סלאז'

Judeţul Sălaj

מדינה
בירת המחוז	זלאו
שטח	3.864 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	217.895 (2011)
‑ צפיפות	56.4 נפש לקמ"ר (2011)
אזור זמן	UTC +2
http://www.prefecturasalaj.ro
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה

סלאז' (ברומנית: Judeţul Sălaj) הוא מחוז בצפון-מערב רומניה, בחבל טרנסילבניה וקרישאנה (או פרטיום לשעבר). בירת המחוז היא העיר זלאו שטח המחוז הוא 3,864,4 קמ"ר (1.6% משטח רומניה) מחוז סלאז' גובל בצפון במחוזות סאטו מארה ומרמורש, במערב ודרום-מערב במחוז ביהור ובדרום, דרום-מזרח ומזרח במחוז קלוז'

השם

השם ברומנית של המחוז ושל האזור ההיסטורי "סלאז'" מקורו בשמו ההונגרי – סילאג' (Szilágy), שמובנו "עמק הבוקיצות" – הוא מורכב מהמילים ההונגריות:"סיל" (szil) = בוקיצה ו"אג'" (ágy) = מיטה, אפיק.

היסטוריה

האזור יושב על ידי בני אדם מתקופות מאד מוקדמות. כאן, במויגרד נתגלה מטמון הזהב המסיבי העתיק ביותר ברומניה, שמשקלו 780 גרם. הוא שרד מהתקופה הנאוליתית וכולל פסלי אלים אנתרופומורפים, סמלי הפוריות. נתגלו בכל המחוז שרידי יישובים דאקים, בסך הכל 14 מטמוני מטבעות וקישוטי כסף דאקיים. דרך המחוז עבר בימי קדם מסלול מסחר הידוע בשם "דרך המלח" ,דרכו הובל מלח מעומק טרנסילבניה ועד למרכז אירופה. יישוב דאקי חשוב נמצא במויגרד (בימי קדם - פורוליסום), ששכן על גבעת מויגרד או מגורה מויגראדולוי. הוא מוזכר על ידי קלאודיוס תלמי בספרו "גאוגרפיה".

אחרי הכיבוש הרומי והתארגנות הפרובינקיה הרומית דאקיה הרומאים קבעו על ההר מסש את ה"לימס" -הגבול - הצפון-מזרחי של האימפריה. לימס זה הפריד את שטחי הפרובינקיה דאקיה ומהאזור שנותר לא כבוש, של הדאקים החופשיים. היו קסטרי רומאיים גם ביישובים בוצ'ום, רומיטה (קרטינאי), טיהאו, סוטורו (אופטטיאנה) ורומנאש (לארגינה).

הכרוניקות הביזנטיות וכרוניקת "גסטה הונגרורום" (מעשי ההונגרים) של אנונימוס מזכירים לראשונה את נוכחות הרומנים (ואלכים) במקומות אלה, את הישויות המדיניות שלהם (הוויבודויות של ג'לו ומנומורוט) וגם מתעדים לראשונה את קיום היישוב זילוק או זלאו. היסטוריונים הונגרים חולקים על אמנותה של הכרוניקה של אנונימוס. ההיסטוריה של המחוז חופפת את זו של אזור פרטיום וטרנסילבניה.

בימי הביניים דרך שטחו של המחוז של ימינו, עברו כמה מדרכי המסחר החשובות שחיברו את מרכז טרנסילבניה עם מערב אירופה:"דרך המלח" ו"דרך הסוחרים". כאן הוקמו על ידי מלכי הונגריה גם ביצורים ראשונים להגנת טרנסילבניה.

כמה מהמלומדים והמנהיגים הפוליטיים החשובים של האוכלוסייה הרומנית בתקופה המודרנית - סימיון ברנוציו, אלכסנדרו פאפיו אילריאן, גאורגה פופ דה בסשט ויוליו מאניו היו ילידי המחוז.

בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1876 הוקם לראשונה מחוז - "רוזנות" בשם סילאג' מאיחוד המחוזות קראסנה (שבירתו הייתה סובצ'טאטה ואחר כך שימלאו סילבאניי) ומרכז סולנוק (שבירתו הייתה זלאו) והוספת שטחים מהמחוזות דובוקה ואגרג'. בשנת 1910 שטח המחוז סילאג' היה 3815 קמ"ר ובירתו הייתה זלאו (בהונגרית - זילה). בשנת 1919 המחוז עבר בפועל לשליטת רומניה, מ-1920 גם מבחינה חוקית בהתאם להסכם השלום בטריאנון. תכתיב וינה משנת 1940 החזיר אותו לשליטת הונגריה של הורטי בערך באותם הגבולות. בסיום מלחמת העולם השנייה נכבש האזור על ידי הצבא הסובייטי ביחד עם הצבא הרומני והשטח הוחזר לרומניה, בהתאם להסכמי השלום.

