קבר תות ענח' אמון
| מיקום | |
|---|---|
קברו של פרעה תות ענח אמון, מסומן כ-KV62, מצוי בנקרופוליס שבעמק המלכים במצרים, על יד תבאי (לוקסור של ימינו). הוא התגלה בשנת 1922 על ידי הוארד קרטר והוא הקבר השלם ביותר שהתגלה אי פעם במצרים העתיקה.
עיקר המוניטין של הקבר נוצר תודות לכמות ולעושר הרב של החפצים שנמצאו בקבר, אף על פי שהוא נשדד כפעמיים בעת העתיקה ונחתם שוב. הממצאים של הקבר שוכנו במקור במוזיאון הארכאולוגי בקהיר. בסוף 2021 ותחילת 2022, המוזיאון מועתק מקהיר למוזיאון המצרי הגדול בגיזה, שם ימצא להם אגף נפרד ומכובד ובו לראשונה ימצאו כל הממצאים ביחד.[1]
גילוי הקבר
ב-1907, גילה צוות של המשלחת הארכאולוגית של תיאודור דיוויס (אנ')[2] בראשות אדוארד ר. איארטון (אנ'), ספל חרס ועליו שמו של תות ענח' אמון. זה היה הממצא הראשון שקישר את שמו של המלך לעמק המלכים. קיומו של מלך זה היה ידוע שכן נמצאו באל-עמארנה מספר חפצים שנשאו את שמו.
באותה שנה, לאחר גילוי קברו של חרמחב, נמצאו בבור סמוך לקברו של סתי הראשון, במה שמסומן כיום כ-KV54 מספר חפצים הקשורים לפולחן מוות, כגון בדים ששייכים למומיות ושמו של תות ענח' אמון הופיע עליהם.[3][4] דוויס קיווה שהחפצים נשדדו מקבר סמוך שאותו שייך לתות ענח' אמון, והושלכו בשעת השוד. כמו כן הוא מצא בסמוך קבר קטן, ריק, שנשדד לחלוטין. בעקבות כך הוא סגר את החפירות באזור ופרסם ספר בשם "קברו של תות ענח' אמון" ובו הצהרה שאין בעמק המלכים דבר שנותר לחקור.[5]
הארכאולוג הווארד קארטר, שעבד תחילה עבור תיאודור דייוויס גם בעמק המלכים, אולם נאלץ להתפטר עקב תקרית פוליטית עם תיירים צרפתיים, חזר לעבוד באזור ב-1909 תחת משלחת שמומנה על ידי הבריטי ג'ורג' הרברט, הרוזן החמישי מקרנארבון.
ג'ורג' הרברט מקרנארבון קיבל את הזיכיון לחפור בעמק המלכים ב-1914, לאחר שדייוויס נאלץ לפרוש מסיבות בריאות, אולם מלחמת העולם הראשונה עיכבה את החפירות עד 1917. על סמך הממצאים הקודמים, קארטר סבר שהקבר חייב להימצא באזור בו נגלו ממצאים אלו. הוא חפר כ-5 עונות באזור מגורי הפועלים שעבדו בחציבת הקברים, ואז בעקבות מיעוט ממצאים, כאשר הוחלט שזו העונה האחרונה, ב-1922, הוא גילה גרם מדרגות, בן 16 מדרגות, חצוב בסלע מתחת למשטח הגישה לקבר KV9 (אנ'), קברם של רעמסס החמישי והשישי. הנפולת מחציבת KV9 כיסתה לגמרי את פתח KV62 והוא נשכח. במשך השנים נבנו על השטח הבקתות של הפועלים שחצבו קברים באזור, שם עבד קארטר. גרם המדרגות הוליך לדלת שחסמה פתח. קארטר הורה לכסות את המדרגות, הציב שמירה על המקום ודיווח לממונה עליו, לורד קרנארבון, על הממצאים.
פתיחת הקבר והחקירה
קארטר התחיל בפתיחת הקבר רק אחר שהלורד ובתו, ליידי אוולין הרברט, הגיעו ללוקסור והיו נוכחים בפתיחה. הכניסה לקבר החלה ב-26 בנובמבר. הם נכנסו לגרם מדרגות שהוביל למסדרון שגם הוא היה חסום על ידי דלת. בשלב הזה, הסימן היחיד שקישר את המקום אל תות ענח' אמון היו חותמות על החלק התחתון של הדלת עם שמו של המלך. כמו כן היו סימנים שהמקום נפרץ פעמיים בזמן העתיק, אולם העובדה שהפרצות נחסמו, העידה שהמקום לא התרוקן לגמרי מתכנו.
