צפרדע הקמבו
 צפרדע הקמבו
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| משפחה: | אילניתיים |
| תת־משפחה: | פילומדוסיים |
| מין: | צפרדע הקמבו |
| שם מדעי | |
 Phyllomedusa bicolor
| |
| תחום תפוצה | |
| |
צפרדע הקמבו (שם מדעי: Phyllomedusa bicolor, ידועה גם בשמות blue-and-yellow frog, bicoloured tree-frog, giant monkey frog[1]) היא צפרדע ממשפחת האילניתיים. מקורה מדרום אמריקה מאזור האמזונאס וסביבתו.
מאפיינים
אורכו של הזכר נע בין 91-103 מ"מ, ואורך הנקבה נע בין 111-119 מ"מ. החלק הגבי של הצפרדע מאופיין בצבע ירוק-ליים, והחלק הבטני מאופיין בצבעי לבן-צהוב או שמנת. השפה התחתונה, החזה והרגליים הקדמיות מאופיינות בכתמים לבנים בעלי מסגרת כהה, כאשר הכתמים בעלי צפיפות גבוהה יותר בכיוון הרגליים האחוריות. אצבעות הצפרדע בעלי צבע חום שקוף, צורתן ארוכה ובסיומן צורת דיסקיות ירוקות.
מאפיין בולט נוסף היא בלוטה היוצאת מאחורי כל עין ומעל תוף האוזן. הקשתית בעלת צבע אפור-כהה.[2]
תפוצה
צפרדע הקמבו נפוצה ביער האמזונס בצפון בוליביה, מערב וצפון ברזיל, החלק הדרום המזרחי של קולומביה, מזרח פרו, דרום ומזרח ונצואלה וגיאנה. לעיתים ניתן למצוא אותה גם בגדות נהר או אגם באזורים של סראדו, סוואנה טרופית בברזיל.[3]
בית גידול והתנהגות
צפרדע הקמבו היא בעל חיים לילי, המתגוררת על עצים לחים ביערות טרופיים. הזכרים והנקבות בונים קנים בגובה של 3-1 מטר מעל בריכות ושלוליות הנמצאות ביער. הנקבות מטילות בקן כ-600 ביצים שעטופות במסה ג'לטינית. לאחר 8-10 ימים בוקעים הראשנים ונופלים לתוך מי הבריכה, שם הם ממשיכים את התפתחותם לכדי צפרדע בוגרת. הרבייה מתרחשת במשך כל עונות השנה כאשר שיאה הרבייה מתרחש בעונה הגשומה (נובמבר עד מאי).[4]
מצב שימור
על פי איגוד השימור הבינלאומי IUCN, והרשימה האדומה, המין נכלל ברשימת המינים שאינם נמצאים בסכנת הכחדה. לפי דרגת השימור שנקבעה באיגוד השימור, המין נמצא ב"ללא חשש", משמע נמצא בתפוצה רחבה בטבע ומספרו אינו פוחת.[3]
ארס הצפרדע
ארס צפרדע הקמבו הוא חומר דמוי שעווה המופרש מעורה של הצפרדע כהגנה נגד טורפים. הארס מעמיס את המערכת הפנימית של הטורף בחומרים כימיים, המעוררים הקאות, התכווצויות שרירים, ועוויתות מעיים, ובכך גורמים לטורף לפלוט את הצפרדע מפיו[5]. הארס מכיל ארבעה פפטידים אופיאטיים ממשפחות הדלטורפין ודמורפין, שנתגלו כמשככי כאבים החזקים עשרות מונים ממורפיום[6][7][8].
ארס צפרדע הקמבו ידוע בשמות 'Vacina do sapo, ‘Kambô’, ‘campu’, ‘sapo’, ‘vacino da floresta (חיסון צפרדע) ונמצא בשימוש מסורתי אצל שבטים שונים במסגרת טקסים שאמאניים. מאחר שהארס גורם להקאות אינטנסיביות הוא משמש בטקסים כאמצעי טיהור של הגוף, אשר כביכול מביא מזל לציידים, מגביר את יכולת הסיבולת ומביא לשיפור מבחינה פיזית.[9] בעבר התקיימה תנועת תיירות מרפא של חולים מרחבי העולם אל השאמנים באמזונס, אך בשנים האחרונות זוכה הארס לפופולריות כטיפול לניקוי רעלים בארצות שונות. טענות לגבי התועלת הרפואית של הארס אינן נתמכות במחקרים רפואיים.[5][10]
קישורים חיצוניים
- מור דיעי חנני, קמבו: הכשת צפרדע ושירי ארס במגזין "עושה רוח", מאי 2019
- כתבה בכאן11 על שמאנית קמבו
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Amphibian Species of the World: An Online Reference (Version 6)2014 223 David Frost Amphibian Species of the World: An Online Reference (Version 6) New York American Museum of Natural History 2014 Gratis, Reference Reviews 28, 2014-08-12, עמ' 32–32 doi: 10.1108/rr-05-2014-0125 - ^ Gemma Harding, Richard A. Griffiths, Lissette Pavajeau, Developments in amphibian captive breeding and reintroduction programs, Conservation Biology 30, 2015-12-02, עמ' 340–349 doi: 10.1111/cobi.12612
- ^ 3.0 3.1 Phyllomedusa bicolor: Claudia Azevedo-Ramos, Enrique La Marca, IUCN Red List of Threatened Species, 2008-10-30
- ^ AmphibiaWeb - Phyllomedusa bicolor, amphibiaweb.org
- ^ 5.0 5.1 Max Daly, How Amazonian Tree Frog Poison Became the Latest Treatment for Addiction, Vice, 2016-05-10 (באנגלית אמריקאית)
- ^ V. Erspamer, P. Melchiorri, G. Falconieri-Erspamer, L. Negri, Deltorphins: a family of naturally occurring peptides with high affinity and selectivity for delta opioid binding sites., Proceedings of the National Academy of Sciences 86, 1989-07-01, עמ' 5188–5192 doi: 10.1073/pnas.86.13.5188
- ^ P. Melchiorri, L. Negri, The dermorphin peptide family, General Pharmacology: The Vascular System 27, 1996-10, עמ' 1099–1107 doi: 10.1016/0306-3623(95)02149-3
- ^ M. Amiche, A. Delfour, P. Nicolas, d-Amino Acids in Sequences of Secreted Peptides of Multicellular Organisms, Basel: Birkhäuser Basel, 1998, עמ' 57–71
- ^ Paul S den Brave, Eugéne Bruins, Maarten W G A Bronkhorst, Phyllomedusa bicolor skin secretion and the Kambô ritual, Journal of Venomous Animals and Toxins including Tropical Diseases 20, 2014, עמ' 40 doi: 10.1186/1678-9199-20-40
- ^ Jamie Eske, Does kambo work? Ritual, safety, and risks, Medical News Today, 17 April 2019 (באנגלית)
25907325צפרדע הקמבו