קארבאמזפין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קארבאמזפין
מבנה קארבאמאזפין
מבנה תלת ממדי של קארבאמזפין
שם IUPAC
‎5H-dibenzo[b,f]azepine-5-carboxamide
שמות מסחריים בישראל
טגרטול, טריל, טימוניל
נתונים כימיים
כתיב כימי C15H12N2O 
מסה מולרית 236.269 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 80%
זמן מחצית חיים 25–65 שעות
הפרשה 2–3% מופרש ללא שינוי בשתן
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם, בישראל נכללת בסל הבריאות[1]
דרכי מתן דרך הפה
מזהים
מספר CAS 298-46-4
PubChem 2554
ChemSpider 2457

קארבאמאזפין (באנגלית: Carbamazepine) היא תרופה אנטי-אפילפטית ומייצבת מצב רוח שמשתמשים בה בעיקר בטיפול באפילפסיה ובהפרעה דו-קוטבית וכן בטיפול בנוירולגיה של העצב המשולש. משתמשים בה גם כתרופת off label (תרופה שאינה רשומה להתוויה המקורית) במגוון של התוויות כולל ADHD, סכיזופרניה, כאבי פנטום, תסמונת כאב אזורי מורכב, נוירומיוטוניה והפרעת דחק פוסט-טראומטית.

סברו שקארבאמאזפין בטוחה לשימוש בזמן הריון לצורך ייצוב מצבי רוח[2], אבל כמו בתרופות אנטי-אפילפטיות אחרות קשורה חשיפה תוך רחמית עם שדרה שסועה (spina bifida)[3][4] ובעיות התפתחותיות נוירולוגיות אחרות[5].

שימושים רפואיים

בדרך כלל משתמשים בקארבאמאזפין לטיפול בהתקפים אפילפטיים ובכאב נוירופתי[6]. ניתן, גם, להשתמש בה כתרופת קו שני בהפרעה דו-קוטבית ויחד עם תרופות אנטי-פסיכוטיות בסכיזופרניה[6].

בארצות הברית אישר ה-FDA התוויות באפילפסיה כולל התקפים מוקדיים והתקפי טוני-קלוני, בנירלגיה של העצב המשולש. וכן בהתקפי מאניה ואפיזודות של הפרעה דו-קוטבית I. אף על פי שחסרים נתונים נראה שלקארבאמאזפין יש יעילות דומה לזו של ליתיום בטיפול בהפרעה דו-קוטבית.

תופעות לוואי

תופעות לוואי שכיחות כוללות: נמנום, כאבי ראש ומיגרנות, קואורדינציה מוטורית ובעיות במערכת העיכול. קארבאמאזפין מפחית, בדרך כלל, מאד את הסבילות לאלכוהול.

תופעות לוואי נפוצות פחות כוללות הפרעה בקצב הלב, ראייה מטושטשת או כפולה ו/או איבוד זמני של תאי דם או טסיות דם ובמקרים נדירים עלולה להיווצר אנמיה אפלסטית. בשימוש רגיל יש הפחתה קטנה בספירת התאים הלבנים. עם זאת במקרים נדירים איבוד טסיות הדם עלול לגרום לסכנת חיים. לעיתים קרובות ממליץ רופא לבצע בדיקות דם תכופות בחודשי השימוש הראשונים בתרופה ואחרי כן שלוש או ארבע בדיקות בשנה. בנוסף לכך עלול קארבאמאזפין להרע מקרים קיימים של תת-פעילות בלוטת התריס ולכן מומלצת בדיקה שנתית של תפקודי בלוטת התריס לאנשים הנוטלים את התרופה.

יש גם דיווחים על תופעות לוואי הקשורות בשמיעה. יש חולים ששומעים צלילים, אחרי שנטלו את התרופה, נמוכים בחצי טון ממה שהם באמת[7][8][9]. כך דו אמצעי יישמע כמו התו סי וכך הלאה. נרשמה גם תופעה הפוכה של תווים הנשמעים גבוה יותר ממה שהם באמת[10][11]. רוב האנשים לא שמים לב לתופעת לוואי לא שגרתית זאת והיא חולפת אחרי שמפסיקים לקחת את התרופה.

