חינוך נפרד מגדרית
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
חינוך נפרד מגדרית הוא חינוך במוסדות חינוך המיועדים לבנים בלבד, לבנות בלבד, או המקיימים הפרדה בין שני המגדרים. במקרה שבתי הספר נפרדים, בתחומי בית הספר אין כל הזדמנות לפגוש את בן המין השני, ואם ההפרדה היא רק בין כיתות, במהלך ההפסקות או בפעילות של כלל בית הספר נוצרים מפגשים בין שני המינים. גישה זו הייתה דומיננטית עד אמצע המאה העשרים, בפרט בבתי ספר תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה. כיום היא מתקיימת בעיקר בחברות דתיות. איטון קולג' ורבים מבתי-הספר היוקרתיים ביותר בבריטניה הם מוסדות לבנים או בנות בלבד גם היום. החל מתחילת המאה ה-20 רוב מסגרות החינוך הן מעורבות.
השפעות חינוך נפרד
נושא החינוך הנפרד שנוי במחלוקת. תומכיו טוענים שהוא מסייע בשיפור הישגי התלמידים, לרבות בתוצאות המבחנים, בהפחתת שיעורי הנשירה, ובפתרון קשיים התנהגותיים. מתנגדיו, לעומת זאת, טוענים שהראיות לשיפורים אלו נופחו או שאינן קיימות, ומאידך שההפרדה עלולה להוביל להגברת הדעות הקדומות ולפגיעה בכישורים החברתיים.
תומכי החינוך הנפרד מאמינים שישנם הבדלים שיטתיים באופן בו בנים ובנות לומדים ומתנהגים במערכת החינוך, ושהבדלים אלו מצדיקים את חינוכם בנפרד. אחת מגרסאות הטיעון מתבססת על העמדה שמוחם של זכרים מתפתח באופן שונה ממוחן של נקבות. התומכים מסתמכים על הבדלים התפתחותיים אלו וטוענים שבהפרדת התלמידים לפי מינם, המחנכים יכולים להתאים עצמם למסלול ההתפתחות של המינים השונים. בנוסף, התומכים טוענים שבזכות הפרדת המינים, דעתם של התלמידים אינה מוסחת על ידי פעילתם של בני המין האחר בכיתה, כך שהם מקדישים יותר תשומת לב לשיעור עצמו.
ב-2005 פורסמה סקירה שיטתית של 2,221 מחקרים בשם "Single-sex versus coeducational schooling: A systematic review" ("חינוך נפרד לעומת מעורב: סקירה שיטתית") שהוזמנה על ידי מחלקת החינוך של ארצות הברית. הסקירה, שכללה בקרה סטטיסטית למעמד הסוציואקונומי של התלמידים, למשאבים שהיו זמינים לבית הספר וכיוצא בזה, מצאה שתוצאות המחקרים על השפעות החינוך הנפרד: "אינם חד משמעיים. ישנה תמיכה מסוימת להשערה שחינוך נפרד עשוי להועיל, במיוחד לגבי תוצאות מסוימות הקשורות להישגים לימודיים ולשאיפות לימודיות חיוביים יותר; עבור תוצאות רבות, אין שום ראיה לתועלת או לנזק; ישנה תמיכה מוגבלת להשקפה שחינוך נפרד עלול להזיק או שחינוך מעורב מועיל יותר לתלמידים." עוד נאמר ש"באופן כללי, מרבית המחקרים דיווחו על השפעה חיובית לחינוך הנפרד בכל מדדי ההישגיות," וש"המשקל המכריע של מחקרים בתחומים כגון הישגים לימודיים (בטווח הקצר וגם הארוך) וההסתגלות או ההתפתחות הסוציואקונומית (בטווח הקצר וגם הארוך) משיגה תוצאות התומכות בחינוך נפרד." לדברי קורנליוס ריודן (Cornelius Riordan), אחד ממנחי המחקר, הממצאים הכמותיים עצמם "מוצאים תוצאות חיוביות בשכיחות גבוהה פי שלושה עד ארבעה בכל מחקר במקרה של בתי ספר נפרדים לעומת בתי ספר מעורבים, לגבי הישגים לימודיים וסוציואקונומיים כאחד".
