לוח השנה של המאיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קאטון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סימנו של היום הראשון במחזור צ'ולקין

לוח השנה של המאיה הוא לוח שנה המורכב מכמה לוחות ומחזורים. בשל דיוקו יוצא הדופן, הלוח נחשב לאחד מההישגים הלא חומריים הגדולים ביותר של תרבות המאיה.

משכו הממוצע של סיבוב כדור הארץ סביב השמש, המכונה באסטרונומיה "שנה טרופית", הוא 365.242189 ימים, או 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-46 שניות בקירוב. בלוח השנה של המאיה אורך השנה הוא 365.2420. בלוח היוליאני שהיה מקובל באותו זמן באירופה, אורך השנה הוא 365.25 ימים, והיה הרבה פחות מדויק היות שבכל 128 שנה נוצרה סטייה של יום אחד. סטייה של יום אחד מתרחשת בלוח השנה של המאיה רק כל 5,291 שנים. לוח השנה של המאיה מדויק יותר אפילו מלוח השנה הגרגוריאני הנהוג כיום בעולם, והוא בן 365.2425 ימים. סטייה של יום אחד מתרחשת בלוח השנה הגרגוריאני כל 3,215 שנים.

גם ללוח הירח של המאיה רמת דיוק גבוהה מאוד, ומצביע על כך שבחודש ישנם 29.530864 ימים קרוב מאד לזמן האמיתי הידוע כיום 29.530588853 ימים, או 29 יום 12 שעות 44 דקות 2.976 שניות.

אחד מהלוחות המרכיבים את לוח השנה של המאיה הוא הצ'ולקין (Tzolk'in). לוח זה הוא בעל מחזור של 260 ימים. לכל יום במחזור זה יש שם מתוך 20 שמות ומספר מ-13 מספרים. על ידי כך, כל יום הוא ייחודי ויש לו תואר משלו. לוח זה היה חשוב לקביעת חגים דתיים ומועדים הקשורים בדת.

מחזור זה משולב עם מחזור אחר הנקרא האב (Haab'). ההאב הוא מחזור שאורכו 365 יום. הוא מורכב מ-18 חודשים של 20 יום ועוד 5 ימים נפרדים שנחשבו למביאי מזל רע. שני מחזורים אלו יצרו ביחד מחזור אחד שהיה מורכב מ-52 מחזורי האב השוים ל-73 מחזורי צ'ולקין. כל מחזור כזה נקרא מחזור לוח שנה. מחזורים קטנים יותר של 13 ו-20 ימים היו חשובים גם הם בתרבות המאיה.

בגלל אורך המחזור של שני הלוחות הקודמים, היו צריכים בני המאיה להמציא שיטה ספירה נוספת. למעשה, בתקופת חייו של אדם, חל כמעט תמיד רק מחזור אחד כזה. ואולם, כדי לתעד את ההיסטוריה היה צורך בשיטת ספירה יותר מדויקת. לכן, המציאו בני המאיה מחזור הנקרא הספירה הארוכה, שסופר את הזמן בימים.

שיטה זו מתבססת על מספר יחידות מדידה והן: קין (K'in) - שווה ליום אחד. עשרים קין שווים ליוניאל (Winal) אחד. שמונה-עשרה יואינלים (360 ימים) נקראו טון (tun), עשרים טון נקראו קטון (k'atun) ועשרים קטון (144,000 ימים) נקראו בקטון (b'ak'tun).

על פי המאיה, סופו של ה-בקטון השלושה-עשר, שתאריכו הוא ה-21 בדצמבר 2012, יהיה תאריך ה"לידה מחדש". לא ידוע בדיוק למה הייתה כוונת בני המאיה, אך כנראה שלא התכוונו ל"סוף העולם". כוונתם הייתה כנראה לאירוע שיהיה ייחודי לתרבותם.

ישנם שני תאריכים שנקבעו כנקודת ייחוס לכל שאר התאריכים בשיטה זו. תאריכים אלו (המסומנים כ-0.0.0.0.0) הם 11 באוגוסט 3114 לפנה"ס (לפי הלוח הגרגוריאני) או 6 בספטמבר לאותה שנה (על פי הלוח היוליאני). לספירה זו יש מחזור שבו השנים מתאפסות. מחזור כזה מתרחש כל 13 B'ak'tun.

חוץ ממחזורים אלו, היה לבני המאיה מחזור אחר חשוב ששמו מחזור נוגה, שנבע מבקיאותם של בני המאיה באסטרונומיה. מחזור זה היה המחזור של כוכב הלכת נוגה. בני המאיה הצליחו לחשב את תנועותיו של כוכב לכת זה בדיוק רב ביותר, דיוק שהושג על ידי בני התרבויות המערביות רק שנים רבות אחר כך. ונוס סימן מלחמות בשביל בני המאיה ושליטים רבים יצאו למלחמה כשכוכב זה היה קרוב יותר לכדור הארץ.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוח השנה של המאיה בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25168318לוח השנה של המאיה