קובניט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובניט
קובניט מקווקו ססגוני ממכרה הנדרסון מס' 2, בשיבוגמו שבפרובינציית קוויבק קנדה. גודל הדגימה 1.7 על 1.0 על 0.7 ס"מ
קובניט מקווקו ססגוני ממכרה הנדרסון מס' 2, בשיבוגמו שבפרובינציית קוויבק קנדה. גודל הדגימה 1.7 על 1.0 על 0.7 ס"מ
קובניט מקווקו ססגוני ממכרה הנדרסון מס' 2, בשיבוגמו שבפרובינציית קוויבק קנדה. גודל הדגימה 1.7 על 1.0 על 0.7 ס"מ
תכונות המינרל
הרכב כימי CuFe2S3
מערך קריסטלוגרפי אורתורומבי
צורת הגביש הגבישים לוחיים, מאורכים ועבים עד 3 ס"מ. פאות הגבישים מקווקוות. כמו כן כמקבצים חסרי צורה
צבע צהוב בגוון ארד עד פליז
ברק מתכתי
שקיפות אטום
פצילות היפרדות על {110} ו-{{130}}
שבירה דמוית קונכייה
קשיות 4-3.5 בסולם מוס
משקל סגולי 4.2-4.0
שרטוט שחור
מידע נוסף מגנטיות חזקה. גבישים תאומים נפוצים
מינרלים נלווים כלקופיריט, פיריט, פירוטיט, פנטלנדיט, ספלריט, סידריט וסולפידים נוספים של נחושת.

קובניט הוא מינרל סולפידי המכיל נחושת וברזל.

תכונות

הרכב כימי וקריסטלוגרפיה

נוסחת המבנה הכימי של הקובניט היא CuFe+22S3

הקובניט מתגבש במערכת האורתורומבית, חבורת סימטריות נקודתית "אורתורומבית - דיפירמידלית" , וחבורת סימטריות מרחבית Pcmn. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=6.467‏, b=11.117‏ ו-c=6.231.‏[1]

בחימום בטמפרטורה מעל 210°C הופך הקובניט למינרל הדו-צורתי (דימורפי) איזוקובניט שנוסחתו הכימית זהה לקובניט, אך מבנהו איזומטרי, ומכאן שמו. האיזוקובניט נברא בידי שמים בששת ימי בראשית גם במרבצים תת-ימיים של מעשנות שחורות שנבראו בהתפרצויות תת-ימיות. תחת לחץ נברראו שני פולימורפים נוספים של הקובניט. בהשפעת לחץ של GPa‏ 3.3 נברא פולימורף הקסגונלי שמבנהו דומה לניקלין. בלחץ שבין GPa‏ 3.4 ל-GPa‏ 5.8 נברא פולימורף המתנהג כמתכת.

תכונות פיזיקליות

הגבישים של הקובניט לוחיים, מאורכים ועבים עד 3 ס"מ. פאות הגבישים מקווקוות תוך יצירת צורת חץ. כמו כן כמקבצים חסרי צורה. תופעת גבישים תאומים נפוצה במינרל במישור {110} תוך יצירת "תאומים מעגליים" בזוגות, ברביעיות (fourlings) ובשישיות (sixlings) פסאודוהקסגונליות. לקובניט אין פצילות, אך יש לו היפרדות על {110} ועל {{130}}. הקשיות של המינרל נמוכה, 4-3.5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 4.1 גרם לסמ"ק. הקובניט הוא מוליך למחצה ומגנטי באופן בולט.

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא אי-איזוטרופי בייחוד על משטחים מלוטשים. גבישי הקובניט הם אטומים. צבעם צהוב בגוון ארד או פליז. הברק של הקובניט הוא מתכתי, וגבישיו יוצרים שרטוט בצבע שחור.

