קדחת Q
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/227156 |
| MeSH | D011778 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | A78 |
קדחת Q (באנגלית - Q fever) היא מחלה זיהומית זואונוטית הנגרמת מחיידקים גראם-שליליים מהמין Coxiella burnetii.
היסטוריה
המחלה תוארה לראשונה בשנת 1935 בעובדי בית מטבחיים ליד העיר בריסביין במדינת קווינסלנד באוסטרליה. זו הייתה מחלת חום עם סימנים של מחלה זיהומית ללא גורם מדבק ידוע. בפרסום הראשון נקראה המחלה Q fever על שם מדינת קווינסלנד (Queensland), אך גם בגלל Query (שאלה) וגם Queer (מוזר). גם לאחר שנתגלה החיידק מחולל המחלה, נותר שם הזה.
החיידק בודד לראשונה ב-1937 ונקרא בתחילה על של אחד החוקרים, Frank burnet, בשם Rickettsia burneti, עקב שיוכו המוטעה לסוג Rickettsia. לאחר בידוד החיידק בארצות הברית על ידי Herald Rea Cox וחוקרים נוספים, הוא זוהה כמין במשפחה נפרדת וחדשה, ושמו שונה ל-Coxiella burnetii.
Coxiella burnetii הוא חיידק גראם-שלילי שמזהם בפרות, כבשים עזים וגורם להפלות מרובות. המחלה מועברת על ידי חשיפה לרקמות מזוהמות, הפרשות, שאיפת אבק מזוהם בעת הטיפול בבעלי החיים ושתיית חלב בלתי מפוסטר. העובדים החשופים לכך הם וטרינרים, חקלאים, עובדים בבתי מטבחיים ועוד. המחלה נמצאת גם בחיות מחמד כמו כלבים חתולים וארנבונים.
בארצות הברית פותח החיידק כנשק ביולוגי.
סימני המחלה
למחלה יש שלב חד (חריף) ושלב כרוני.
- השלב החד מתחיל לאחר תקופת דגירה של כשבועיים בתסמינים דמויי שפעת: חום, חולשה, כאבי ראש ושרירים, שיעול, הקאות ושלשולים. הפגיעה הריאתית יכולה להתפתח לדלקת ריאות מסכנת חיים אם אינה מטופלת. כן יכולה להופיע דלקת כבד. כ-50% מהמקרים בשלב החד הם ללא כל תסמינים.
- השלב הכרוני מופיע בכ-70% מהמקרים. הוא עשוי להופיע עד שנים לאחר השלב החד ובמקרים רבים הוא חסר תסמינים. יכולים להופיע סימנים של חום תת-פיברילי ממושך וחולשה. הסיבוך העיקרי במצב זה הוא אנדוקרדיטיס זיהומית הגורמת להיווצרות גבשושיות (וגטציות) מזוהמות בחיידק על מסתמי הלב והופעת אי ספיקת לב. ללא טיפול בשלב זה עלולה התמותה להגיע ל-65%. הסיכון גדול יותר לפתח אנדוקרדיטיס הוא אצל חולים עם מחלה במסתמי הלב, עם מסתם מלאכותי ובמדוכאי חיסון.
קדחת Q בהריון יכולה לגרום להפלה, סיבוכי לידה, מוות עוברי ומומים בעובר.
אבחנה
היות שחיידק הוא תוך תאי קשה לגדלו בתרבית דם וגם לזהותו באמצעות PCR. האבחנה המעבדתית נעשית בשיטות סרולוגיות של אימונופלורסצנסיה (IFAׂ) או ELISA לקביעת כיל הנוגדנים נגד החיידק.
בין השלב החריף (phase II)והכרוני (phase I), עובר החיידק שינוי מבני במעטפת שלו ובהתאם לכך נוצרים נגדו נוגדנים שונים.
כדי לאבחן קדחת Q חדה יש לקבל תוצאת כיל נוגדנים Anti phase II IgG>1/200 כדי לאבחן קדחת Q כרונית יש לקבל כיל נוגדנים Anti phase I IgG>1/800
טיפול
הטיפול המומלץ בקדחת Q חדה הוא דוקסיציקלין במינון 100 מ"ג פעמיים ביום במשך 2-3 שבועות. במקרים ללא תסמינים או במקרים בו נתקבלו התוצאות לאחר ההבראה אין צורך בטיפול. לחולים בעלי חוסר חיסוני או הפרעה מסתמית שהוכחה באקוקרדיוגרפיה מומלץ לטפל בשילוב של דוקסיציקלין 100x2 מ"ג ביום והידרוכלורוקווין 200x3 מ"ג ביום במשך שנה. בחולים אחרים יש לעקוב אחרי רמת הנוגדנים לאחר 3 ו-6 חדשים כדי לאבחן מוקדם את השלב הכרוני.
בקדחת Q כרונית הטיפול הוא שילוב של דוקסיציקלין 100x2 מ"ג ביום והידרוכלורוקווין 200x3 מ"ג ביום למשך 18 חדשים לפחות או לתוצאה של ירידת נוגדני Anti phase I IgG לפחות מ-1/200 תוך מעקב תקופתי על מסתמי הלב בעזרת אקוקרדיוגרפיה דרך הוושט.
תרופות אלה אסורות בהריון.
מניעה
קיים חיסון למחלה הנקרא Q-Vax הניתן לאנשים בסיכון בגלל עבודתם. לפני מתן חיסון יש לברר אם קיימים כבר נוגדנים למחלה כי מתן חיסון במקרים אלה יכול לגרום לתגובות קשות.
קישורים חיצוניים
- חידושים באבחון וטיפול בקדחת Q, באתר israel journal of medicin, אפריל 2008
- קדחת Q, באתר heal
- קדחת Q, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
39085821קדחת Q