היקום
היקום הוא המכלול שמרכיביו הם כל החומר והאנרגיה הקיימים במציאות הפיזית, וכן המרחב (לרבות החלל והזמן) שבו מתרחשים כל האירועים.
טבעו של היקום, הרכבו, גילו, בריאתו, ומה יהיה בעתידו, העסיקו את בני האדם מאז ומתמיד. סוגיות אלה משתרעות בטווח שבין הדת, הפילוסופיה של הטבע והבעיות היסודיות ביותר בפיזיקה ובקוסמולוגיה.
מקור המילה
מקורה של המלה העברית בפרשת נח (פרק ז') ”וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ... וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם וכו'”, שבה מצומצם המושג לעולם החי בלבד[1]. ובפרשת עקב (פרק יא') שם מתוארת היבלעות עדת קורח באדמה: ”פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם” ושם מדובר על רכוש בלבד[2]. העברית החדשה מכלילה במילה זו את כל המציאות הממשית הקיימת.
ביהדות
בתורה מתוארת בריאת העולם על ידי ה' בששה ימים, כאשר ביום השישי נברא האדם, והשמש הירח וכל שאר הכוכבים נבראו ביום הרביעי.
את גיל העולם ניתן לחשב באמצעות סדר הדורות המפורט במקרא, וכן על ידי קבלת חז"ל כפי שפורטה בסדר עולם. שנת בריאת העולם היא סביב שנת ה-0 לספירה היהודית הנוכחית[3]. בתורה שבעל פה, הובאו פרטים נוספים דוגמת כך שהעולם מתוכנן לקיום זמני של עד כ-6000 שנה בלבד. "תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז עמוד א').
פילוסופיה
בריאת העולם היתה אירוע מפורסם וברור בשחר ההיסטוריה, ומספר דורות היו כולם מאמינים בקל האחד ועובדים לשמו. אולם החל מדור אנוש החלה המסורת להתעוות, ומסורות שונות של עבודה זרה החלו להתפתח. בתוך כאלפיים שנים עד ימי אברהם אבינו היה העולם רובו ככולו עובדי אלוהות רבים. על מצע זה החלה את דרכה הפילוסופיה, שראתה את עצמה כמסוגלת להעריך ולפרש עצמאית את כל הצורות, העצמים וההתרחשויות, והחלה בנסיונות עצמיים לשער את מבנה היקום ככלל, ובפרט את אופן בריאתו.
אסטרונומיה וקוסמולוגיה
כדור הארץ סביב השמש או ההיפך? ומה לגבי היחס לגלקסיות רחוקות
עד לעת האחרונה הניחה הפילוסופיה, שהמרכיב המרכזי ביקום הוא מערכת השמש, ואליו נלווים שאר הכוכבים. ובהמשך לכך האמינו בגירסאות שונות של המודל הגאוצנטרי שהארץ במרכז היקום. מעט אחרי גילויי הטלסקופ, ובעקבות עבודתם של האסטרונומים קפלר,גלילאו[4] ואחרים, התקבל מודל שבו השמש במרכז היקום, הוא המודל ההליוצנטרי[5] נדרש זמן, שבו השתכללו אמצעי התצפית, כדי לזהות אל נכון את המרחקים בתוך גלקסיית שביל החלב, ולמקם את מערכת השמש בשוליה. רק בתחילת המאה העשרים התברר כי הערפיליות, שנחשבו למצבורי גז בתוככי הגלקסיה, הן למעשה גלקסיות נבדלות, המרוחקות מאיתנו מרחק מיליוני שנות אור ויותר.
האסטרונומיה התפתחה במחצית השנייה של המאה ה-20, בעיקר באמצעות רדיו-אסטרונומיה, שהגדילה באופן משמעותי את אופק הראיה האסטרונומי, ואיתו את הבנת מבנה היקום.
היקום הנצפה
ערך מורחב – היקום הנצפה
חלק היקום הניתן לצפייה על ידי האנושות הוא קטן מאד וקרוב לוודאי שהוא מזערי מכלל היקום. חלק זה כולל את העצמים הקרובים לנו עד מרחק מליוני שנות אור בלבד[6].
חלק זה של היקום נקרא היקום הנצפה (observable universe), או היקום הידוע (Known Universe), והוא כולל בתוכו מיליארדי גלקסיות שבכל אחת מהן מאות מיליארדים של כוכבים, ואת המרחבים העצומים המשתרעים בין הגלקסיות, ובין הכוכבים שבתוך הגלקסיות, הנקראים אזורים בין כוכביים ובין גלקטיים. באזורים אלו קיים גם חומר שקשה להבחין בו, וקיומו ניכר לחוקרים רק באמצעים עקיפים בלבד[7].
