קהילת יהודי סגד

בית הכנסת הישן בסגד

קהילת היהודים בסגד התקיימה מימי הכיבוש העות'מאני ועד השואה. בסיום המלחמה עם טורקיה גורשו היהודים מסגד וחזרו אליה ב-1781, בשנים האחרונות לפני השואה מרבית הקהילה בסגד השתייכה לנאולוגים, בשואה נשלחו רוב יהודי העיר לאושוויץ.

היסטוריה

יהודים ראשונים הגיעו לעיר עם הכיבוש העות'מאני וגורשו ממנה בסיומו. עד פרסום כתב הסובלנות ב-1781 הייתה לפרנסיה הזכות למנוע מיהודים לגור בה, בשל היותה עיר מלכותית חופשית. המשפחה היהודית הראשונה התיישבה בה באותה שנה. ב-1840 הגיעה אוכלוסיית היהודים בעיר ל-681 נפש. הרב הראשון של הקהילה נקרא הרב יחיאל (כיהן בשנים 1790-1789). מלבד זאת אין פרטים נוספים אודותיו כנראה. לאחריו שימשו בתפקיד הרב הירש בק (1843-1790) הרב דניאל פיליץ, שהתמנה ב-1843 והודח ב-1847 בגלל תמיכתו בתיקונים בהלכה, ולאופולד לעף (1875-1850), ממנהיגי התנועה הנאולוגית בהונגריה. כקהילת מהגרים צעירה ואמידה, חסרת יסודות שמרניים, הייתה סגד כר נח לנאולוגים. במהלך הקרע ביהדות הונגריה עברה מרבית הקהילה להשתייך לארגון הנאולוגי הארצי. היא פרחה במיוחד תחת הנהגתם של הרבנים לאופולד לעף ובנו, עמנואל לעף.

בית הכנסת הראשון בעיר נבנה ב-1803. ונהרס ב-1839 ב-1843 הוקם בית כנסת חדש. לאחר זמן היה בית הכנסת קטן מלהכיל את אנשי הקהילה ונבנה בית כנסת חדש, בית הכנסת הגדול של סגד, אחד היפים ביותר בהונגריה ובאירופה כולה, והשני בגודלו במדינה, בית הכנסת נחנך בשנת 1907. ב-1920 מספר יהודי הקהילה הגיע ל-6,958. ב-1926 התמנה הרב ינו פרנקל כרב הראשי הרשמי של העיר, ואילו לעף נותר לצידו כמשרת כבוד.

בנוסף הייתה בעיר קהילה קטנה של יהודים אורתודוקסים. הקהילה מנתה כשלושים משפחות, ובשנים שלפני השואה שימש בה כשו"ב וכמו"צ הרב שמחה לנדאו, כשבהמשך מצטרף אליו גם הרב אברהם יונגרייז. הקהילה האורתודוקסית הייתה קהילה קטנה לא ולא יכלה להחזיק בית ספר נפרד, ובעקבות כך למדו ילדי הקהילה במוסדות הקהילה הניאולוגית. בשונה ממרבית הקהילות בהונגריה, בסגד התקיימו קשרים טובים בין הקהילה האורתודוקסית לנאולוגית.

בית הכנסת הגדול בסגד

מוסדות הקהילה

ב-1787 נוסדה "חברה קדישא", במשך שנים רבות שכן בית העלמין בתוך העיר, וב-1868 קודש בית עלמין חדש מחוץ לעיר וכל הקברים הועתקו מבית העלמין העתיק לחדש, החברא קדישא אף הקימו בית חולים בעיר ב-1856 (בית החולים נהרס בשטפון הגדול ב-1879). מוסדות נוספים של הקהילה היו בית אבות ובית יתומים. וכן "אגודת נשים", "אגודת צעירות", "חברת עניי עירנו", "הכנסת כלה", וחברה לטיפול בחולים.

ב-1820 נוסד בית ספר יסודי יהודי לבנים, וב-1851 נפתחו גם כיתות לבנות.

לאחר מינוי הרב ינו פרנקל לרב העיר הוא הקים ספרייה עבור הנוער והוציא עבורם ירחון בשם "ספרייה לנוער יהודי"

גורל יהודי העיר בשואה

אבן נגף בעיר סגד

ב-1941 נמנו בעיר 4,161 יהודים, שהיו כ-3% מאוכלוסייתה. מרבית הגברים גויסו במלחמה לפלוגות "שירות העבודה" הצבאי, וחלק גדול מהם נספו בתנאים הקשים ששררו שם. לאחר הכיבוש הגרמני, ב-19 במרץ 1944, רוכזו בסגד כעשרת אלפים מיהודי הסביבה, בגטו שהיה סביב בית הכנסת הניאולוגי. ב-17 במאי גורשו חלקם לגטו באיה ומשם לאושוויץ, גירושים נוספים לאושוויץ יצאו מהגטו עצמו בחודש יוני. בטרנספורט האחרון שיצא לאושוויץ נותק בבודפשט אחד הקרונות, (שעליו היו 66 יהודים וביניהם אף רב הקהילה עמנואל לעף) ונועד להינצל באמצעות רכבת קסטנר בסך הכול הגיעו לאושוויץ כ-3,000 מיהודי סגד. שאר היהודים שנועדו אף הם להישלח לאושוויץ נשלחו למחנה שטרסהוף שבאוסטריה, כתוצאה מפעילותו של ישראל קסטנר. ומשם הועברו חלקם לטרזיינשטט וחלקם לברגן-בלזן.

כמחצית מיהודי העיר שרדו במחנות וחלקם חזרו לעיר, אליהם הצטרפו גם יהודים מיישובים קטנים בסביבה. ב-1946 היו בעיר 2,124 יהודים והרב ינו פרנקל חזר לכהן כרב של סגד. בספטמבר 1945 נפתח בית ספר יהודי ולמדו ובו 44 תלמידים. בית הכנסת, ובנייני הקהילה, שופצו בסיוע הג'וינט, והוקם מחדש המוסד ליתומים ונקלטו בו 400 ילדים יהודים שהוריהם נספו בשואה. ב-1949 עלה הרב פרנקל לישראל ובמקומו התמנה לרב ד"ר יוסף שינדלר. ב-1958 מנתה הקהילה כ-927 יהודים, בתחילת שנות התשעים נותרו בעיר כמה מאות יהודים בלבד.

לקריאה נוספת

• דב לנדאו, תולדותיו של מורה, מכללת שאנן, 2012, עמ' 82-28

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קהילת יהודי סגד בוויקישיתוף

• קהילת סגד במאגרי המידע של בית התפוצות.
• בית הכנסת החדש בסגד (באנגלית והונגרית)
• איזידור זינגר, אדולף לוינגר, ‏"קהילת יהודי סגד", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)