צוותי נחשון

צוות נחשון (בעבר: גרעין נחשון) הוא מסגרת הגשמה של תנועת הנוער בני עקיבא בישראל. המסגרת מיועדת לחברי חבריא ב' (שכבות הגיל של כיתות י'- י"ב) בסניפי בני עקיבא השונים ברחבי הארץ. מטרתה היא הגשמת ערכי התנועה עליה התחנכו החברים בה החל מחבריא א' (כיתות ד'- ט'). בצוותים אלו יש למעלה מ-700 חברים בצוותים השונים ומאות בוגרים.

היסטוריה

בשנת 2001, הוחלט במחוז דן להקים גרעינים במתכונת הגרעינים החלוציים שהיו קיימים בתחילת שנותיה של המדינה ובני עקיבא. בגרעינים אלו יפעלו חברי חבריא ב', ויטפלו באתגרי השעה – חברתיים בעיקר – שהחליפו את אתגרי הפרחת השממה ובניית המדינה מאז שנות תקומתה. מסגרת הגרעין ביקשה לשלב בין לימוד אידאולוגי מעמיק, הצבת חזון ומטרות ברורות לתיקון עולם ומימוש בפועל של רעיונות אלו. גרעין "נחשון" המחוזי, שאותו הקימו הרכזים דאז – רני רוזנהיים, אבי צפדיה ותמר שחל – מנה כ-10 אנשים והתנדב באופן קבוע בשכונת קריית שרת ברעננה. מאוחר יותר קמו גרעינים גם בסניפים ברחבי מחוז דן, ואחר כך גם במחוז ירושלים, במחוז שרון שומרון ולאחרונה נפתחו גרעינים גם בשאר המחוזות (דרום, יהודה וצפון). ככלל הגרעינים שואפים להחזיר את ערכי ההגשמה לתנועה ולהופכם לדרך חיים גם אחרי חבריא ב' (כיתות י'- י"ב). בוועידה הכ"ג של תנועת בני עקיבא בשנת 2013 הוחלט על הקמת מחלקת חבריא ב', שתפעל להעצים את פעילותם של גרעיני נחשון. בשנת 2015 התכנסה וועדה מיוחדת בשם "הוועדה להעצמת חבריא ב" שהחליטה על שינויים רבים בתהליך השיבוצים של התנועה לתפקידים השונים, כחלק משינויים אלה - הוחלט לשנות את המושג "גרעיני נחשון" ל"צוותי נחשון".

השפעות הקמת הצוותים

מעבר להשפעה בעיירות והשכונות בהם פועלים הצוותים, הקמת הצוותים לפני כעשור בישרה מהפכה משמעותית בציונות הדתית. אמנם איטית והדרגתית, אך לראשונה ערך ההגשמה חוזר לשיח בציבור, אחרי ששנים ארוכות הוא נשכח וערכי החינוך וההתיישבות היו הערכים היחידים.^{[דרושה הבהרה]}

מבנה הצוות

החברים בצוות נכנסים אליו בתקופת חבריא ב' (כיתה י') ועד לסוף התיכון. צוות מונה בדרך כלל בין 7 ל-30 חברים, בהתאם לגודל הסניף בו הוא נמצא. לכל צוות יש רכז או רכזת מטעם התנועה המרכזים את ענייני הצוות. הצוותים במחוזות השונים, אליהם מחולקים הסניפים בתנועה, נבדלים זה מזה במבנה. ישנם צוותים המורכבים מכמה שכבות גיל וישנם צותים של שבט (שכבת גיל אחת).

דרכי הפעולה

מתוך תודעה של לקיחת אחריות על החברה, הצוות פועל בשאיפה לתיקון המציאות על ידי מימוש מקסימלי של כוחו של הנוער. האמונה היא שהדרך הטובה ביותר למימוש רעיון זה היא על ידי היות הצוות "קבוצה לומדת ועושה".

המשמעות היא שכל צוות נפגש אחת לשבוע ל'ישיבת צוות', בה הוא מקיים לימוד קבוצתי מעמיק ודיון על נושאים תורניים, חברתיים, תיקון המידות וליבון סוגיות אקטואליות שעל סדר היום הציבורי. ישיבת הצוות מהווה מסגרת לבירור ושיח אידאולוגי-ערכי בין חברי הצוות. בנוסף, בישיבה דנים גם על תכנון וביצוע של פרויקטי העשייה המשותפת, הנובעת מהלימוד. הצוות יוצא לעשייה ההתנדבותית, בהתאם להחלטות הצוות. עשיית הצוות יכולה להעשות במקום המגורים, בסניף ובעם ישראל בכלל. והיא מתחלקת לשני סוגים: עשייה קבועה ועשייה חד-פעמית.