ב-2008 הממשל האמריקאי מימן מחקר נוסף, "יישום מוקדם של בתי ספר ציבוריים נפרדים: תפיסות ומאפיינים" ("Early Implementation of Public Single-Sex Schools: Perceptions and Characteristics"), אשר מנה את יתרונות החינוך הנפרד: (1) הפחתת הסחות הדעת בלימוד, (2) הפחתת בעיות התנהגותיות של התלמידים, (3) אספקת יותר הזדמנויות למנהיגות, (4) קידום תחושת האחווה בין התלמידים והצוות, (5) שיפור ההערכה העצמית של התלמידים, (6) מתן מענה לסגנונות הלימוד ותחומי העניין הייחודיים של הבנים או הבנות, (7) הפחתת ההטיה המגדרית באינטראקציה בין המורים לתלמידים, (8) שיפור הישגי התלמידים, (9) הפחתת הקשיים הלימודיים של תלמידים שהישגיהם נמוכים, (10), הפחתת הטרדות בין התלמידים, (11), הצגת יותר מודלים חיוביים לחיקוי לתלמידים, (12) מאפשר יותר הזדמנויות לאספקת הנחיה חברתית ומוסרית, (13) מאפשר בחירה בתוך מערכת החינוך הציבורית.[1]
ב-2009 כתב העת "Teachers College Record" פרסם מחקר שהראה שבמרבית המקרים, השפעת האינטראקציה בין בנים לבנות גרמה להפחתת שיעורי הבית שנעשו, ההנאה מבית הספר והציונים בקריאה ובמתמטיקה.
מחקר של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס מ-2009 דיווח ש"בוגרות התיכונים הנפרדים מציגות אוריינטציות אקדמיות חזקות יותר ממקבילותיהן בוגרות התיכונים המעורבים במספר קטגוריות, לרבות מחויבות גבוהה יותר ללימודים, ציונים פסיכומטריים, וביטחון ביכולתן המתמטית ובכישורי המחשבים... ממצאי המחקר, השאובות ממספר קטגוריות, לרבות ביטחון עצמי, פעילות פוליטית וחברתית, השאיפות לחיים ומכוונות למקצוע, מגלות שבוגרות החינוך הנפרד מציגות יותר מחויבות ללימודים: כמעט שני שלישים (62%) מבוגרות בתי הספר הנפרדים העצמאיים דיווחו על השקעת 11 שעות לשבוע או יותר בתיכון בלימוד או הכנת שיעורים, לעומת פחות ממחצית (42%) מבוגרות בתי הספר העצמאיים המעורבים.[2]
בספטמבר 2011 כתב העת "Science" פרסם מחקר ביקורתי ביותר לגבי הראיות שמאחורי ההשפעות החיוביות של חינוך נפרד, בטענה שהתנועה לקראת חינוך נפרד היא "מאוד לא מוכוונת, ולעיתים קרובות מוצדקת באמצעות טענות מדעיות חלשות, סלקטיביות או שגויות, במקום באמצעות עדויות מדעיות תקפות." המחקר ממשיך ומסכם ש"אין שום מחקר מתוכנן היטב המראה שחינוך נפרד משפר את הישגיהם הלימודיים של התלמידים, אבל יש ראיות שהפרדה מגדרית מגבירה את הסטריאוטיפיזציה המגדרית ומייצרת לגיטימציה לאפליה מגדרית ממוסדת."
מתנגדי החינוך הנפרד, לרבות מחברי המאמר הנ"ל, טוענים שאין זה החינוך הנפרד שמייצר תוצאות חיוביות עבור התלמידים, אלא המוטיבציה של המורה והמשאבים הזמינים. חסר מחקר איכותי בתחום לשם ייחוס ההצלחה להפרדה בחינוך במקום לגורמים חיצוניים. הם מאמינים שכשבית הספר שלהם נפרד, הילדים אינם מוכנים לעולם האמיתי, שבו יצטרכו לתקשר עם בני המין השני. הם טוענים שבתי ספר מעורבים מבטלים גישות מפלות מגדרית באמצעות אינטראקציה עם בני המין האחר. מתנגדים אחרים של חינוך נפרד טוענים גם שבתי ספר מעורבים יוצרים תחושת ביטחון וכבוד הדדי.
לאונרד סאקס (Leonard Sax), נשיא האיגוד האמריקאי לחינוך ציבורי נפרד (NASSPE), השיב למאמר מ-Science באמירה ש"כל המחקרים המצוטטים במאמר Science לגבי 'השפעות שליליות' הם למעשה מחקרים המערבים מספר קטן של תלמידי גן חובה הלומדים בגן טרום-חובה מעורב. עוד הוא אמר ש"מחברים אלה אינם מספקים כל ראיה לטענתם המהותית ש'חלוקות מגדריות נעשות בולטות אפילו יותר בסביבות נפרדות.' למעשה, השערה זו הועמדה למבחן, והוכחה כשגויה, במחקרים רבים." סאקס ציטט מחקר לפיו "בנות בכיתות של בנות בלבד היו פחות מודעות ל'אני בת' ופחות מודעות לסטראוטיפים מגדריים ביחס למדע, בהשוואה לבנות שהוצבו אקראית בכיתה המעורבת."