קארטר פתח חור קטן בדלת והאיר את התוכן בנר קטן, על מנת לגלות גזים רעילים. שלהבת הנר רעדה כתוצאה מהאוויר החם שפרץ מבפנים. קארטר הסתכל פנימה ונאלם דום. כאשר קרנארבון שאל אותו אם הוא רואה משהוא הוא ענה: "כן, דברים נפלאים".[6] בשלב זה קרטר עדיין לא ידע אם מצא את הקבר או מטמון של ממצאים.
בשלב הראשון קארטר גייס צוות של אנשי מקצוע מבין הצוות של מוזיאון המטרופוליטן שחפרו במקום וכן קיבל בהשאלה מומחה, ארכאולוג-כימאי מהשלטונות המצריים.
במורד המדרגות התגלה חלל מלבני ובקצהו נצמד חדרון נוסף במישור נמוך יותר, חסום שביחד השלימו את צורת האות "ר" . בחדרון זה נמצאה תיבה מוזהבת שבתוכה בסוף נמצאו הסרקופג והמומיה. חדרון זה כונה כ"תא הקבורה".
בנוסף נתגלו עוד שני חללים חסומים על ידי פתח. לאחד החללים קארטר התייחס כ"נספח" ולשני, זה שסמוך לתיבה המוזהבת, כ"חדר המטמון".
באמצע דצמבר התחילה העבודה במקום. העבודה נערכה במשך כשמונה שנים שבהם קארטר דאג לתעד ולצלם את מקומו של כל ממצא, כפי שנמצא, בדייקנות ובקפדנות .
קארטר ואחד מעובדיו, ארתור קרוטנדן מייס (אנ'), ניהלו יומן מפורט של התהליך של החפירה, הטיפול, ההתמודדות עם התיירים המכובדים מאוד שבאו לצפות בפלא וההתמודדות עם הבעיות של הקצאת המשאבים שבהם נתקלו.
| תאריך | פעולה |
| 1907 | תיאודור דייוויס מוצא פריטי חניטה עם שמו של תות ענח אמון ב-KV54 ומסיק שזה קברו המרוקן של תות ענח אמון |
| 1912 | תיאודור דייוויס מפרסם ספר ובו הצהרה שאין יותר מה לחפש בעמק המלכים |
| 04.11.1922 | קארטר מגלה במקרה כ -16 מדרגות שמובילות לתוך ההר |
| 23.11.1922 | לורד קרנארבון ובתו מגיעים לאתר וקארטר מציץ לראשונה פנימה לתוך חדרון שאליו הובילו המדרגות. |
| 29.11.1922 | פתיחה רשמית של האתר וגיוס צוות |
| 27.12.1922 | קארטר מוציא לראשונה חפץ מהקבר[7] |
| 16.02.1923 | פתיחת תא הקבורה[8] |
| 11.02.1924 | הפסקת עבודה לשנה כתוצאה מחלוקי דעות עם השלטונות המצריים[9] |
| 01.1925 | המשך העבודה כתוצאה מהגעה להסכמות עם השלטונות[10] |
| 13.10.1925 | הסרת המכסה של התיבה החיצונית |
| 23.10.1925 | פתיחת התיבה השנייה |
| 28.10.1925 | פתיחת התיבה הפנימית וחשיפת המומיה |
| 11.11.1925 | התחלת המחקר של המומיה |
| 24.10.1926 | התחלת עבודה על "חדר המטמון"[11] |
| 30.11-15.12 1927 | ריקון הנספח[12] |
| 10.11.1930 | הוצאת הפריט האחרון מהקבר |
מפת הקבר כפי ששרטט הוארד קארטר. היא נכונה רק באופן סכמתי
KV62 תוכנית קברו של תות ענח' אמון כפי ששורטטה מדגם תלת מימד
קללת הפרעונים
הקבר ממשיך להעסיק מדענים וארכאולוגים מסביב לסוגיית קללת הפרעונים. סביב הקבר התפתחה תיאוריה של קללה הרובצת על מי שפותח את הקברים העתיקים של הפרעונים.
האגדה על קללה זו נפוצה בעקבות מותו של ג'ורג' הרברט, הרוזן החמישי מקרנארבון ב-5 באפריל 1923. גופתו נמצאה בבית המלון קונטיננטל-סאבוי שבקהיר. מותו נבע ככל הנראה מאלח דם (שהתפתח לדלקת ריאות), שנוצר כתוצאה מגילוח בטעות של עקיצת יתוש נשא של שושנה, מה שגרם לפתיחת הפצע ולזיהום חמור. מקרי מות נוספים של מגלי קברים חיזקו את התיאוריה הזו ואף ניסו לחזק אותה בהסברים מדעיים. אולם לא כל מגלי הקברים מתו מיתות שלא בעתם.
