קאימק

קאימק (וכן: קז'מאק, קז'מארק, קאילגמאק, גיימאק, גיימאר, גאימר, קמר) הוא מוצר חלב שמנתי ממטבחי מרכז אסיה, חבל הבלקן, העמים הטורקיים והמטבח הטורקי, העשוי מחלב בקר או תאו מים ודומה לשמנת עשירה.

בשיטת ההכנה המסורתית מרתיחים חלב באיטיות ולאחר מכן מבשלים אותו כשעתיים בחום נמוך. לאחר כיבוי האש, מקפים^[1] את הקרום, ומניחים לו להצטנן ולתסוס מעט, במשך מספר שעות או אף ימים.

בקאימק כ-60% שומן. מרקמו סמיך ושמנתי, אם כי לא לגמרי מוצק עקב נוכחות סיבי חלבון חלב, וטעמו עשיר.

המונח קאימק וגרסאותיו בשפות בהן הוא קיים (ביניהן: מונגולית, טורקית, אזרית, קירגיזית, אוזבקית, טורקמנית) ובשפות עמים שירשו את המונח (למשל כאלו שהיו תחת שלטון או השפעת האימפריה העותמאנית), אינו מציין רק את המוצר המוגמר, אלא גם כל קרום הנוצר על פני החלב לאחר רתיחה וכן קצף הנוצר על קפה טורקי ברתיחתו^[2]^[3].

קאימק בטורקיה

בטורקיה התקיימו חנויות למכירת קאימק מאות שנים. כיום קאימק נאכל לרוב כחלק מארוחת הבוקר הטורקית הטיפוסית. לרוב הוא נאכל יחד עם מאפים, שימורים או דבש, או כמלית לחביתיות.

קאימק מאזור אפיונקרהיסאר מופק מחלב תאואי-מים, הניזונים מהשאריות שנותרות לאחר כבישת זרעי פרג לצורך הפקת שמן.

קאימק בבלקן

בבלקנים המאכל מיוצר לרוב בייצור ביתי, אם כי גם הייצור המסחרי צובר פופולריות. המוצר טעים במיוחד כשהוא טרי, יום-יומיים לאחר הייצור. ניתן לשמרו שבועות בקירור אך אז הוא מתקשה ומאבד מטעמו. גרסה בה הקאימק מבשיל בשקי עור נקראת "סקורופ".

בבוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, סרביה ומקדוניה הוא נחשב כמאכל לאומי.

המאכל נצרך כמתאבן וגם כמטבל. בסרביה הוא משמש כמלית ללחמנייה, מאכל זה נקרא lepinja sa kajmakom ומשמש כארוחת בוקר או כמזון מהיר. מאכל בלקני אחר הוא pljeskavica sa kajmakom, סוג של המבורגר שמעליו קאימק מותך. קאימק משמש גם ב-ribić u kajmaku - שוק בקר מבושל עם קאימק.

קאימק במזרח התיכון

באיראן סוג שמנת זה מכונה גם קאימק וגם סרשיר. בעיראק הוא מכונה גאימר או קאימר ומוגש לעיתים לארוחת בוקר עם לחם, דבש או ריבה ותה חם. בעיראק נמכר בגרסה תעשייתית וכן כמוצר-חווה. הגרסה הנמכרת על ידי חוואים מכונה "גאימר ערב" או "גאימר מעדן". יהודי עיראק אכלו קאימק על מצע של מאפה קאהי (מאפה מתוק) בחג השבועות.