בימי השלטון הקומוניסטי אחרי המלחמה המחוז חולק בין אזורים יותר גדולים -בעיקר אזורי קרישאנה וקלוז'. המחוז סלאז' שהוקם מחדש על ידי שלטונות רומניה הקומוניסטית בשנת 1966 כולל את מרבית השטח של המחוז סילאג' הישן, להוציא כמה שטחים בצפון-מערב שנכללו במחוז סאטו מארה ובצפון מזרח - שנכללו במחוז מרמורש.

גאוגרפיה

נוף

מחוז סלאז' נמצא באזור התפר בין הרי הקרפטים המזרחיים והרי הקרפטים המערביים הרומנים, אזור הנקרא "הרמה הסומשית" (ברומנית - Platforma Someșană "פלטפורמה סומשאנה") לפי שם הנהר סומש (בהונגרית -סמוש) מבחינת נופים, המחוז הוא אזור של גבעות ובקעות לאורך לאורך הנהרות אלמש, אגריז', סומש, קרסנה וברקאו. בדרום-מערב קיימים גם הרים - שני הענפים הצפוניים של הקרפטים המערביים הרומנים עם הרכס מסש ופסגת מגורה פריאי (Măgura Priei) (996 מ') ורכס פלופיש עם פסגת מגורה מארה' (Măgura Mare) (918 מ'). הבקעות מפוזרות ברחבי המחוז והינן אזורים חלקאיים שבהם מתרכזים יישובים רבים.

הידרוגרפיה

הנהרות מפוזרים באופן אחיד על כל שטח המחוז, עם מעט אגמים טבעיים. לעומת זאת מתהווים יותר ויותר תכופות אגמים מלאכותיים. הנהרות החשובים של המחוז הם סומש, קרסנה, בקראו (Barcău), אלמש, אגריז' וסלאז'. במחוז נמצא גם מאגר המים של הסכר ורשולץ על נהר קרסנה.

אקלים

המחוז ניתן בהשפעתם הישירה של מסות האוויר מן המערב. האקלים השולט הוא ממוזג יבשתי. תנועות מסות האוויר בגבהים, הנוף באמצעות צורותיו וגובהו, יוצרים הבדלים אקלימיים בין מערב המחוז ולמזרחו, ומצד שני, בין היחידות הגאו-מורופולגיות. הטמפרטורות הממוצעות השנתיות הן בין 8–9 °C בחלקו הגדול של המחוז, כשהיוצא מן הכלל הוא בהרי מסש ופלופיש, וכן בגבעות הגבוהות סימישנה-גרבואו, שבהם הטמפרטורות הממוצעות השנתיות הן בין 6–8 °C. המשקעים הממוצעים השנתיים מונים 600–800 מילימטרים. הערכים הגבוהים ביותר במחוז הושגו בהרי מסש ופלופיש, ופחות מכך בבקעת אלמש - אגריז' ובעמק הסומש.

הצומח

הצומח במחוז עתיר יערות נשירים - יערות אשורים ואלונים יישובים, הכוללים בתוכם עצי אשור, עצי Carpinus, אלונים יישובים, עצי אלון, אלונים שסועים, תרזות, עצי מילה, עצי דולב הרריים, בוקיצות.

דמוגרפיה

בשנת 2002 חיו במחוז סלאז' 248.407 תושבים עם צפיפיות של 64/קמ"ר. ב-50 השנים האחרונות מספר התושבים ירד באזור זה, שהוא בעל רוב כפרי. גם בימינו כ-60% מהאוכלוסייה גרה בכפרים ורק 40% בערים. בשנת 2002 ההרכב האתני של האוכלוסייה היה כדלקמן:71,23 % רומנים, 23,04 % הונגרים, 5.05 % צוענים ו 0.55 % סלובקים. לפי השייכות הדתית - 66.65% נוצרים אורתודוקסים, 19.6 % נוצרים רפורמים (קלוויניסטים),2.6 % נוצרים רומיים-קטוליים, 2.8 % יוונים קתוליים רומנים, 6.8 % -נוצרים נאו-פרוטסטנטים המשתייכים לכנסיות שונות, השאר - 1.4 %.

מפה אתנית של המחוז סלאז', לפי המפקד בשנת 2011

במפקד האוכלוסין משנת 2011 אוכלוסיית המחוז סלאז' מנתה 224.384 תושבים.

קבוצה אתנית	תושבים	%
רומנים	148,396	60.1
הונגרים	50,177	26.4
צוענים (רומה)	15,004	6.7
סלובקים	1,229
קבוצות אתניות אחרות

לקריאה נוספת

• Iorgu Iordan: Toponimia românească, p. 104

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סלאז' בוויקישיתוף