הממצאים
ארבעת החדרים שנמצאו במתחם היו בעלי קירות חלקים, ורק חדר הקבורה היה מעוטר. ישנה סברה, שבפועל היה קבר אחר בהכנה עבור המלך, אולם מכיוון שנפטר באופן פתאומי, הוחלט לקבור אותו בקבר זה שהיה מיועד לאדם אחר.
בשנת 2009 עבר הקבר שיפוץ שנמשך כ-10 שנים, שנועד לנקות את הקירות מנזקי הזמן. ב-2019 נפתח שוב הקבר לציבור.[13]
באוגוסט 2015 נתגלו בקבר סימנים של שתי דלתות סתרים המובילות לחדר נוסף, ובמרץ 2016 נתגלו בסריקות של המקום סימנים לחומרים מתכתיים ואורגניים, מה שמחזק את ההשערה שבמקום יש חדר קבורה נוסף. הארכאולוג ניקולס ריבס (אנ'), העלה סברה, שהמלכה נפרטיטי קבורה בחדר זה.[14]
החדר הקדמי
החדר הקדמי, הלא מעוטר, נמצא באי סדר מוחלט, ככל הנראה בגלל ההחזרה של החפצים שנתפסו בזמן השוד. קארטר קטלג בחדר זה כ-700 חפצים שביניהם היו 3 מיטות הלוויה: אחת בצורת אריה (האלה סח'מת), השנייה בצורת פרה (האלה חתחור) והשלישית בצורת חיה שהורכבה מגוף אריה, זנב של סוס יאור, וראש של תמסח. כמו כן נמצאו ארבע כרכרות, כאשר אחת ששימשה לציד, אחת לקרבות ועוד שתיים למצעדים. בחדר נמצאה גם תיבה גדולה ובה אביזרים צבאיים, מקלות הליכה, לבנים של המלך וחצוצרה עשויה מנחושת, שעדיין ניתן לנגן בה. משני צידי השער הנעול שהוביל לתא הקבורה ניצבו שני פסלי שומרים מצופים זהב.
לפני פתיחת הפתח שהוביל לתא הקבורה, היה צורך להוציא את כל החפצים בחדר הקדמי. התהליך כלל תיעוד, צילום וטיפול עדין ביותר בחפצים שהתגלו.
.jpg)
תא הקבורה
תא הקבורה, היה מעוטר בתמונות מטקס פתיחת הפה, ספר המתים והצגת המלך עם ישויות אליליות שונות.[15] ניתן להבחין בשינויים שבוצעו בקרטוש של המלך. ההסבר לכך יכול לנבוע משנוי שמו מתות ענח' אתון לתות ענח' אמון, אולם גם משנוי ייעוד הקבר.
בתוך התא נמצאו ארבע תיבות גדולות מוזהבות, זו בתוך זו, אשר מילאו את כל תא הקבורה עד אפס מקום. על דפנות התיבות היו טקסטים של קבורה. כל תיבה הכילה חפצים שונים. על יד התיבה החיצונית היו 11 משוטים עבור סירת המוות שתשרת את המלך במסעו לעולם הבא, מכלי בושם ומנורות. על התיבה השנייה נמצא הטקסט של ספר המתים. התיבה הפנימית הכילה את הסרקופג שהיה עשוי מקשה אחת של קווארציט (אנ') קשה ועמיד במיוחד ואשר המכסה שלו היה חצוי. בסרקופג נמצאו שלשה ארונות מתים אחד בתוך השני מונחים על מיטה בעלת ראשי אריה. הארון הפנימי ביותר עשוי מזהב טהור במשקל של כטון, והכיל את המומיה של המלך מכוסה ב-143 תכשיטי זהב משובצים באבני חן. המומיה של המלך נשמרה בשלמותה, אולם התכריכים שבהם נעטפה ניזוקו בתהליך פתיחת הארונות.
.jpg)
.jpg)
מסכת המוות שבארון הפנימי, שכיסתה את המומיה, עשויה זהב טהור במשקל 11 ק"ג ומשובצת אבני לפיס לזולי קרנליאן, אובסידיאן, קווארץ, טורקיז וזכוכית.[16]
בעוד שמלכים רבים הכינו חלקים מתשמישי המוות שלהם עוד בחייהם (על פי עדויות וצווים שנמצאו באל-עמארנה), חלק לא מבוטל עבור קבר זה, הוכן לאחר מות המלך, בזמן חניטת הגופה. תהליך החניטה ארך כשבעים יום. במקרה של תות ענח' אמון, רוב החפצים שנמצאו מתאימים לזמן מותו. זאת על פי סמנים שחפצים אלו תואמים לאדם בגיל שבו הייתה המומיה. כמו כן, נמצאו פריטי ריהוט מאל-עמארנה, שעדיין נושאים את שמו הקודם (תות ענח' אתון), הקשור לאליל אתון שהיה הישות האלילית שהונהגה על ידי מהפכת אמנחותפ הרביעי, אביו של תות ענח' אמון.
