קהילת יהודי רמץ
רמץ (ברומנית Remeți, בהונגרית Palosremete, ביידיש רעמיט) הוא כפר במחוז מרמורש ברומניה[1] בו התקיימה קהילה יהודית שהושמדה בשואה.
היסטוריה
הכפר נמצא 21 ק"מ צפונית מערבית לעיר המחוז סיגט על הגדה השמאלית של נהר הטיסה, המהווה את הגבול בין רומניה לאוקראינה לאחר מלחמת העולם השנייה. שמו ניתן לו על ידי נזירים פאולינים (אנ') ומוזכר לראשונה ב־1363. רוב תושביו רותנים. לפי אומדן מ־2012 ביישוב גרו 3001 תושבים. היישוב ממוקם בגובה 301 מטר. עד 1918 היה האזור חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, חוזה ורסאי שנחתם רשמית ביוני 1919, הכיר בריבונות רומניה על אזור טרנסילבניה ובמלחמת העולם השנייה בין השנים 1944-1940 סופח האזור להונגריה[2].
הקהילה היהודית
יהודים הגיעו לרמץ בשנות ה-60 של המאה ה-18, היו אלה יהודים חסידיים שהגיעו מגליציה כמו לכל אזורי טרנסילבניה.[3] בשנת 1768 נרשם בכפר יהודי בשם אברהם הערש, שהיה אב למשפחה בת 9 נפשות, ככל הידוע היהודים הראשונים שהתגוררו בו. במפקד של שנת 1830 נרשמו בכפר כ-100 יהודים בכ-20 בתי אב.
בשנת 1838 היו ברמץ 83 יהודים ואילו במפקד האוכלוסין בשנת 1910 נרשמו 348 יהודים[2]. מנתונים של כפרים אחרים באזור, ידוע שלא כל היהודים היו רשומים כיהודים. רוב היהודים התפרנסו מתעשיית העץ כפועלים וכבעלי מנסרות ומעטים עסקו בחקלאות[2].
הקהילה היהודית התגבשה באמצע המאה ה-19 ואז גם הוקם בית כנסת, מקוה טהרה, חברת קדישא ובית עלמין יהודי[3][2]. על פי החותמים בספרי אמרי שהם קאלאמעא תר"מ, בשנות ה-80 של המאה ה-19 מוזכרות המשפחות היהודיות הבאות: ענגל, ר' רפאל רוטנר, ר' אשר דב איינהורן, ר' צבי אייזיקרוטנר, ר' חיים שוב, ר' דוד דאסקילאוויטש, ר' אייזיק ענגל, ר' אנשל פסח ניימאן, ר' אברהם צבי ענגל, ר' יוסף פרקש, ר' חיים פוקס, ר' שלום רוטנר. ממקור נוסף ידוע שמו של ר' נחום ענגל חתן ר' זינדל קליין מסיגט[3].
הרב אלתר נח הכהן מיכלנסקי (קייזר), מקובל ובעל שם מחסידי הרב יצחק נשכיז, התיישב ברמץ ב-1875 לאחר שחזר מארץ ישראל שם למד את חכמת הקבלה יחד עם החכם ר' מרדכי עבאדי. קביעת מושבו ברמץ פתחה תקופה חדשה ליהודים במקום משום שהמונים הגיעו לבקרו ולבקש את עזרתו[3].
רמץ הייתה מסונפת לרבנות סיגט ובתקופה מאוחרת יותר סונפה לרבנות ספינקה. הרב היחיד בתולדות הכפר היה ר' אברהם אביש הורביץ[4] שהיה חתנו של האדמו"ר מספינקה ר' יצחק אייזיק וייס[3]. לאחר כהונתו ברמץ עבר לקראלי ובחירתו על ידי תושבי העיר, עוררה התנגדות[5]
בשנת 1920 הפך האזור לחלק מרומניה, באותה עת התגוררו בכפר 399 יהודים שהיו 25% מאוכלוסיית הכפר.
בבית העלמין היהודי המגודר של רמץ קיימות כיום כ-125 מצבות[2].
השואה
ערך מורחב – שואת יהודי הונגריה
על פי תכתיב וינה מאוגוסט 1940, האזור עבר אחרי ספטמבר 1940 לשליטת הונגריה. השלטון ההונגרי פגע מאד בזכויות תושבי האזור היהודים. בסוף אפריל 1944 הועברו יהודי רמץ לגטו בברבשט ומשם שולחו להשמדה באושויץ. אחרי המלחמה חזרו לרמץ כ-60 יהודים אך תוך זמן קצר עזבו את המקום ולא נשאר אף יהודי בכפר[3].
חוזה פריז (1947) בסוף מלחמת העולם השנייה ביטל את בוררות וינה ומחציתה הצפונית של טרנסילבניה הושבה לרומניה. הגבול עם הונגריה שנקבע לאחר מלחמת העולם השנייה בחוזה פריז היה זהה לזה שנקבע ב-1920.
קישורים חיצוניים
- פרופיל מדינה מ־BBC News .
- פרופיל רומניה מ-Balkan Insight.
- מידע על רומניה ממשרד החוץ של ארצות הברית.
- פורטלים לעולם מספריית הקונגרס של ארצות הברית.www\.loc\.gov
- תחזיות פיתוח מפתח עבור רומניה מחוזים עתידיים בינלאומיים.
- דפים רשמיים של המחוז (ברומנית)
- Istoria numelor județelor din România (ברומנית)
- http://adatbank.transindex.ro/html/alcim_pdf3403.pdf(בהונגרית)
- http://epa.oszk.hu/00000/00030/00677/pdf/00677.pdf(בהונגרית)
הערות שוליים
- ^ בתי קברות ולקברי צדיקים, באתר אהלי צדיקים<
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Remeti קהילת יהודי רמץ, באתר Anu אנו
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 ש"י גרוס/י' יוסף כהן, ספר מאראמורש, תל אביב: הוצאת בית מאראמורש, תשמ"ג, עמ' עמ' 61
- ^ רבי אברהם אביש הורוביץ, באתר MyTzadik-האנציקלומדיה להנצחת צדיקים
- ^ פולמוס בחירת האדמו"ר רבי אביש'ל הורוויץ מספינקא לאב"ד קראלי – כרזה חתומה בידי כמה מחשובי אדמו"רי ורבני הונגריה, באתר קדםKedem-אתר מכירות פומביות.
| מחוזות רומניה | |
|---|---|
|
39145136קהילת יהודי רמץ