קהילת מבקשי דרך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קהילת מבקשי דרך
הללו אל בקודשו (4837340618).jpg
מידע כללי
מיקום Emblem of Jerusalem.svg ירושלים

קהילת מבקשי דרך היא קבוצה רקונסטרוקטיבית שבסיסה בשכונת גבעת אורנים בירושלים. בשנת 1999 הצטרפה הקבוצה לתנועה הרפורמית בישראל.

היסטוריה

הקבוצה נוסדה בשנת 1962 על ידי יעקב כהן, תלמידו של מרדכי קפלן (מייסד התנועה הרקונסטרוקציוניסטית)[1], משה חיים ויילר[2], רחל ינאית בן-צבי ופעילים נוספים[3], כקבוצה הדוגלת בשוויוניות וגישה פתוחה לשינויים בקשר ליהדותם[4]. תחילה נהגו חברי הקבוצה להתאסף בבית־החלוצות ואחר כך באולם בית־הספר הגימנסיה העברית, שניהם בשכונת רחביה[3].

ביוני 1974 הקימה הקבוצה קרן עזרה לתלמידים משכונות עוני, הלומדים בבית הספר התיכון ע"ש דנמרק בירושלים, לזכר האחים אדם וגדעון ויילר, בניו של משה חיים ויילר כשנהרגו במלחמות ההתשה ויום כיפור[5].

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הגיע מספר חברי הקבוצה לכ-400 איש והיא ביקשה להקים לעצמה מבנה קבע. ראש העירייה טדי קולק הקצא קרקע בשכונת אורנים להקמת מבנה לקבוצה. עם זאת המועצה הדתית והרבנות הראשית סירבו להקצות תקציב להקמת המבנה שיוגדר כ"בית כנסת" מאחר ונשים משתתפות במניין ובעלייה לתורה [3]. רוב התקציב להקמת המבנה גויס מתרומות[3]. המבנה כולל בית תפלה, מרכז קהילתי וגן ילדים, נחנך בשנת 1985 ונקרא "יד לבנינו", לזכר חברי הקבוצה שנפלו במערכות ישראל[6].

בינואר 1985 עורר חבר הכנסת ממפלגת ש"ס, שמעון בן-שלמה סערה ציבורית, לאחר שאמר שצריך לסקול את חברי "קהילת מבקשי דרך". במיוחד על כך שהקבוצה מעסיקה אישה כרב ואמר:”אשה רב? זאת ממש כפירה. זה הפיכת הדת היהודית לנצרות. צריך לסקול אותם. הם חייבים סקילה”[7].

עקרונות ומנהגי הקבוצה

העיקרון המרכזי של הקבוצה הוא שוויון בין כל החברים והחברות, אין לקבוצה סמכות רוחנית עליונה. במקום זאת יש ועד פועל בן 18 חברים ובהם יושב ראש, סגנים וגזבר. עם זאת הקבוצה ממנה "רב" כמנהל הקבוצה. מתוך הוועד מתארגנות ועדות שונות, שאחת מהן היא ועדת "תפילה", המציעה שינויים בנוסח התפילה המקובל. בין השאר השמיטה הועדה ברכות שהיא סבורה שאינן רלוונטיות כיום, כמו: "ברוך שלא עשני אשה (במקום זאת: "ברוך שעשני כדמותו"), או: "ברוך שלא עשני גוי" (במקום זאת: "ברוך שעשני ישראל"). בנוסף הכנסת תוספות עצמיות לתפילות השבת. אל ספר התפלה של הקבוצה מצורף לקט תוספות, הנקרא או מושר לאחר התפלה. בלקט הזה, שכמה משיריו הולחנו ואף צעדו במצעדי הפזמונים, שירים בעלי תוכן דתי גבולי, הרלוונטי לרוח הקבוצה, ביניהם משירי אברהם שלונסקי ולאה גולדברג[2].

הקבוצה מקיימת שוויון מלא בין גברים ונשים היושבים ביחד בעת התפילה. נשים עולות לתורה וטקסי הבר\בת מצווה זהים לבנים ולבנות[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0