הרכב היקום
רובו של החומר הנראה (קורן ושאינו קורן) ביקום מורכב ממימן שהוא היסוד הקל ביותר, ומהליום שהוא היסוד השני הקל ביותר.
אין הוכחה מדעית מוחלטת על כך, אך ישנן ממצאים שהביאו להניח שהיסודות הכבדים ברובם נוצרו בתוך כוכבים, חלקם התפזרו בחלל בצורה של גז ואבק, וחלק מהם בהמשך חזרו והתחברו לכוכבים חדשים אחרים.
תאוריית המפץ הגדול אימצה גישה זו לחלוטין, ומתארת הנחה זו כוודאות (וכמו הנחות רבות אחרות).
צפיפות היקום
- ערך מורחב – צפיפות היקום
בטבלה הבאה מסוכמת צפיפות היקום ביחס למרכיבים העיקריים שבו. טבלה זו מבוססת על מדידות והערכות שנעשו בשנים 2003-2005 ותיתכן בה שגיאה של עבור כל נתון. הצפיפויות מבוטאות ביחידות של צפיפות קריטית.
| סוג | תיאור | צפיפות |
| חומר בריוני קורן | כוכבים ועצמים בהירים | 0.004 |
| חומר בריוני אפל | חומרים בעלי קרינה חלשה כגון גז קר, ננסים לבנים וכוכבי לכת | 0.036 |
| חומר אפל "אקזוטי" | חומר שלא מבצע אינטראקציות אלקטרומגנטיות אלא רק כבידתיות, לא יודעים עדיין מהו | 0.22 |
| אנרגיה אפלה | זה למעשה שם נוסף לקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין, מדובר באנרגיה דוחה הגורמת להאצת התפשטות היקום והיא גדלה ככל שנפח היקום גדל | 0.74 |
גיל היקום המדעי
- ערך מורחב – גיל היקום
גיל היקום הוא, על-פי הגדרה פשטנית, הזמן שחלף מאז החל היקום להתקיים. לא תמיד הייתה למושג זה משמעות - היו זמנים שבהם תאוריות פילוסופיות כפרניות טענו שהיקום יציב, קדמוני-נצחי, ולכן חסר גיל. דווקא תיאורית המפץ הגדול, המקובלת כיום בעולם המדעי, טוענת שהיקום התחיל בנקודה מסוימת, החוקרים טוענים של פיו ניתן להגדיר את גיל היקום על פי זמן שחלף מאז נקודת זמן המפץ. בענין זה תיאורית המפץ הגדול קרובה הרבה יותר למסורת הבריאה מעבר לכל התיאוריות המקובלות שקדמו לה, בהיותה מאמינה ברגע של התחלה, אולם עדיין משערת מספר שנים רב הרבה יותר.
לפי הערכות משנת 2014 המבוססות על ניתוח קרינת הרקע הקוסמית וחוק האבל, היקום מתנהג כבן 13.819 מיליארד שנה.
התפשטות היקום
- ערך מורחב – התפשטות היקום
גילויי תחילת המאה העשרים חוללו מפנה עיקרי, בעיקר עם התגלית של אדווין האבל שהובילה להכרה בהתפשטות היקום על כך שהגלקסיות הולכות ומתרחקות זו מזו, בד בבד עם התגבשות תורת הקוסמולוגיה, שהחלה לתת תשובות מדעיות לשאלות שבעבר היו שאלות מטפיזיות בלבד.
בריאת היקום
- ערך מורחב – המפץ הגדול
ההכרה בדבר התפשטות היקום הולידה את תאוריית "מודל המפץ הגדול" (שהתחרה בעוד מודלים כגון "המצב היציב"), שמתאר רגע של בריאת היקום על פי ההנחה הבאה: אם היקום מתפשט, סביר שמתחלה הוא היה מרוכז בנקודה אחת, אשר ממנה החל להתפשט. מה שמוביל לכאורה לדרך לחישוב גילו, זאת בהנחה שהחל את דרכו מנקודה אחת. תאוריה זו מוכנה לשער על פי זה, שכל יסודות היקום הינם אחידים, משום ש'נוצרו' יחדיו.
