). "Toward a Code of Ethics for Cataloging". Technical Services Quarterly. 23 (1): 13–26. doi:10.1300/J124v23n01_02.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Dunn, Heather; Bourcier, Paul (2020). "Nomenclature for Museum Cataloging". Knowledge Organization. 47 (2): 183–194. doi:10.5771/0943-7444-2020-2-183.
- ^ Simmons, Peter & Hopkinson, Alan (eds.). (1992). CCF/B. the common communication format for bibliographic information, Manual. Paris: UNESCO.
- ^ O'Keefe, Elizabeth and Maria Oldal. 2017. "Cataloging Cultural Objects (CCO)". In Encyclopedia of Library and Information Sciences, Fourth Edition. Edited by John D. McDonald and Michael Levine-Clark. Boca Raton, FL: CRC Press, vol. 2: 733-42.
- ^ Hagler, Ronald (1997). The Bibliographic Record and Information Technology, 3rd ed. Chicago: American Library Association.
- ^ 6.0 6.1 6.2 Taylor, Arlene G., & Daniel N. Joudrey (2009). The organization of information. 3rd ed. Englewood: Libraries Unlimited, p. 5
- ^ 7.0 7.1 Taylor and Joudrey, p. 6
- ^ Taylor and Joudrey, p. 7
- ^ Strout, Ruth French (1956). "The Development of the Catalog and Cataloging Codes". The Library Quarterly: Information, Community, Policy. 26 (4): 254–275. doi:10.1086/618341. JSTOR 4304573. תבנית:ProQuest.
- ^ Smalley, Joseph (1991). "The French Cataloging Code of 1791: A Translation". The Library Quarterly: Information, Community, Policy. 61 (1): 1–14. doi:10.1086/602294. JSTOR 4308539. תבנית:ProQuest.
- ^ "Trustees' Glossary". Office of Library Development, the Oklahoma Department of Libraries. 2004. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2007. נבדק ב-1 ביוני 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 12.0 12.1 https://www.perseus.tufts.edu/publications/Berti-Costa_Alexandria_Kentucky.pdf
- ^ Lionel Casson (2002), Libraries in the Ancient World, New Haven, Conn: Yale University Press, ISBN 978-0300097214, 0300097212
- ^ 14.0 14.1 Matthew Battles (2003), Library, New York: W.W. Norton, ISBN 978-0393020298, 0393020290
- ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 Fred Lerner (15 במרץ 2001), The Story of Libraries, Continuum Intl Pub Group, ISBN 9780826411143, 0826411142
{{citation}}
: (עזרה) - ^ Frick, Bertha M. (30 ביוני 1949). "The Vatican Library: Rules for the Catalog of Printed Books (Book Review)". College & Research Libraries. 10 (3): 280–282. doi:10.5860/crl_10_03_280free
{{cite journal}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link) - ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 Lois Mai Chan (28 בספטמבר 2007), Cataloging and classification (Cataloging and Classification ed.), The Scarecrow Press, Inc., ISBN 9780810859449, OL 9558667M, 0810859440
{{citation}}
: (עזרה) - ^ Mason, Moya K. "Historical Development of Library Catalogues: Their Purpose and Organization". moyak.com. נבדק ב-27 ביוני 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Knowlton, Steven (1 במאי 2007). "Criticism of Cataloging Code Reform, as Seen in the Pages of Library Resources and Technical Services (1957–66)" (PDF). OpenScholar Princeton.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Lehnus, Donald J. (1 בינואר 1972). "A Comparison of Panizzi's 91 Rules and the AACR of 1967". Ideals @ Illinois. Graduate School of Library and Information Science. University of Illinois at Urbana-Champaign. נבדק ב-6 ביולי 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Richard P. Smiraglia (2001), The nature of "a work", Lanham, Md: Scarecrow Press, ISBN 978-0810840379, OL 3941953M, 0810840375
- ^ Barbara B. Tillett (2004), What is FRBR?, [Washington, D.C.]: Library of Congress, Cataloging Distribution Service, OCLC 54962277, OL 13633726M
- ^ https://www.loc.gov/cds/downloads/FRBR.PDF
- ^ Coyle, Karen (1 בינואר 2010). "Library data in a modern context". Library Technology Reports. 46 (1): 5–14. תבנית:GALE תבנית:ProQuest.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ Panizzi, Anthony. "Rules for the Compilation of the Catalogue," Catalogue of Printed Books in the British Museum, (1841), v. 1, p. [v]-ix.
- ^ "Early English Language Cataloguing Codes." Joint Steering Committee for Development of RDA: A Brief History of AACR. 1 July 2009. Web. 01 July 2017.
- ^ Statement of International Cataloguing Principles (ICP)
- ^ Morton, Katharine D. (1986). The MARC Formats: An Overview. American Archivist, 49(1), 22.
- ^ Schudel, Matt. "Henriette Avram, 'Mother of MARC,' Dies". Library of Congress. נבדק ב-22 ביוני 2013.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Kroeger, Angela (בנובמבר 2013). "The Road to BIBFRAME: The Evolution of the Idea of Bibliographic Transition into a Post-MARC Future". Cataloging & Classification Quarterly. 51 (8): 873–890. doi:10.1080/01639374.2013.823584.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ "BIBFRAME Frequently Asked Questions (Bibliographic Framework Transition Initiative, Library of Congress)". www.loc.gov (באנגלית). נבדק ב-2017-06-24.
- ^ 32.0 32.1 Ferris, Anna M. (2008). "The Ethics and Integrity of Cataloging". Journal of Library Administration. 47 (3–4): 173–190. doi:10.1080/01930820802186514.
- ^ 33.0 33.1 Knowlton, Steven A. (2005). "Three Decades Since Prejudices and Antipathies: A Study of Changes in the Library of Congress Subject Headings" (PDF). Cataloging & Classification Quarterly. 40 (2): 123–145. doi:10.1300/J104v40n02_08. נבדק ב-31 במאי 2014.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ RBERQUIST (19 במאי 2017). "Professional Ethics".
{{cite web}}
: (עזרה)
33075915קטלוג (ספרנות)