קירות החדרים והמחיצות שביניהם יכלו להבנות רק לאחר הכנסת הסרקופג והארונות המכילים אותו, משום גדלם. לכן, מתעוררת השאלה, היכן היו חפצים אלו בזמן זה וכיצד הובאו לקבר.[17]
חדר המטמון
הגישה לחדר זה התבצעה באמצעות מסדרון לא חסום. נמצאו בו כ-5000 חפצים שרובם טקסיים. קרטר קטלג את כולם.
בחדר נמצאה שידה קנופית (אנ').[18] בתוך השידה נמצאה תיבה קנופית (אנ') לאחר הסרת מכסה התיבה, התגלו ארבעה ראשים מלכותיים ששימשו מכסים לארבע מכלים ובהם ארונות קטנים עשויים זהב שהכילו את אבריו הפנימיים של המלך. מבדיקת הארונות האלו קיימת סברה שהם נבנו עבור מישהו אחר (ענח' חרפ רור) והושמשו עבור המלך. כל הממצאים נמצאים במוזיאון המצרי בקהיר ויוצגו במוזיאון החדש בגיזה עם פתיחתו.
_-_205.jpg)
.jpg)
בחדר נמצא פסל גדול של אנוביס ששמר על תיבה שהכילה תכשיטים ואלמנטים טקסיים שונים, וכן פסלונים מוזהבים של המלך לובש כובעים שונים ביניהם המלך עומד על נמר שחור והמלך המשתמש בצלצל. בנוסף, נמצאו פסלונים של ישויות אלוליות אחרות, דגמים של סירות ועוד שתי כרכרות, רהיטים, בגדים וכלי נשק. בחדר היו גם קופסאות עם אושבטי (Ushabti). אלו הם צלמיות קטנות המציגות דמויות שונות שיעזרו למלך בחיים שאחרי החיים, כגון עובדים שונים שישרתו את המלך, כוהנים דגמים של מבנים נחוצים, ועוד. על הצלמיות יש כתובות הלקוחות מספרי הדת. בסך הכול היו בקבר 413 אושבטים בקופסאות שחורות, בחדרים השונים. ניתוח של אושבטים אלו מעלה ש-365 מהם היו בעלי תפקידים חד יומיים, 36 בעלי תפקידים בקבוצות של 10 ימים, והיתר בעלי תפקידים שנתיים. החומרים והלבוש של האושבטים היו מגוונים, החל מעץ פשוט, עץ מצופה עלי זהב וכלה בחרס עדין. כמו כן היו שם פסלוני אושבטי של שר הצבא ושל שר האוצר מאיה, כסימן לנאמנות שאחרי המוות. נמצאו גם סלים וכלי אצירה לשימוש האושבטי.
.jpg)
.jpg)
הנספח
חדר זה שכן במישור נמוך יותר מהחדר הקדמי, וקרטר יצר פתח בקיר על מנת לגשת לחדר זה. בחדר עצמו התגלה אי סדר מוחלט. קארטר תיאר כי אף על פי שהיו גורמים רשמיים שניסו לסדר את תא הקבורה לאחר שחדרו השודדים, בחדר זה לא נעשה שום מאמץ לעשות סדר. החדר הכיל משחקים, שמנים, משחות, מזון, ויין. זה היה החדר האחרון שטופל על ידי קרטר.
מעשי השוד
בזמן החפירות, התברר שהקבר נשדד בזמן העתיק פעמיים.[5]
השוד הראשון
לפי סימני תיקון על החלק העליון של הדלת המובילה לקבר שעברה תיקון לאחר שניזוקה, הסיק קארטר שהייתה פשיטה של שודדים על הקבר. מאחוריה הדלת, הייתה מנהרה חצובה בסלע וממולאת בשברי סלע גיר. נראה היה שהייתה דלת נוספת שעברה חדירה, ותוקנה. נמצאו חלקי חפצים חסרים ושברי כלים, שמהם הסיק קארטר שפשטו על הקבר כדי למצוא חפצי זהב ולאחר מכן שמנים יקרים וכל זה בסמוך לקבורה.
