קורט פון ליבנשטיין
| לידה |
הורב על הנקר, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
יבנהאוזן, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית גרמניה המערבית |
| תקופת הפעילות |
1916 – 1943 1955 – 1960 |
| דרגה |
 גנרל-מיור (ורמאכט)  גנרל-מיור (בונדסוור) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדיוויזיה ה-164 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
קורט פרייהר פון ליבנשטיין (בגרמנית: Kurt Freiherr von Liebenstein; 28 בפברואר 1899 – 3 באוגוסט 1975) היה גנרל גרמני במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחר המלחמה היה גנרל בבונדסוור.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
פון ליבנשטיין נולד ב-28 בפברואר 1899 בהורב על הנקר, והיה בנם של השופט המחוזי של וירטמברג, קרל פון ליבנשטיין (1855–1903) ושל אשתו מריה, לבית מוזר.
לאחר שלמד בגימנסיה ההומניסטית של קרלס בשטוטגרט, ליבנשטיין התגייס לצבא וירטמברג ב-20 בדצמבר 1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה, והצטרף לרגימנט הדרגונים ה-26 (וירטמברג ה-2 – "קניג"). ב-16 בפברואר 1918 הועלה לדרגת אובר-לויטננט והוצב כמפקד מחלקה ברגימנט הדרגונים ה-26 בחזית, ובספטמבר 1918 הוא נלקח בשבי בידי האנגלים, ממנו שוחרר בסוף דצמבר 1919. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר פון ליבנשטיין ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. הוא מילא משימות שונות כמפקד מחלקה ברגימנט הפרשים ה-18 בין 1920 ל-1930 והוצב בבית הספר לפרשים בהנובר למשך שנתיים. במאי 1933 הועלה לדרגת האופטמן ולאחר מכן מילא תפקידים שונים במטה הכללי של הצבא, במחלקת פולין של צבאות החוץ, וב-1 באוקטובר 1936 הועלה לדרגת מיור. ממרץ 1937 ועד תחילת המלחמה שירת כעוזר לנספח הצבאי בפריז, ובתפקיד הזה הוא שמר על קשר הדוק עם דודו לאו גייר פון שוופנבורג, נספח צבאי בלונדון מ-1933 עד 1937. ב-1 באפריל 1939 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט.
מלחמת העולם השנייה
בתחילת מלחמת העולם השנייה, במהלך ההתקפה על פולין שירת ליבנשטיין שוב במטכ"ל. לאחר מכן מונה כקצין אג"ם של דיוויזיית הרגלים ה-17 ובפברואר 1940 מונה כקצין אג"ם של דיוויזיית הפאנצר ה-10. מאוקטובר 1940 היה ראש המטה של ארמיית הפאנצר השנייה בפיקודו של גנרל-אוברסט היינץ גודריאן, וב-1 בפברואר 1941 הועלה לדרגת אוברסט. במהלך מבצע ברברוסה הוא לחם עם הארמייה, ובתפקיד זה קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב ב-26 בינואר 1942.
ביוני 1942 מונה למפקד רגימנט הפאנצר ה-6 בקווקז, כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-3, ומאוקטובר עד דצמבר 1942 היה מפקד חטיבת הפאנצרגרנדיר ה-3 באותה דיוויזיה. ב-19 בדצמבר 1942 הוא מונה למפקד דיוויזיית אפריקה הקלה ה-164 תחת גנרל-פלדמרשל ארווין רומל, ולחם עימה בקרבות בטריפולי ובתוניסיה. במרץ 1943 הועלה לדרגת גנרל-מיור, וב-10 במאי 1943 הוא עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל. יומיים לאחר מכן, הדיוויזיה שלו הושמדה ליד תוניס, וליבנשטיין הפך לשבוי מלחמה בריטי.
לאחר המלחמה
כמה ימים לאחר הגעתו לטרנט פארק, מחנה מיוחד לגנרלים מצפון ללונדון, הוא הצטרף לקבוצה קטנה בראשות וילהלם פון תומה, שהאמין שהמלחמה אבודה, השמיע הערות מזלזלות על היטלר והנאציונל-סוציאליזם, ובמיוחד, על פשעי מלחמה שהתבצעו בחזית המזרחית.
על פי הערכת השירות החשאי הבריטי, שהאזין לשבויים מסביב לשעון והכין תיקים נרחבים, לליבנשטיין היה אופק מדיני רחב יותר מאשר גנרלים רבים אחרים והוא התאפיין בחוש הומור מודגש, אשר ניכר בין היתר כשהוא מכוון נגד המשטר הנאצי. דעותיו הביקורתיות בוודאי לא התפתחו בשבי. הוא דיבר צרפתית שוטפת ואנגלית טובה ונחשב לאריסטוקרט מחויב, אם כי פחות יהיר מחברו פרידריך פון ברויש. הוא דחה כל צורה של דיקטטורה והציג את עצמו כמעריץ ומכיר את התרבות האנגלית והצרפתית, במיוחד נשים, אוכל ויין. הוא היה סימפתי לאיטלקים והאשים את מוסוליני בדעיכתם. הוא התגלה כאמן מוכשר ובילה זמן רב בציור צבעי מים.
לאחר שובו מהשבי באפריל 1947, עבד ליבנשטיין בתחילה כיזם ומ-1950 כראש משרד התחבורה בגפינגן. ב-1 במאי 1956 הוא התקבל לבונדסוור כגנרל-מיור ומונה למפקד אזור צבאי V (שטוטגרט). ב-31 בדצמבר 1960, לאחר שסיים את השלב הראשון של בניית הבונדסוור, הוא פרש משירות פעיל בשל גילו. על שירותיו לפיתוח הבונדסוור, זכה ליבנשטיין בצלב הכבוד הגדול של עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. לאחר מכן הוא התגורר ביבנהאוזן, עד מותו ב-3 באוגוסט 1975.
קישורים חיצוניים
- קורט פון ליבנשטיין באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
38701347קורט פון ליבנשטיין