קארבאמאזפין מגדיל את יחס הסיכון לחלות בלופוס ב-1.88[12].

לאוקסקארבאזפין, נגזרת של קארבאמאזפין, יש, על פי הדיווחים, פחות תופעות לוואי והן פחות חמורות.

קארבאמאזפין עלול להחמיר אפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים ולכן חשוב לחשוף היסטוריה של קפיצות, במיוחד כאלה המתרחשות בבוקר, לפני שמתחילים בנטילת התרופה. היא עלולה להחמיר גם סוגים אחרים של התקפים כלליים במיוחד התקפי ניתוק[13].

בנוסף לכך קשרו את קארבאמאזפין לאנומליות קוגניטיביות חמורות כולל האטת EEG ‏[14] ואפופטוזה של התא[15].

שימוש במהלך ההיריון

יש סיכון בנטילת קארבאמזפין בזמן ההיריון, במיוחד בשלושת החודשים הראשונים. הסיכון גדל כאשר אישה לוקחת יותר מתרופה אנטי-אפילפטית אחת. עם זאת הסיכון אינו גבוה מאד - עד 4% לעומת 2% אצל נשים בריאות. בערך ל-35-20% מן הנשים יש יותר התקפים בהיריון. זאת בשל השינוי ההורמונלי. נשים המתכננות להיכנס להיריון צריכות לתכנן זאת עם הרופא, במיוחד אם הן לוקחות יותר מתרופה אנטי-אפילפטית אחת[16]

תגובות בין תרופתיות

לקארבאמאזפין יש פוטנציאל גבוה לתגובות בין תרופתיות. יש לנהוג בזהירות בשילובה עם תרופות אחרות, כולל תרופות אנטי-אפילפטיות אחרות ומייצבי מצב רוח[17]. רואים רמות נמוכות יותר של קארבאמאזפין כאשר נוטלים אותה עם פנוברביטל, פניטואין (דילנטין, אפנוטין) או פרימידון (פריזולין). בשל היות קארבאמאזפין ממריץ ציטוכרומי הרי הוא גורם לפינוי מהיר יותר של תרופות רבות ובכך מקטין את הרמה שלהן בדם[18]. תרופות שעוברות שינוי מהיר בגלל קארבאמאזפין כוללות וארפרין, פניטואין, תאופילין וחומצה ולפרואית (דפלפט). תרופות שמפחיתות את רמת קארבאמאזפין או, לחלופין, מגדילות אותה כוללות אריתרומיצין[19], סימטידין, פרופוקסיפן וחוסמי תעלות סידן. קארבאמאזפין גם מגדיל את חילוף החומרים של ההורמונים בגלולות למניעת היריון ולכן מפחית את יעילותן.

פרמקוקינטיקה

קארבאמאזפין ממריץ את מערכת באנזים המיקרוזומלי CYP3A4 בכבד שגורם לחילוף החומרים של קארבאמאזפין עצמו. עם התחלת הטיפול בקארבאמאזפין ניתן לחזות את הרמות בדם והן ממשיכות על פי קו ההתחלה של ערכי פינוי/מחצית החיים של התרופה אצל החולה הספציפי. עם זאת, אחרי שניתן מספיק קארבאמאזפין לרקמת הכבד הפעילות של CYP3A4 גדלה והיא מאיצה את פינוי התרופה ומקטינה את מחצית החיים. תהליך יימשך עם הגדלה במינון אבל יגיע לשיא במשך 5 עד 7 ימים. ייתכן ויהיה צורך בהגדלות במינון בקצב של 200 מ"ג כל שבוע שבועיים כדי להגיע לסף בו יש שליטה בהתקפים. ריכוז קארבאמאזפין יציב מתרחש בדרך כלל בתוך שבועיים שלושה אחרי תחילת נטילת התרופה[20].