נראה שהמנהרה נחסמה בפסולת לאחר השוד הראשון כדי לסגור את הקבר. שני החדרים החתומים, חדר הקבורה והנספח, היו מטרת הפשיטה. הנספח הושפע במידה הכי גרועה בשוד זה. השודדים ערמו ורוקנו חפצים בחדר זה. הם חיפשו מתכות, זכוכית, בדים, שמנים ומוצרים קוסמטיים. השוד היה חייב להתרחש סמוך לקבורה שכן מוצרי קוסמטיקה ושמנים הם בעלי תפוגה מוגבלת. לאחר גילוי השוד, הדלתות נחתמו והמסדרון התמלא בשבבי אבן גיר כדי למנוע מעשי שוד עתידיים.
השוד השני
השוד השני, מאוחר יותר היה מאורגן יותר, השודדים קדחו מנהרה נוספת דרך הפסולת שחסמה את המנהרה של השוד הראשון, נבנתה מנהרה בחלק העליון השמאלי של המסדרון היורד. המחסום של הדלת החיצונית נפרץ על ידי חור גדול. קארטר העריך שהעבודה דרשה צוות שהעביר את הפסולת בסלים החוצה. שוד זה חדר לקבר במלואו. קארטר העריך שכ-60% מהתכשיטים שבחדר המטמון נבזזו. הוא גילה בחדר הכניסה צעיף קשור ובו מספר טבעות שנלקחו, זרוקים בקופסה. מכאן הוא הסיק שהשוד התגלה בזמן הביצוע. ייתכן שהקבר נחתם שוב בחיפזון על ידי המאיה. החתימה של העוזר שלו, Djehutymose, נמצאה בחדר הנספח על מעמד אבן. שתי פעולת החיתום של הקבר, סומנו באותו סימן, שייתכן ששניהם התבצעו באינטרוול קצר של זמן לאחר סגירת הקבר.
תיאוריות וספקולציות
חדרים נוספים
על פי התיאוריה הזו, קיימים חדרים נוספים בקבר.
האגיפטולוג ניקולס ריבס (אנ') (המצורף לאוניברסיטת אריזונה) העלה בשנת 2015 כי ייתכן שיש אזורים בקבר הראויים לניתוח נוסף. הוא בחן סריקות של הקבר שנעשו ברזולוציה גבוהה על ידי חברת פקטום ארתה,[19] והצביע על אפשרות של קיום דלת קטנה בקיר המערבי של תא הקבורה, בממדים דומים לפתח הקיים אל התא עצמו שיכולה להוביל לתא נוסף. כמו כן הוא סבר שסימנים על הקיר הצפוני של חדר הכניסה, יכולים לרמוז על כך שהקיר הוא קיר חוסם ותא הכניסה ממשיך כמסדרון מעבר לקיר זה. כלומר, תות ענח אמון קבור למעשה בחלק החיצוני של מתחם קבר גדול יותר (בדומה לקברו של אמנחותפ השלישי) שבו קבורים מלכים נוספים, במקרה זה הוא העלה סברה שנפרטיטי קבורה בחלל זה.[20]
בנובמבר 2015 נערכה סריקת מכ"ם חודרת קרקע על ידי Hirokatsu Watanabe, מומחה מכ"ם יפני. נראה היה שתוצאותיו מאשרות את ההשערה של ריבס, שהיו חללים מאחורי הקירות המערבי והצפוני של חדר הקבורה.[21] סריקה שנייה מאוחרת יותר, לא הצליחה לשכפל את הממצאים היפניים.[22] סריקה שלישית בוצעה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה הפוליטכנית של טורינו (אנ'), ושתי חברות פרטיות, לא מצאו ראיות לתאים נסתרים, ובכך הפריכו את ההשערה של ריבס.[23] ההסבר שניתן לתוצאות החיוביות מ 1915, הוא כי התוצאה החיובית הראשונית נגרמה ככל הנראה על ידי השתקפויות של הקירות עצמם, או אפילו הפרעה מהסרקופג. משרד העתיקות המצרי קיבל את התוצאות הללו, שהוצגו במאי 2018.[24][25]
בשנת 2019, ניקולס ריבס סקר והרחיב את ההשערה המקורית שלו, כולל סקירה של הנתונים הגיאופיזיים הזמינים וניתוחם על ידי הגיאופיזיקאי ומומחה המכ"ם ג'ורג' באלארד.[26] באלארד הסכים כי לא אותרו תאים פתוחים או חללים ממש מאחורי הקירות, אך הבחין כי נתוני המכ"ם מהאזור שמאחורי הקיר הצפוני ותא האוצר מתאימים למילוי של פסולת בניה ולא של סלע טבעי. דבר שמשאיר מקום להשערה שיש מעבר מלא מאחורי הקירות ואלא מובילים לתאים נוספים.
