קוקייתיים
קוקייתיים | |
---|---|
הקלטה של קוקיה שחורה (אנ') | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | עופות |
תת־מחלקה: | עופות בתראים |
סדרה: | קוקיתאים |
משפחה: | קוקייתיים |
שם מדעי | |
Cuculidae | |
תחום תפוצה | |
קּוּקִיָּתִיִּים[1] (שם מדעי: Cuculidae) היא משפחת יחידה בסדרת הקוקיתאים, של עופות בגודל בינוני הנפוצים באזורים טרופים וממוזגים בכל העולם. בישראל נפוצים ארבעה מינים.
השמות cuckoo באנגלית, kakuk בהונגרית, kuckuck בגרמנית וקוקייה בעברית הן דוגמה מובהקת לאונומטופיה אקוסטית - מילים שמחקות את הצליל של מושאיו, במקרה זה, חיקוי קול ה"קוקו" של העוף.
מאפיינים
צבעי הנוצות חום, אפור וערמוני והן מנוקדות בלבן. לקוקייה גוף וזנב ארוכים, רגליים קצרות ומקור בינוני וכפוף במקצת. באביב משמיע הזכר את שירתו האופיינית "קו קו", המזכירה קצת את זו של העורב. בשל שירה זו קיבלה הקוקייה את שמה. הקוקייה ניזונה מחרקים ומזחלים שעירים של פרפרים. כשאינה אוכלת, היא מרבה להסתתר בסבך של עצים ושיחים. מינים אחדים כמו הקוקיה רצנית מעדיפים לרוץ על הקרקע מאשר לעוף.
הגדולה במיני הקוקיות היא קוקיית מקור צ'אנל (Scythrops novaehollandiae) ששוקלת עד 930 גרם ודומה בכך לקוקאל שחור (Centropus menbeki). הקטנה ביותר היא קוקיית ברונזה קטנה (Chrysococcyx minutillus) ששוקלת עד 17 גרם.
הטלת ביצים
רוב מיני הקוקיות הם עופות טפילים. הנקבה מטילה את הביצים בקנים של ציפורים זרות (פונדקאיות), ואלה דוגרות על ביציה ומגדלות את גוזליה. נקבת הקוקייה עשויה להטיל ביצה מדי יום ובסך הכול 16-18 ביצים בעונה. בישראל מטילה הקוקייה את ביציה בקני עורבים. הקוקייה ממתינה בסתר בסמוך לקן, וכשהציפור עוזבת את הקן, הקוקייה ממהרת אליו ומטילה בו את ביצתה בתוך מספר שניות ועפה במהירות. לעיתים היא מוציאה ביצה אחת מהקן, כדי שהציפור הפונדקאית לא תבחין בהוספת הביצה הזרה.
העוף הפונדקאי דוגר על ביצת הקוקייה עם ביציו שלו. גוזלי הקוקייה בוקעים לאחר 13 ימי דגירה, בדרך כלל לפני בקיעת ביצי הפונדקאי. במינים רבים של קוקיות פועל גוזל הקוקייה לסילוק ביצי הפונדקאי וגוזליו מהקן. לעומתם, גוזל הקוקייה המצויצת אינו מסלק את גוזלי העורב מהקן אלא גדל איתם כאילו היו אחיו. הפונדקאים מגדלים את גוזל הקוקייה ומספקים לו את מזונו, גם כאשר הוא מגיע לגודל העולה על זה שלהם, עד התבגרותו.
זמן קצר לאחר גמר הקינון נודדות הקוקיות דרומה - קודם הבוגרים ואחריהם הצעירים.
מיון
- משפחה קוקייתיים (Cuculidae)
מיני קוקיות בישראל
- קוקייה אירופית - Cuculus canorus
- קוקייה מזרחית - Cuculus saturatus
- קוקייה מצויצת - Clamator glandarius
- קוקייה ירוקה - Chrysococcyx caprius
גלריה
-
Coua gigas
-
Phaenicophaeus curvirostris
-
Crotophaga ani
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קוקייתיים |
- מעקב צילומים של גידול גוזלי קוקייה בקן עורבים
- יורם שורק, משפחות האומנה של בעלי הכנף (על ההגיון האבולוציוני שבטפילות קינון), במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10"), 8.2011
הערות שוליים
עופות (עופות בתראים) | |||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
עופות קדומים חסרי שיניים | |||||||||||||||||||
יענאים • טינמאים • ננדאים • קיוואים • קזואראים | |||||||||||||||||||
עופות מפותחים חסרי שיניים | |||||||||||||||||||
דמויי תרנגול | תרנגולאים • אווזאים | ||||||||||||||||||
נאואווס |
|
24196351קוקייתיים