קופיף ננסי

קופיף ננסי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פרימטים
תת־סדרה:	קופיפים
משפחה:	קופיפיים
סוג:	קופיף
מין:	קופיף ננסי
שם מדעי
	Tarsius pumilus
תחום תפוצה

קופיף ננסי, הידוע גם כקופיף הרים, (שם מדעי: Tarsius pumilus) מין בסוג קופיף החי במרכז סולאווסי שבאינדונזיה. הקופיף הננסי הוא פרימט הפעיל בלילה. עד שנת 2000 שוער שהמין נכחד, אולם אז התגלה המין מחדש לאחר שמדענים אינדונזים הרגו בטעות קופיף ננסי כאשר צדו חולדות. מאז שנות ה-20 של המאה ה-20 לא נצפה פרט חי מהמין, עד אוגוסט 2008, אז תפסה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת טקסס A&M שני זכרים ונקבה בפארק הלאומי לור לינדו.^[1]

אורך ראשו של הקופיף הננסי 95 עד 105 מ"מ, ומשקלו פחות מ-57 גרם. לקופיף הננסי תכונות פיזיות ייחודיות: אורך גופו הוא הקטן שבקופיפים ומשקלו קטן. אוזניו קטנות מאלו של שאר המינים בסוגו, ופרוותו חומה צהבהבה, עם אזורים בעלי גוון אפור או חום אדמדם בולט. זנבו השעיר מגיע באורכו ל-135 עד 275 מ"מ. עיניו של הקופיף הננסי גדולות, וקוטרן כ-16 מ"מ. בכל חמש אצבעותיו יש טופרים, וכן על שתי האצבעות ברגליו.

הקופיף הננסי ניזון מחרקים.

הקופיף הננסי חי בזוגות יציבים, הנשארים יחדיו עד 15 חודשים. למין שתי תקופות רבייה, האחת בתחילת עונת הגשמים, והשנייה בסוף העונה, וביניהן כ-6 חודשים. ההיריון נמשך בממוצע 178 יום, והצאצאים מומלטים במאי או בין נובמבר לדצמבר. הגורים מתפתחים במהירות, בדומה למינים אחרים בסוגו. בגיל 42 יום מסוגלים הגורים לתפוס את טרפם בעצמם, ונעים בקבוצה בגיל 23 יום בלבד. הנקבות נשארות עם הוריהן עד הגיען לבגרות, בעוד הזכרים נוטשים את ההורים עוד בצעירותם.

הקופיף הננסי הוא פעיל לילה. את רוב יומו הוא מעביר בשינה על עצים. בניגוד למינים אחרים, הקופיף הננסי אינו משתמש בבלוטות ריח כדי לסמן את הטריטוריה שלו. תפקיד חשוב בתקשורת בין פרטים תופס המישוש, בדומה למינים אחרים בסוגו.