בינואר 2012 פורסם מחקר של אוניברסיטת פנסילבניה המערב הקצאה אקראית, הנחשבת לניסוי המספק את רמת הראיה המדעית הגבוהה ביותר. הנתונים נלקחו מבתי ספר בקוריאה הדרומית, היכן שאושר חוק המקצה תלמידים באופן אקראי לבתי ספר במחוז מגוריהם. המחקר מאת Park, Berhman & Choi ששמו "השפעות סיבתיות של בתי ספר נפרדים מגדרית על בחינות קבלה ולימודים במכללות: הקצאה אקראית בתיכונים בסיאול" ("Causal Effects of Single-Sex Schools on College Entrance Exams and College Attendance: Random Assignment in Seoul High Schools") סיכם ש"לימודים בבית ספר לבנים בלבד או לבנות בלבד במקום לימודים בבית ספר מעורב קשורים באופן מובהק לממוצע ציונים גבוה יותר."
באשר לישראל, בשנת 2015 פרסמה תנועת נאמני תורה ועבודה, התומכת בלימודים מעורבים, מחקר שבחן, על בסיס בחינות המיצ"ב, את ההבדלים בין בתי ספר מעורבים ונפרדים בחינוך הממלכתי-דתי, בתחום ההישגים הלימודיים ובתחום האקלים החברתי. המחקר מצא כי במרבית המקצועות הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים היו גבוהים במקצת מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים, שהם בממוצע תורניים יותר ומקדישים פחות שעות ללימודי מיצ"ב.[3] באשר לאקלים החברתי מצא המחקר כי על פי דיווחי התלמידים אין הבדלים משמעותיים בין בתי הספר המעורבים לנפרדים במדדים כדוגמת יחסים טובים בין התלמידים, התנהגות נאותה של תלמידים, מעורבות באירועי אלימות והעדר תחושות מוגנות. עם זאת, נמצא כי בבתי ספר נפרדים שיעור המדווחים כי נפגעו מקללות היה נמוך יותר, ואילו בבתי ספר מעורבים שיעור גבוה יותר של תלמידים דיווח על תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר.[4]
בישראל
בישראל חינוך נפרד מגדרית מתקיימת בהקפדה בחינוך החרדי, שבו מגילאי גן חובה ואילך חינוך מעורב כמעט ואינו קיים. בזרם החינוך הממלכתי הכללי והערבי לרוב יש שיעורי ספורט נפרדים ועירוב מלא בכיתות ובשאר המסגרות.[5] בחינוך הממלכתי-דתי אין מדיניות אחידה וישנם מודלים שונים של חינוך נפרד או מעורב, בהתאם לתפיסות השונות בחברה הדתית-לאומית: בתי ספר נפרדים, בתי ספר מעורבים עם כיתות נפרדות ובתי ספר עם כיתות מעורבות.[6] בנוסף, ישנם מוסדות שבהם נהוגה הפרדה רק בכיתות העליונות, וישנם מוסדות שבהם ההפרדה היא אופציה, כשלצד כיתות נפרדות פועלות גם כיתות מעורבות. מגמת ההפרדה בחינוך הממלכתי-דתי התחזקה מאוד בשנים האחרונות: בעוד בשנת 2000 למדו 43% מתלמידי בתי הספר היסודיים של החינוך הממלכתי-דתי בכיתות נפרדות, בשנת 2015 למדו בכיתות מסוג זה 61% מן התלמידים.[7] החינוך הנפרד קיבל חיזוק בשנת 2009 כששרת החינוך לימור לבנת החליטה לממן שיעורי מתמטיקה נפרדים בבתי הספר על יסודיים המעוניינים בכך, על מנת לשפר את הישגי הבנות.[8] בהמשך התמיכה הממשלתית בנושא נפסקה, אולם ישנם בתי ספר הממשיכים לקיים את ההפרדה.[8]
ההפרדה בקרב תנועות הנוער הדתיות לאומיות היא נושא שנוי במחלוקת בציבור הדתי. תנועת הנוער "בני עקיבא" היא רשמית מעורבת, אולם בשנים האחרונות ישנם יותר ויותר סניפים נפרדים, לפי העדפתם. תנועת הנוער "עזרא" היא נפרדת בגילאים הצעירים ומעורבת בגילאים הבוגרים, ואילו תנועת הנוער "אריאל" הוקמה מלכתחילה על מנת להיות תנועת נוער נפרדת לגמרי.