מכניזם של הפעולה

המכניזם של פעולת קארבאמאזפין ונגזרותיו מובן באופן יחסי. תעלות נתרן הן הנקבוביות המולקולריות המאפשרות לתאי המוח (נוירונים) לייצר פוטנציאלי פעולה – האירועים החשמליים המאפשרים לנוירונים לתקשר על פני מרחקים גדולים. אחרי שתעלות הנתרן נפתחות כדי להתחיל את פוטנציאלי הפעולה הן מושבתות, ולמעשה התעלות נסגרות. קארבאמאזפין מייצב את מצב ההשבתה של תעלות הנתרן, כלומר, פחות תעלות כאלה עתידות להיפתח, דבר הגורם למוח להיות פחות מרוגש (וסיכוי פחות ליריות - דחפים עצביים). הוכיחו שקארבאמאזפין מגביר את פעולת קולטני GABA העשויים מתת יחידות אלפא1, בטא2, גאמא2[21].

היסטוריה

קארבאמאזפין התגלה על ידי הכימאי ולטר שינדלר (Walter Schindler) בבזל, שווייץ ב- 1953[22]. שינדלר סינתז את התרופה ב- 1960 לפני שהתגלו התכונות האנטי-אפילפטיות שבה. קארבאמאזפין שווקה בתחילה כתרופה נגד נירלגיה של העצב המשולש ב- 1962. השתמשו בה כתרופה אנטי-אפילפטית באנגליה מ- 1965 והיא אושרה לשימוש בארצות הברית מ- 1974.

ב- 1971 השתשמשו הרופאים טקזאקי והנאוקה (Takezaki and Hanaoka) בקארבאמאזפין על מנת לשלוט במאניה בחולים עמידים לתרופות אנטי-פסיכוטיות (ליתיום עוד לא היה זמין ביפן באותה תקופה). ד"ר אוקומה שעבד באופן עצמאי עשה אותו דבר בהצלחה. היות שהם היו גם אפילפטולוגים הם הכירו את ההשפעות האנטי-אגרסיביים של תרופה זו. חקרו את קארבאמאזפין לשימוש בהפרעה דו-קוטבית במשך 1970[23].

