קטופה מצויה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקטופה מצויה
קטופה מצויה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי לילה
משפחה: ינשופיים
סוג: אוח
מין: קטופה מצויה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bubo zeylonensis

קטופה מצויה (שם מדעי: Bubo zeylonensis) היא דורס לילה הנפוץ ברחבי איראן, הודו, פקיסטן, סרי לנקה, עיראק וטורקיה. הקטופה המצויה נמצאת בקרבת מקווי מים וניזונה בעיקר מדגים, מצפרדעים ומסרטני נחל, שאותם היא משיגה בסביבת נחלים זורמים. קריאת הקטופה נשמעת כ"הוּפהוּפהוּפ" חלשה או כ"הוּהוּהוּ" חלשה.

מאפיינים

אורכה של הקטופה המצויה כ-55 סנטימטרים. במראה החיצוני שלה בולטות ה"אוזניים" הארוכות. גופה מכוסה בנוצות (למעט החלק התחתון של הרגליים), שעליהם פסים חומים-שחורים עדינים. נוצות החלקים העליונים הן חומות-אדומות, ונוצות החלקים התחתונים - חומות-צהבהבות. על אצבעות רגליה מצויים קשקשים עם בליטות חדות, המסייעים לה לתפוס טרף חלקלק כמו דגים. עיני הקטופה צהובות. ההבדלים בין הזוויגים אינם משמעותיים. הקטופה מטילה ביצה אחת או שתיים, לרוב בקניהן של עופות אחרים או בבקיעי סלעים. הדגירה היא בת 38 ימים, והצאצאים מסוגלים לעוף בגיל שבעה שבועות.

בישראל קיננו פרטים בודדים בלבד. בשנת 1863 צד הנרי בייקר טריסטראם (חוקר טבע שפעל בארץ) קטופה בנחל כזיב. מאז לא נראו יותר קטופות במערב הגליל. עוד חמש קטופות ניצודו בשנים 1879 - 1913 בצפון-מערב הכנרת. שני פרטים נוספים ניצודו באזור בשנים 1946 ו-1950, הקטופה האחרונה שתועדה בישראל נצפתה וצולמה ב-1975 באזור חמת-גדר. בשנות השבעים נמצאו צנפות שהכילו בעיקר שרידי דגים וסרטנים, בדרום הגולן, אך סקר בשנים 1983 - 1984 לא גילה אף קטופה מצויה או שרידים לפעילותה - ונראה שנעלמה מהאזור.

בעבר סווגה הקטופה המצויה בסוג קטופה (Ketupa), אולם מחקרים הנסמכים על ניתוחים מולקולריים משייכים את הקטופה המצויה לסוג אוח (Bubo).

מיון

לקטופה מצויה ארבעה תת-מינים:

  • Bubo zeylonensis leschenaultii
  • Bubo zeylonensis orientalis
  • Bubo zeylonensis semenowi
  • Bubo zeylonensis zeylonensis

במקרא

הקטופה המצויה אינה מוזכרת בשמה המוכר לנו היום בתנ"ך. אבל הרבה חוקרים סבורים שהקיפוד המוזכר בכמה מקומות בספרי הנביאים הוא הקטופה[1]. יוצא מפה שהקטופה מופיע בספרי הנביאים בשלושה מקומות. בדרך כלל מתארים אותה כחיה המאכלסת מקומות שוממים וככל הנראה מסמלת חורבן:

  • וְשַׂמְתִּ֛יהָ לְמוֹרַ֥שׁ קִפֹּ֖ד וְאַגְמֵי־מָ֑יִם וְטֵאטֵאתִ֙יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔ד נְאֻ֖ם ה' צְבָאֽוֹת׃(ספר ישעיהו, פרק י"ד, פסוק כ"ג)
  • וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד, וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ-בָהּ; וְנָטָה עָלֶיהָ קַו-תֹהוּ, וְאַבְנֵי-בֹהוּ.(ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק י"א)
  • וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים, כָּל-חַיְתוֹ-גוֹי--גַּם-קָאַת גַּם-קִפֹּד, בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ; קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן, חֹרֶב בַּסַּף, כִּי אַרְזָה, עֵרָה.(ספר צפניה, פרק ב', פסוק י"ד)

כמו כן בספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק ט"ו מוזכר עוף בשם קיפוז, שגם הוא ככל הנראה הקטופה. יש גם סבורים שהשלך המוזכר ברשימת העופות האסורים הוא קטופה[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קטופה מצויה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ פרופסור יהודה פליקס, חי וצומח בתורה, תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים על ידי כמאתיים תמונות וציורים, פרק קפד-קפוז, עמ' 77
  2. ^ למשל ישראל אהרוני ויהודה פליקס ראה בחומש ויקרא פירוש דעת מקרא י"א י"ז.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0