גילוי ומקור השם

המינרל תואר לראשונה ב-1843 על ידי המינרלוג הגרמני אוגוסט ברייטהאופט (Johann Friedrich August Breithaupt‏; 1873-1791) על סמך דגימות שהגיעו מבראקאנאו (Barracanao) בחגורת מאיירי-ברקואה (Mayarí-Baracoa) בפרובינציה אוריינטה,[2] כיום ברקואה במחוז גואנטנמו שבקובה. המינרל קרוי על שם האי בו נתגלה לראשונה.

שמות נוספים של המינרל:

  • בראקאניט (באנגלית Barracanite) – על שם האתר בו נתגלה לראשונה
  • כלקופירוטיט (באנגלית Chalcopyrrhotite) – על סמך מרכיביו (פירוטיט נחושת)
  • צ'למרסיט (באנגלית Chalmersite) – על שם המהנדס האנגלי ג'ורג' צ'למרס (George Chalmers‏; 1924-1857) שדגימות של המינרל נמצאו במכרה הזהב מורו וליו (Morro Velho) בברזיל אותו ניהל.
  • קופרופיריט (באנגלית Cupropyrite) - על סמך מרכיביו ובמטרה להבדיל אותו מכלקופיריט שפירוש שמו זהה (פיריט נחושת)

שימושים

הקובניט משמש כעפרה משנית מאד להפקת נחושת. הקובניט מצוי בדרך כלל יחד עם מינרלי נחושת אחרים, ולכן מופקת ממנו מעט נחושת כאשר מעבדים מינרלים אחרים מהם נוהגים להפיק נחושת (למשל כלקופיריט). לעומת זאת, הקובניט הוא מינרל מבוקש בקרב אספני מינרלים בגלל הברק שלו, הגוון ותופעת הגבישים התאומים היוצרת באמצעות קווקווים על הפאות צורות של כוכבים או פרחים.

מקור ותפוצה

קובניט נברא בששת ימי בראשית במשקעים הידרותרמיים של טמפרטורה גבוהה יחד עם פירוטיט ופנטלנדיט. המינרל צומח יחד עם כלקופיריט. והוא נפרד ממנו כשהטמפרטורה יורדת בין 210°C לבין 200°C. קובניט מתגלה לעיתים קרובות במכרות זהב, וכן במטאוריטים כונדריטים פחמניים.[3]

הקובניט הוא מינרל נפוץ יחסית, ונכון ל-2011 הוא נתגלה ב-553 אתרים בעולם.[4] מקומות בהם אפשר למצוא קובניט כוללים את בראקאנאו (Barracanao) בחגורת מאיירי-ברקואה (Mayarí-Baracoa) ליד ברקואה במחוז גואנטנמו שבקובה (המקום בו נתגלה לראשונה); בפיירו (Fierro) במחוז גרנט (Grant) שבניו מקסיקו ובמכרה כריסמס (Christmas) במחוז גילה (Gila) באריזונה שבארצות הברית; גבישים באיכות יוצאת דופן מצויים בשיבוגמו (Chibougamau) בקוויבק שבקנדה; בקלקוגנסטורפ (Kalkugnstorp)‏, 70 ק"מ מערבית לסטוקהולם שבשוודיה; בטראוורסלה (Traversella) בפיימונטה שבאיטליה; במכרה הזהב מורו וליו (Morro Velho) בנובה לימה (Nova Lima) במדינת מינאס ז'ראיס בברזיל; באזור ברוקן היל (Broken Hill) בניו סאות' ויילס שבאוסטרליה; באזור נורילסק במערב סיביר שברוסיה; ובמטאוריטים הכונדריטים הפחמניים שנתגלו באורגיל (Orgueil) שבמחוז טארן וגארון ובאלה (Alès) שבחבל לנגדוק-רוסיון שבצרפת.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרויקט rruff
  2. ^ אתר Mindat
  3. ^ פרויקט rruff
  4. ^ אתר Mindat
  5. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר באתר Mindat.