שמות מסחריים

מוכרים קארבאמאזפין בארץ בשמות טגרטול, טריל, קארבי, טגרטול CR, טריל CR וטימוניל רטרד.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קארבאמזפין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ קארבאמזפין, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  2. ^ Gelder, M., Mayou, R. and Geddes, J. 2005. Psychiatry. 3rd ed. New York: Oxford. pp250.
  3. ^ http://www.infomed.co.il/definition-3810/%D7%A9%D7%93%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94/
  4. ^ Jentink, J; Dolk, H; Loane, MA; Morris, JK; Wellesley, D; Garne, E; de Jong-van den Berg, L; EUROCAT Antiepileptic Study Working, Group (2010-12-02). "Intrauterine exposure to carbamazepine and specific congenital malformations: systematic review and case-control study". BMJ (Clinical research ed.). 341: c6581. PMID 21127116.
  5. ^ Cummings, C; Stewart, M; Stevenson, M; Morrow, J; Nelson, J (2011-03-17). "Neurodevelopment of children exposed in utero to lamotrigine, sodium valproate and carbamazepine". Archives of disease in childhood. PMID 21415043.
  6. ^ 6.0 6.1 "Carbamazepine". The American Society of Health-System Pharmacists. נבדק ב-3 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Yoshikawa H, Abe T (במרץ 2003). "Carbamazepine-induced abnormal pitch perception". Brain Dev. 25 (2): 127–9. doi:10.1016/S0387-7604(02)00155-9. PMID 12581810. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Konno S, Yamazaki E, Kudoh M, Abe T, Tohgi H (בספטמבר 2003). "Half pitch lower sound perception caused by carbamazepine". Intern. Med. 42 (9): 880–3. doi:10.2169/internalmedicine.42.880. PMID 14518681. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  9. ^ Kashihara K, Imai K, Shiro Y, Shohmori T (בספטמבר 1998). "Reversible pitch perception deficit due to carbamazepine". Intern. Med. 37 (9): 774–5. doi:10.2169/internalmedicine.37.774. PMID 9804087. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  10. ^ Miyaoka T, Seno H, Itoga M, Horiguchi J (2000). "Reversible pitch perception deficit caused by carbamazepine". Clin Neuropharmacol. 23 (4): 219–21. doi:10.1097/00002826-200007000-00010. PMID 11020128. ארכיון מ-2010-11-18.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  11. ^ Wakamoto H, Kume A, Nakano N (ביוני 2004). "Elevated pitch perception owing to carbamazepine-activating effect on the peripheral auditory system: auditory brainstem response study". J. Child Neurol. 19 (6): 453–5. PMID 15446396. ארכיון מ-2010-11-18. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  12. ^ British journal of clinical pharmacology Do selected drugs increase the risk of lupus? A matched case-control study
  13. ^ Lige Liu, Thomas Zheng, Margaret J. Morris, Charlott Wallengren, Alison L. Clarke, Christopher A. Reid, Steven Petrou and Terence J. O'Brien (2006). "The Mechanism of Carbamazepine Aggravation of Absence Seizures". JPET. 319 (2): 790–798. doi:10.1124/jpet.106.10496. PMID 16895979.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  14. ^ Salinsky MC, Binder LM, Oken BS, Storzbach D, Aron CR, Dodrill CB (2002). "Effects of gabapentin and carbamazepine on the EEG and cognition in healthy volunteers". Epilepsia. 43 (5): 482–90. doi:10.1046/j.1528-1157.2002.22501.x. PMID 12027908. ארכיון מ-2010-11-18.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  15. ^ Gao XM, Margolis RL, Leeds P, Hough C, Post RM, Chuang DM (1995). "Carbamazepine induction of apoptosis in cultured cerebellar neurons: effects of N-methyl-D-aspartate, aurintricarboxylic acid and cycloheximide". Brain Res. 703 (1–2): 63–71. doi:10.1016/0006-8993(95)01066-1. PMID 8719616.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  16. ^ If a woman takes carbamazepine during pregnancy, will it hurt the baby?: Basic
  17. ^ Lexi-Comp (בפברואר 2009). "Carbamazepine". The Merck Manual Professional. ארכיון מ-2010-11-18. {{cite web}}: (עזרה) Retrieved on May 3, 2009.
  18. ^ "eMedicine - Toxicity, Carbamazepine". ארכיון מ-2008-08-04.
  19. ^ Stafstrom CE, Nohria V, Loganbill H, Nahouraii R, Boustany RM, DeLong GR (בינואר 1995). "Erythromycin-induced carbamazepine toxicity: a continuing problem". Arch Pediatr Adolesc Med. 149 (1): 99–101. PMID 7827672. ארכיון מ-2010-11-18. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  20. ^ Bauer, Larry A. (2008). Applied Clinical Pharmacokinetics (2nd ed.). McGraw-Hill. ISBN 978-0-8385-0388-1.
  21. ^ Granger, P. et al. Modulation of the gamma-aminobutyric acid type A receptor by the antiepileptic drugs carbamazepine and phenytoin. Mol. Pharmacol. 47, 1189–1196 (1995).
  22. ^ Schindler W, Häfliger F (1954). "Über Derivate des Iminodibenzyls". Helvetica Chimica Acta. 37 (2): 472–83. doi:10.1002/hlca.19540370211.
  23. ^ Okuma T, Kishimoto A (בפברואר 1998). "A history of investigation on the mood stabilizing effect of carbamazepine in Japan". Psychiatry Clin. Neurosci. 52 (1): 3–12. doi:10.1111/j.1440-1819.1998.tb00966.x. PMID 9682927. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קארבאמזפין&oldid=2085486"