נשמות מגינות
על פי התיאוריה הזו, נשים הן בעלות סגולה של הגנה משדים ולכן תות ענח' אמון הצטייד בנשמות מגינות בדרכו לעולם הבא.
בחדר המטמון נתגלתה קופסה עם שתי מומיות עוברים חנוטות בתוך ארונות קבורה קטנים. בדיקות דנ"א ב-2010 הראו כי אחד העוברים, בת תשעה חודשים, היא בתו של תות ענח' אמון. נשאלה השאלה, מדוע לא הוקצו לעוברים הללו קברים משל עצמם. ההשערה היא שהנשמות של העובריות, הנקבות, שימשו להגנה על המלך מפני שדים וכשפים, בדרכו לעולם הבא.[27]
מסכת המוות
התיאוריה הזו גורסת כי מסכת המוות אינה שייכת לתות ענח' אמון.
לדבריו של פרופסור ג'ואן פלטשר (אנ'), שעוסק בחקר מצרים העתיקה, מסכת המוות של המלך, העשויה זהב ומשובצת באבנים טובות, ככל הנראה יועדה למלכה נפרטיטי, שכן סימן שהיה מחוק בתוך המסכה מקושר אל תקופת הכהונה שלה. בנוסף לכך, מהמחקר עלה כי למסכה היו עגילים (לפי חורים לאזנים), ואילו תות ענח' אמון לא ענד עגילים מעבר לתקופת הילדות, לכן ככל הנראה המסכה המפורסמת כלל לא שייכת לו.[28][29]
הקבר וכלי הקבורה
הארכאולוג והחוקר, ניקולס ריבס (אנ'), טוען שבדיקה מעמיקה של החפצים שנמצאו בקבר, מראה שהם אינם עשויים עבור תות ענח' אמון בעיקר מסכת המוות שלו שיש מאחוריה סמנים שהמסכה שונתה.[5] מכאן השאלה מדוע הם נמצאו בקבר?[30]
השערה שהועלתה היא שבקבר נטמנו הרבה מאוצרות אל-עמארנה, העיר שנהרסה בעקבות מות אחנתון והשבת הדת הישנה, הסוגדת לאמון בידי תות ענח' אמון (לשעבר, תות ענח' אתון) . פריט תומך בהשערה זו הוא העיטור על גב הכיסא המתאר את המלך ואשתו תחת האליל אתון (קרני השמש). פריט אל-עמארני, מובהק.
לכך יש לצרף את קיום קבר KV55, שהתגלה לפני גילוי KV62 ושהכיל מומיה שנגלה בינה ובין תות ענח' אמון קשר DNA, יש שמשערים שחלק מהרכוש שנאגר שם, נוצל עבור קברו של תות ענח אמון.[5]
מותו המוקדם של המלך הצעיר, בגיל 19, ללא יורשים, השאיר את הממלכה בבעיה: מי יהיה היורש?[31]
אחד השואפים לכתר היה איי איש שלטון בכיר, עוד מתקופת שלטונו של אחנתון. הוא היה חייב להספיק לקבור את המלך בזמן כדי למנוע ממתחרהו, חורם ח'ב, לחזור מהקרבות נגד החיתים ולטעון לכתר.
לפי המנהג המצרי הקדום, היה צריך להביא לקבורה את המלך תוך 70 יום מיום המוות. הוא חייב להיות מצויד היטב לחיים שאחרי המוות, שכן תפקידו לדאוג בעולם הבא, לשלמות העולם הזה.
בניית קבר הראוי לפרעה וציודו, לא הייתה משימה שהתאימה ללוח הזמנים הזה. היו מספר סימנים של תהליך מואץ ולא שלם:
- תהליך המומיפיקציה היה פחות יסודי מהתהליך שהיה מוכר בשושלת ה-18. הפתח בגוף שנועד להוציא את האיברים הפנימיים היה הרבה יותר גדול ולא ברור אם הלב נשאר בתוך המומיה כפי שנדרש
- הגופה הראתה סימנים של השהיה של תהליך הייבוש ולכן המומיפיקציה לא הייתה מושלמת
- תות ענח' אמון נקבר בקבר קטן ולא יאה למעמדו. ייתכן ותות ענח' אמון התחיל להכין לעצמו קבר מפואר, כיאה לפרעה. אבל הוא לא היה מוכן. איי החליט לקבור את המלך, בקבר הקטן שהוא הכין לעצמו ולנכס לעצמו את הקבר של תות, דבר שיחזק את מעמדו כפרעה בל קבר מפואר
- על פי ניסוים שבצעו חוקרים בחומרים דומים, הסרקופג העשוי גרניט לא יכול היה להיות מוכן בזמן הקצר מאז מותו. איכות הפיסול של האלילות שמקיפות אותו, ירדה בחלק התחתון שלו. נמצאו סימנים של טשטוש הכתוב על הסרקופג. ייתכן והוא הוכן עבור מי מהמלכים הקודמים לו.
