קול קוריאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קול קוריאה
פרטי הערוץ
מדינה קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית
שפה קוריאנית, סינית, ספרדית, גרמנית, אנגלית, צרפתית, רוסית, יפנית וערבית
http://www.vok.rep.kp
קובץ:Voice of Korea English Service Intro 2013-05-09 2100 UTC.ogg
שידור המנון קוריאה הצפונית בתחנה, כפי שנקלט בממלכה המאוחדת במאי 2013

קול קוריאהקוריאנית: 조선의 소리 방송) היא תחנת רדיו בינלאומית המופעלת על ידי קוריאה הצפונית.

התחנה משדרת במגוון שפות, ביניהן סינית, ספרדית, גרמנית, אנגלית, צרפתית, רוסית, יפנית וערבית.[1]

עד לשנת 2002, שמה של התחנה היה רדיו פיונגיאנג.

היסטוריה

התחנה נוסדה ב-14 באוקטובר 1945, במהלך תקופת משטר הכיבוש הסובייטי בקוריאה, בשם "רדיו פיונגיאנג".[2] השידור הראשון של התחנה היה נאום הניצחון של קים איל-סונג, אשר חזר זה עתה לפיונגיאנג עם תום מלחמת העולם השנייה.

השידור הראשון בשפה זרה נעשה ב-16 במרץ 1947, בשפה הסינית. במהלך שנת 1950 החלה התחנה לשדר גם ביפנית, ובהמשך באנגלית (1951), צרפתית ורוסית (1963), ספרדית (1965), ערבית (1970), וגרמנית (1983).[3]

בשנת 1960 כללו שידורי רדיו פיונגיאנג 159 שעות שידור בשבוע. ב-1970 הסתכמו שעות השידור השבועיות ב-330 שעות, ובשנת 1980 ב-597 שעות שידור. החל משנת 1990 סך שעות השידור השבועיות ירדו ל-534 שעות,[4] מגמה שהמשיכה בשנת 1994 עם 529 שעות שידור, ו-364 בשנת 1996.[3]

בשנת 2002 שונה שם התחנה לקול קוריאה.[2]

שידורי התחנה

התחנה משדרת לתושבי קוריאה הצפונית באמצעות גלים קצרים,[2] וכן למדינות שכנות באמצעות גלים בינוניים.

רוב שידורי התחנה מועברים ממשדר הממוקם כ-25 ק״מ מהעיר קוג׳אנג שבקוריאה הצפונית.[5] שידורים נוספים מתבצעים גם מאתר שידור הממוקם בפיונגיאנג.[3]

בעבר, התחנה נהגה גם לכלול בשידוריה הודעת מוצפנות למרגלים צפון-קוריאנים ברחבי העולם. התנהלות זו הסתיימה להלכה בשנת 2000, בעקבות הפסגה הבין-קוריאנית הראשונה שהתקיימה באותה שנה.[2]

תוכן השידורים

מרבית שידורי התחנה נפתחים במרווח אות, ולאחר מכן בהודעה מוקלטת: "זהו קולה של קוריאה". לאחר מכן, מנוגן המנון קוריאה הצפונית ונגינות לאומיות נוספות.

בהמשך, מועבר דיווח חדשות מטעם סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית, תוך התאמות נדרשות למדיום הרדיו.[1]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Wood, James (2000). History of International Broadcasting. IET. ISBN 978-0-85296-920-5.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קול קוריאה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Voice of Korea mid-2014 schedule". 27 במרץ 2014. ארכיון מ-25 באוקטובר 2014. נבדק ב-18 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Hoare, James E. (2012). "Voice of Korea". Historical Dictionary of Democratic People's Republic of Korea. London: Scarecrow Press. p. 395. ISBN 978-0-8108-7987-4. ארכיון מ-2017-11-27.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Wood 2000, p. 158.
  4. ^ Wood 2000, p. 20.
  5. ^ Martyn Williams (29 באפריל 2011). "Kujang shortwave transmitter site". ארכיון מ-25 באוקטובר 2014. נבדק ב-18 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26833278קול קוריאה