קורט פון טיפלסקירך
 | |
| גנרל קורט פון טיפלסקירך | |
| לידה |
9 באוקטובר 1891 ברלין, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
9 במאי 1957 (בגיל 65) לינבורג, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1910–1945 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים (וורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-30 מפקד הקורפוס ה-12 מפקד הקורפוס ה-2 מפקד הארמייה הראשונה מפקד הארמייה הרביעית מפקד הארמייה ה-14 מפקד הארמייה ה-21 מפקד קבוצת ארמיות ויסלה | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
גנרל קורט פון טיפלסקירך (בגרמנית Kurt von Tippelskirch; 9 באוקטובר 1891 - 9 במאי 1957) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
פון טיפלסקירך נולד ב-9 באוקטובר 1891 בברלין, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית, למשפחת אצולה פרוסית. בשנת 1910 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הגרנדירים של המשמר ה-3 (המלכה אליזבת). במלחמת העולם הראשונה לחם בחזית המערבית, ובספטמבר נפל בשבי הצרפתי. לאחר שחרורו מהשבי בסיום המלחמה, הועלה פון טיפלסקירך ב-3 בספטמבר 1919 לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף פון טיפלסקירך לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. באביב 1920 מונה פון טיפלסקירך למפקד פלוגה 4 ברגימנט הרגלים ה-9 (הפרוסי), וב-1 באפריל 1924 מונה לקצין מטה במשרד המלחמה. ב-1 באוקטובר 1926 הועבר לרגימנט הפרשים ה-14, וב-1 באפריל 1927 מונה לקצין מטה בדיוויזיה ה-3 של הרייכסווהר. ב-1 בפברואר 1930 הועלה לדרגת מיור, ומונה שוב לקצין מטה במשרד המלחמה. ב-1 בפברואר 1933 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 באוקטובר 1933 מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט ה-5 (הפרוסי). ב-1 במרץ 1935 הועלה לדרגת אוברסט, וב-15 באוקטובר 1935 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-27. ב-6 באוקטובר 1936 מונה פון טיפלסקירך לראש המחלקה במשרד המלחמה, ובשנת 1938 מונה לראש המחלקה בOKH. ב-1 באפריל 1938 הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-10 בנובמבר 1938 מונה לקצין האפסנאות הראשי בOKH.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה פון טיפלסקירך קצין האפסנאות הראשי ב-OKH, וב-1 ביוני 1940 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-1 בינואר 1941 מונה למפקד הדיוויזיה ה-30, ופיקד עליה במהלך מבצע ברברוסה כחלק מהקורפוס ה-10 במסגרת הארמייה ה-16, וב-22 בנובמבר 1941 קיבל על פעולותיו את צלב האבירים של צלב הברזל. ב-27 באוגוסט 1942 הועלה פון טיפלסקירך לדרגת גנרל חיל הרגלים, ומונה לקצין קישור בארמייה האיטלקית השמינית. ב-18 בפברואר 1943 מונה פון טיפלסקירך למפקד הקורפוס ה-12 שהיה חלק מהארמייה הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, וב-5 במאי 1944 מונה בנוסף כמפקד זמני של הקורפוס ה-2, שהיה חלק מהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות צפון. ב-5 ביוני 1944 מונה למפקד הארמייה הרביעית שהייתה חלק מקבוצת ארמיות מרכז. ב-22 ביוני 1944 פתחו הרוסים במבצע בגרטיון על כוחות קבוצת ארמיות מרכז הגרמנית, ועל הארמייה הרביעית בראשות פון טיפלסקירך הוטל להגן על אזור מוגילב. עקב התפוררות הארמייה ביקש פון טיפלסקירך אישור נסיגה, אך האישור ניתן מאוחר מידי, ורוב כוחות הארמייה נלכדו באזור מינסק, ונלקחו בשבי הרוסי[1]. ב-18 ביולי 1944 נפצע פון טיפלסקירך בהתרסקות מטוס, ופרש מתפקידו. לאחר החלמתו ב-31 באוקטובר 1944 מונה למפקד הארמייה הראשונה בחזית המערבית, וב-12 בדצמבר מונה למפקד הארמייה ה-14 בחזית האיטלקית. ב-27 באפריל 1945 מונה פון טיפלסקירך למפקד הארמייה ה-21 שלחמה בברנדנבורג ובמקלנבורג, וב-29 באפריל מונה למפקד קבוצת ארמיות ויסלה. פון טיפלסקירך לקח את התפקיד בחוסר רצון, והחל במשא ומתן עם כוחות בעלות הברית, וב-2 במאי 1945 נכנע בראש חייליו לכוחות האמריקניים.
לאחר המלחמה
פון טיפלסקירך שוחרר מהשבי בינואר 1948. לאחר שחרורו כתב כמה ספרים על מלחמת העולם השנייה, וב-9 במאי 1957 מת בלינבורג באופן פתאומי, והוא בן 65 שנים.
קישורים חיצוניים
- קורט פון טיפלסקירך באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
הערות שוליים
- ^ פון טיפלסקירך הצליח להימלט, ועל הארמייה פיקד בפועל גנרל וינצנץ מילר מפקד הקורפוס ה-12.