כל האוניברסיטאות בישראל מערבות גברים ונשים, אולם באוניברסיטת בר-אילן פועל בהפרדה "המכון הגבוה לתורה", שבו בית מדרש לגברים בלבד ומדרשה לנשים בלבד,[9] וחלק מהאוניברסיטאות מפעילות יחידות לקידום נשים שבהן חברות נשים בלבד.[10] בקרב המכללות פועלים מוסדות אקדמיים דתיים נפרדים, ובהם:
- בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, לו ישנן שתי מסגרות המיועדות לבנות בלבד - מכון לוסטיג ומכון טל, ושתי מסגרות לבנים - מכון לב ומכון נווה.
- הקמפוס החרדי - הקריה האקדמית אונו.[11]
- המכללה החרדית ירושלים.
- מכללת אורות ישראל.
- מכללת יעקב הרצוג.
- מכללת ליפשיץ.
במאי 2017 אישרה המועצה להשכלה גבוהה תוכנית חומש[12] חדשה ובה הנחיות לפעילותם של מסלולי לימוד נפרדים.
בשנת 2019 נפתח בבית ספר בירושלים מסלול לימודים לא דתי בשם "ענבר" לבנות בלבד בכיתה ז' ואילך.[13]
ברשות הפלסטינית
ברשות הפלסטינית, על שני חלקיה, נהוג חינוך נפרד מגדרית בבתי הספר הממשלתיים ובבתי הספר של אונר"א. ביהודה ושומרון מתחילה ההפרדה בכיתה ה' או בכיתה ו', וברצועת עזה היא מתחילה בכיתה ד'. החל משנת 2014 החלה חובת ההפרדה גם על בתי ספר פרטיים הפועלים ברצועת עזה, והכוונה היא להרחיב את ההפרדה גם למורים.[14]
קישורים חיצוניים
- האגודה האירופאית למען חינוך חד-מגדרי
- טוביה פרי, חינוך או פעילות מעורבת בגיל ההתבגרות - שיקולים פסיכולוגיים, אתר מכללת הרצוג
- שלמה וכמן, רב תרבותיות בחינוך: חינוך מעורב וחינוך נפרד בחינוך הממלכתי-דתי - עבודה סמינריונית, מכללת ליפשיץ, תשע"ב
- ההפרדה המגדרית בחמ״ד היסודי- השלכות חברתיות ותוצאות חינוכיות, אייל ברגר, נאמני תורה ועבודה
הערות שוליים
- ^ Riordan, C., Faddis, B., Beam, M, Seager, A., Tanney, A., DiBiase R., Ruffin M., Valentine, J. (2008). Early Implementation of Public Single-Sex Schools: Perceptions and Characteristics. Washington D.C.
- ^ "Higher Education Research Institute". אורכב מ-המקור ב-2014-11-05. נבדק ב-2014-11-04.
- ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמודים 38–50
- ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמודים 51–59
- ^ צבי שיר, הפרדה מגדרית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים-דתיים, בנק ישראל - חטיבת המחקר, דצמבר 2014, עמוד 7
- ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ב, נאמני תורה ועבודה, אפריל 2014, עמוד 25
- ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמוד 27
- ^ 8.0 8.1 "הפרדת כיתות מתמטיקה - אפליה או החלטה חינוכית?", שודר בגלי צה"ל ב-07/06/15
- ^ המכון הגבוה לתורה
- ^ לדוגמה אוניברסיטת בן-גוריון
- ^ יעל אודם, יאיר שרקי, תיעוד: קיר הפרדה בקמפוס החרדי, "חדשות 2", 30 בנובמבר 2015
- ^ מדיניות רב שנתית לשנים תשע"ז-תשפ"ב בנושא הרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לחרדים, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 29 במאי 2017
- ^ לראשונה: מסלול לתלמידות בלבד ייפתח בבית ספר חילוני, באתר www.maariv.co.il
- ^
עמירה הס, הפרדה מגדרית בעזה - גם בבתי הספר הפרטיים, באתר הארץ, 1 באפריל 2013
|
עיינו גם בפורטל
פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.
|
29410494חינוך נפרד מגדרית