כל זה הוליך למסקנה שהקבר על תכולתו יועד למישהו אחר. במסגרת הניסיון להסיק עבור מי הוא יועד וכיצד נקבר המלך הצעיר בקבר זה, ניקולס ריבס (אנ'), בחן את התכשיטים שנמצאו בקבר. הוא מצא קרטושים עם שמו של אחנתון. הוא בדק לאיזה פרעה היה כיסוי ראש דומה לזה שמופיע על מסכת המוות ומצא דמיון רק לכיסוי הראש של אחנתון.
הריסת המקדשים בידי אחנתון כחלק מהמהפכה הדתית שלו, הייתה מלווה במשבר רוחני וכלכלי במצרים. איי ידע שעליו למחוק את זכר אל-עמארנה. הטמנת האוצרות שהובאו משם, בקבר הייתה פתרון נוח לשתי הבעיות שנצבו בפניו.
בדת המצרית הקדומה, מי שמנהל את טקס פתיחת הפה של המלך המת הוא יורשו. בעיטור שעל הקיר, על יד האיש שפותח את הפה של המלך ,יש קרטוש עם שמו של איי, כלומר זהו אקט של לגיטימציה של תפיסת השלטון.
מכל זה, מנסים להסיק שתות ענח אמון נקבר בחפזה, בקבר לו לא, עם חפצים של אל-עמארנה על ידי איי, כדי למהר ולתפוס את השלטון.
הפגיון המטאוריתי
על פי התיאוריה הזו, פגיון הברזל שנמצא בקבר יוצר מחומרים שהגיעו ממטאוריט, או שהובא למצרים ממקום אחר.
בקברו של תות ענח' אמון נמצאו מספר פריטי סגסוגות ברזל כולל פגיון. עיבוד הברזל לא היה נפוץ והטכנולוגיה לא הייתה ידועה באותה תקופה במצרים. מחקר משנת 2016 העלה כי הפגיון שנקבר עם תות ענח אמון עשוי מברזל מטאוריטי בעל יחסי מתכות דומות (ברזל, ניקל וקובלט) ליחסי הברזל שהתגלו במטאורית שהתגלה בסמוך ונקרא על שם מקום הימצאו - נאת המדבר חרגה (אנ').[32]
הקבר בהווה
הקבר פתוח לציבור בעמק המלכים. מספר המבקרים הוגבל ל-400 ביום בשנת 2008.[33] פרויקט לשימור וניהול הקבר בוצע על ידי מכון גטי לשימור.[34] בשנת 2009 החלה קרן Factum לטכנולוגיה דיגיטלית ביצירת העתק של הקבר, שנפתח לציבור כקילומטר וחצי מהמקור בשנת 2014.[35] מכון גטי השלים את עבודתו בשנת 2019.[36]
ראו גם
- עמק המלכים
- הווארד קארטר
- ג'ורג' הרברט, הרוזן החמישי מקרנארבון
- תות ענח אמון
- קללת הפרעונים
- מצרים העתיקה
- דת מצרים העתיקה בתקופת הממלכה החדשה
- אחנתון
- אל-עמארנה
לקריאה נוספת
- Carter, Howard & Mace, Arthur C. The Discovery of the Tomb of Tutankhamen
- תולדות מצרים הפרעונית, ד"ר גילי חסקין
- שיטות מומיפיקציה, אנציקלופדיה בריטניקה (אנגלית)
קישורים חיצוניים
- האוצרות של תות ענח אמון, סרטון של נשיונל ג'יאוגרפיק
הערות שוליים
- ^ Ruth Michaelson, A glimpse behind the scenes of Giza’s Grand Egyptian Museum, the Guardian, 2019-09-04 (באנגלית)
- ^ Theodore Davis and His Attempts to Discover Tutankhamun’s Tomb, The Great Courses Daily, 2020-12-06 (ב־American English)
- ^ [https://www.metmuseum.org/art/metpublications/Tutankhamuns_Funeral Tutankhamun's Funeral Winlock, Herbert E., with an introduction by Dorothea Arnold (2010)], MetPublications
- ^ מוזיאון המטרופוליטן ניו יורק, Linen from Tutankhamun's Embalming Cache, www.metmuseum.org
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 Nicholas Reeves, The Tombs of Tutankhamun and his Predecessor, nicholasreeves.com, מתוך הרצאה שניתנה ב- Bloomsbury Summer School, The Valley of the Kings Revisited, University College London,, May 17 1997 (באנגלית)
- ^ A Look Inside Howard Carter’s Tutankhamun Diary, https://www.smithsonianmag.com/
- ^ A. C. Mace's diary 1922-3., web.archive.org, 2007-06-30
- ^ Howard Carter's diary Jan.-May 1923., web.archive.org, 2007-04-07
- ^ Howard Carter's diary 1923-4., web.archive.org, 2007-04-07
- ^ Howard Carter's diary early 1925., web.archive.org, 2007-06-30
- ^ Tutankhamun: Anatomy of an Excavation | The Griffith Institute, www.griffith.ox.ac.uk
- ^ seasonTutankhamun: Anatomy of an Excavation | The Griffith Institute, www.griffith.ox.ac.uk
- ^ תראו איך נראה קבר תות ענח' אמון, אחרי 9 שנים של שיפוץ - וואלה! תיירות, באתר וואלה!, 2019-02-24
- ^ AP (2015-10-01). "קבר המלכה נפרטיטי, "היפה בעולם", נמצא?". Ynet. נבדק ב-2021-10-04.
