דרישות פונקציונליות לרשומות ביבליוגרפיות
דרישות פונקציונליות לרשומות ביבליוגרפיות (FRBR) (Functional Requirements for Bibliographic Records) (מבוטא fɜrbər) הוא מודל ישויות קשרים שפותח על ידי הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדות (IFLA) המתייחס למשימות של המשתמש באחזור וגישה בקטלוגים מקוונים ומאגרי מידע ביבליוגרפיים מנקודת המבט של המשתמש. היא מייצגת גישה הוליסטית לאחזור וגישה לנתונים כיחסים בין ישויות המספקות קישורים אתם אפשר לנווט דרך ההיררכיה של הֶקשֵרים. המודל הוא משמעותי משום שהוא שונה מתקנים מפורטים של קִטלוג כמו כללי הקטלוג האנגלו-אמריקאים ( Anglo-American Cataloguing Rules AACR2) או מהתקן הבינלאומי לתיאור פריטי מידע (International Standard Bibliographic Description)
ישויות FRBR
ישויות של קבוצה א' וקשרים בסיסיים (גרסת RDF)
- ישויות קבוצה א' הן יצירה (work), ביטוי (expression), התגלמות (manifestation) ופריט (item) (WEMI). הם מייצגים את המוצרים של מאמץ אינטלקטואלי או אמנותי.
- ישויות של קבוצה ב' הן אדם (person) ותאגיד (corporate body) האחראים למאמץ האינטלקטואלי או האמנותי של קבוצה א'.
- קבוצה ג' כוללת ישויות שהן נושאים (subjects) של המאמץ האינטלקטואלי של קבוצה א' או קבוצה ב' וכוללת מושגים, אובייקטים, אירועים, מקומות
ישויות של קבוצה א' הן הבסיס של מודל FRBR:
- יצירה (Work) היא יצירה (creation) מובחנת מבחינה אינטלקטואלית או אמנותית[1]. למשל, הסימפוניה התשיעית של בטהובן היא יצירה (work) בנוסף על כל דרכי הביטוי. כאשר אנחנו אומרים: "התשיעית של בטהובן היא נפלאה!" אנחנו מתכוונים, בדרך כלל ליצירה.
- ביטוי הוא "צורה אינטלקטואלית או אמנותית מיוחדת שהיצירה מקבלת בכל פעם שהיא ממומשת "[1]. ביטוי של התשיעית של בטהובן יכול להיות הפרטיטורה אותה כתב.
- התגלמות (Manifestation) הוא " הביטוי המוחשי של יצירה"[2]. כישות, ההתגלמות מייצגת את כל האובייקטים הפיזיים שיש להם אותם מאפיינים בהתייחסות גם לתוכן האינטלקטואלי וגם לצורה הפיזית ."[1]. ההקלטה של התזמורת הפילהרמונית הלונדונית של הסימפוניה התשיעית ב-1996 לכדה את המהות של התשיעית. לכך אנחנו מתכוונים, בדרך כלל כהתגלמות.
- פריט (item) הוא "אקזמפלר יחיד של ההתגלמות. הישות המוגדרת כפריט היא ישות קונקרטית".[1]
כל עותק של תקליט שהודפס ב-1996 של אותה הקלטה הוא פריט. כאשר אנחנו אומרים "שני העותקים של הביצוע של הפילהרמונית הלונדונית לסימפוניה התשיעית הושאלו מהספרייה המקומית בה אני עובד" אנחנו מתכוונים, בדרך כלל לפריטים.
הקשרים
FRBR בנוי על הקשרים (Relationships) בין ובתוך ישויות. "הקשרים משמשים כמכשיר לשרטוט הקשר בין ישות אחת למשנייה ובכך כאמצעי לעזור למשתמש ל'נווט' בעולם המוצג בפניו בביבליוגרפיה, קטלוג או מאגר מידע ביבליוגרפי[3].
הקשרים אקוויוולנטיים
הקשרים אקוויוולנטיים מתקיימים בין עותקים זהים של גילויים זהים של יצירה או בין פריט מקורי ושעתוקים שלו, כל זמן שהתוכן האינטלקטואלי והמקור נשמרים. דוגמאות: שעתוקים כמו עותקים, גליונות, פקסימילים ותדפיסים, צילומים ומיקרופילמים.
הקשרים נגזרים
הקשרים נגזרים (Derivative relationships) מתקיימים בין יצירה ביבליוגרפית ויצירות אחרות המבוססות עליה. דוגמאות:
- מהדורות, גרסאות, תרגומים, סיכומים, תקצירים ותמציות
- עיבודים הנעשים יצירות חדשות אבל מתבססים על יצירות ישנות יותר
- שינויים בסוגה
- יצירות חדשות המתבססות על סגנון או תוכן נושאי של יצירה אחרת
הקשרים תיאוריים
הקשרים תיאוריים (Descriptive relationships) מתקיימים בין ישות ביבליוגרפית ותיאור, ביקורת, הערכה או סקירה של אותה ישות. כמו בין יצירה וביקורת ספרותית המתארת אותה. הקשרים תיאוריים כוללים גם מהדורות מוערות, יומן טיפולים, פרשנויות וביקורות של יצירה קיימת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- רחל קדר, שינוי והמשכיות: מיצירת רשומות קיטלוג לתיאור משאבים ויצירת גישה AACR to RDA
- רואי כהן, מבוא ל- RDA
- RDA: Resource Description and Access
- The FRBR Blog: A weblog following developments around the world in FRBR
- Functional Requirements for Bibliographic Records, International Federation of Library Associations and Institutions
הערות שוליים