גורל היקום
- ערך מורחב – גורל היקום
התפשטות היקום הובילה לשאלה הבלתי נמנעת, האם התפשטות זה הינה אין-סופית, ואם לא, עד מתי תימשך? ומה יקרה כאשר תיעצר? העיסוק בשאלות אלה סובב סביב גורל היקום. השאלה לגבי מידתה של ההתפשטות הביאה את המושג "דילמת אומגה", כלומר האם יש די חומר שיעצור את ההתפשטות באמצעות הכבידה ההדדית או לא.
שאלות פילוסופיות
הגדרת המושג "יקום" היא בעייתית, שכן תמיד נשאלת השאלה שהמוח לא יכול להימנע ממנה: אז מה יש מעבר ליקום? זה מסוג התופעות שקאנט קרא להם "אנטינומיות".
שאלה פילוסופית נוספת עוסקת באפשרות קיומם של יקומים נוספים, המקבילים ליקום שלנו, או בתוך היקום שלנו, העשויים מממדים אחרים. על פי הבנה זו, רק חומרים בני היקום הזה, יכולים להבחין זה בזה, משום שעצם אבחנתם, פועלת בתוך אף היא אך בתוך מימדי היקום.
רעיון נוסף הוא שהיקום הוא רק חלק ממה שקרוי יקום על, ולמעשה, נראה שמושג היקום יתרחב וילך ככל שמוח אנושי או ישות אחרת ימשיך להגות בו[8].
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל מדעי החלל | ||
קישורים חיצוניים
- האם השמש מסתובבת סביב העולם לפי היהדות?, באתר הידברות
- מי מקיף את מי השמש או כדור הארץ? בפורטל הדף היומי
- הקוסמולוגיה המקראית: האם כדור הארץ עגול? באתר לדעת להאמין
| מיקום כדור הארץ בחלל | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ^ כן בתרגום יונתן על 'וימח את כל היקום' "וְשֵׁיצֵי יַת כָּל גְוִויַית אֵינַשׁ וּבְעִיר דְעַל אַנְפֵּי אַרְעָא" ובספורנו שם
- ^ רש"י פירש שם: היקום אשר ברגליהם, זה ממונו של אדם, שמעמידו על רגליו
- ^ ישנה מחלוקת על הפרש של עד שנתיים משנה זו בעקבות חישובים שונים, כגון שנת תוהו והבדלי חישוב
- ^ שנאסר על כך בידי האינקווזיציה. הכנסיה הייתה מהמתנגדים הבולטים לתאוריית המודל ההליוצנטרי.
- ^ למרות שנשמע מחז"ל שסברו שהשמש סובבת סביב הארץ, ישנם ביאורים רבים וטובים על כך. החל מהביאורים המקובלים שחז"ל לא התעסקו בידיעות לשם ידיעות, למעט מקרים הלכתיים, והניחו גם בשיטתם זו (כמו במקומות רבים) רמזים נושאי סודות התורה (למשל ביאורי מהר"ל). ועד להסברים פיסיקליים מונחי תורת היחסות על כך שכמו שניתן לומר שכדור הארץ סובב את השמש כך ניתן לומר שהשמש סובבת את הארץ. (יש הטוענים לבעייתיות לוגית ברעיון זה משתי סיבות: א. רעיון זה מחייב לומר על כוכבים רחוקים שזזים במהירות הגבוהה ממהירות האור. ב. נמדדים כוחות צנטריפוגליים בסיבוב כדור הארץ, מה שמוכיח בוודאות שהכדור הוא זה שזז. כל מכשיר GPS כיום, מחשב כוחות כאלו כל העת.) ישנה גם דעה הסוברת שחז"ל אכן לא התיימרו לומר שדעתם המדעית-פיסיקלית היא אכן המוחלטת וכי היא מבוססת על פי תורת השם.
- ^ או שהכוכבים שנבראו לפני אלפי שנים בלבד, נבראו עם קרן אור בת מליוני שנים מוכנה, או שהדבר נעשה בהתקצרות הזמן שאולי היה בזמן הבריאה. ראה ביאורים על כך בספרים רבים העוסקים בנושאים אלו דוגמת ספרו של הרב נויגרשל על שאלות באמונה ועוד.
- ^ המדובר הוא על מה שמכונה החומר האפל, שקיומו הוכח באמצעות חישובי מסת כוח ומשיכה בין כוכבי.
- ^ כאן המקום להעיר, שלמרות שאין הכרח, ניתן לדמות את התפיסה הדתית בדבר קיום עולמות רוחניים, לתפיסת העולמות ה'מקבילים' או ה'כוללים' אחד את השני.