- ^ Tutankhamen | Theban Mapping Project, thebanmappingproject.com (באנגלית)
- ^ T. G. H. James, Tutankhamun : the eternal splendor of the boy pharaoh, Cairo, Egypt: American University in Cairo, 2007, עמ' 94, מסת"ב 978-977-416-137-7
- ^ Howard Carter, The Tomb of Tutankhamun: Volume 2: The Burial Chamber, Bloomsbury Publishing, 2014-10-23, מסת"ב 978-1-4725-7764-1. (באנגלית)
- ^ T. G. H. James, Tutankhamun : the eternal splendor of the boy pharaoh, Cairo, Egypt: American University in Cairo, 2007, עמ' 98-107, מסת"ב 978-977-416-137-7
- ^ Tutankahmun, www.highres.factum-arte.org
- ^ Nicholas Reeves, The Burial of Nefertiti? (2015), Academia
- ^ Radar Scans in King Tut’s Tomb Suggest Hidden Chambers, History, 2015-11-28 (באנגלית)
- ^ Tut's Tomb Radar Scan Proves There Are No Hidden Chambers, Science, 2018-05-06 (באנגלית)
- ^ Luigi Sambuelli, Cesare Comina, Gianluca Catanzariti, Filippo Barsuglia, The third KV62 radar scan: Searching for hidden chambers adjacent to Tutankhamun's tomb, Journal of Cultural Heritage 39, 2019-09-01, עמ' 288–296 doi: 10.1016/j.culher.2019.04.001
- ^ "Tutankhamun 'secret chamber' does not exist, researchers find". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-05-06. נבדק ב-2021-10-16.
- ^ There are no hidden rooms in King Tut's tomb after all, radar shows, NBC News (באנגלית)
- ^ Nicholas Reeves, George Ballard, The Decorated North Wall in the Tomb of Tutankhamun (KV 62) (The Burial of Nefertiti? II) (2019), Amarna Royal Tombs Project, Valley of the Kings, Occasional Paper No. 3
- ^ Joel Day, Ancient Egypt 'extraordinary' find as DNA of 'mummified baby girls' shared with King Tut, Express.co.uk, 2021-10-15 (באנגלית)
- ^ A. L. Ashkenaz, OliviaRose Fox, Tutankhamun’s iconic death mask may have been for someone else, experts say, Dailystar.co.uk, 2021-08-15 (באנגלית)
- ^ מתהפך בקברו: ממצא ארכיאולוגי מדהים מטיל ספק על תגלית שכולנו מכירים, באתר www.maariv.co.il
- ^ The Mystery of Tutankhamun’s Gold: Egypt Detectives (Ancient Egypt Documentary) | Timeline, Hot Stream, 2020-05-30 (ב־American English)
- ^ The Race To Bury King Tut (Egypt Conspiracy Documentary) | Timeline, Hot Stream, 2020-06-03 (ב־American English)
- ^ "King Tutankhamun buried with dagger made of space iron". ABC News (בAustralian English). 2016-06-02. נבדק ב-2021-10-16.
- ^ 400 visitors to Tutankhamun's tomb, November 12, 2007
- ^ Getty: Resources for Visual Art and Cultural Heritage, www.getty.edu
- ^ Tutankhamon Tomb recreation, 19/11/2012
- ^ King Tut's tomb unveiled after being restored to its ancient splendor, www.cbsnews.com (ב־American English)