עשיה קבועה

מטרתה לחולל שינוי מעמיק בתהליך ארוך טווח. חברי הצוות בוחרים התנדבות משותפת קבועה, בהתאם לצורכי המקום בו הם פועלים, רצונותיהם ויכולותיהם. את ההתנדבות הם מקיימים לפחות פעם אחת בשבוע בהתמדה. לדוגמה: הקמת והפעלת מועדוניות בשכונות מצוקה, מועדונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, חלוקת מזון לנזקקים וכל דבר שהחברים רואים לנכון. לרוב, ההתנדבות "עוברת מדור לדור" מצוות אחד לבא אחריו בסניף, בשאיפה לקיים אותה לאורך זמן על מנת להצליח להניב תוצאות.

עשיה חד-פעמית

בהתאם לצורך השעה וליוזמות פרטיות, הצוות מפעיל פרויקטים שונים, לרוב בנפרד ולעיתים על ידי שיתוף של מספר צוותים ביחד. בכל שנה ישנם גם מספר פרויקטים כלל ארציים. פרויקטים אלו מטרתם לתת מענה לצורך שהתגלה במדינה, דוגמת מאבקים לתיקון עוולות חברתיות (מקומיות או ארציות), תמיכה בתושבים בזמן מלחמה, העלאת מודעות חברתית לנושאים קיומיים לדעתם במדינה ועוד. ישנם מקרים שבהם חברי הצוות הם אלה שיזמו את הפרויקטים החד-פעמיים וישנם מקרים בהם הם קיבלו בקשות מגופים או אנשים בודדים להירתם למטרה כלשהי.

פעילות פנים-צוותית

בכל שנה מתקיימים סמינריונים, טיולים ומסעות ארציים, בחנוכה, ט"ו בשבט, פסח ובחופש הגדול. מטרת פעילויות אלה היא העברת תהליך חינוכי כללי את חברי הצוותים. בפעילויות אלה הם מתחנכים לחיי שליחות של לקיחת אחריות ומעורבות חברתית בעם ולשותפות בעיצוב דמותה של מדינת ישראל. זאת על ידי הפגשתם עם אתגרי החברה הישראלית לימודית ומעשית ובירור משותף של האידאולוגיה. מטרה נוספת היא הפגשת הצוותים עם צוותים אחרים מכל הארץ, החיונית למוטיבציה, קבלת השראה ולהגברת הכוחות של כל צוות. בנוסף, כל צות מקיים לעצמו את ההווי החברתי בין החברים על ידי פעילויות גיבוש וכיף.

משמעות השם

הצוותים קרויים על שם נחשון בן עמינדב, שעל פי מדרש בגמרא, היה הראשון לקפוץ למים בעת יציאת בני ישראל ממצרים ולפני קריעת ים סוף. דמותו של נחשון בהיסטוריה היהודית מהווה סמל לחלוציות, מנהיגות ומסירות נפש למען עם ישראל, תכונות אליהם גרעיני נחשון מחנכים.

בהקדמה לספרו של יחיאל אליאש, מייסד התנועה - "מעשה הבא בחזון", מתאר הרב נריה את מעשהו של מקים התנועה כנחשוניות, כפריצת דרך. הקמת צוותי נחשון הייתה במטרה להיות "חלק מתהליך של תחיית התנועה וחידושה".

דוגמאות לעשיה בגרעינים

• פרויקט "כחולבן" לחיזוק המורל הלאומי, בעקבות מבצע עמוד ענן בעזה, 2012.
• תגובת נגד למכתב השמיניסטים 2009.
• מאבק משמר ההוסטלים.
• קריאה לקביעת כ"ט בנובמבר כיום הוקרה לפצועי צה"ל והובלת מערך ביקורי בית אצל הפצועים.
• מאבק עובדי הקבלן בשנת 2007.
• מאבק נגד חוק הפרטת קרקעות.
• מאבק למען הכנסת תרופות חולי סרטן לסל התרופות.
• השתתפות במחאת מרכז הקליטה בית אלפא מול משרדי הממשלה.
• השתתפות במאבקים לניסיונות השבת יונתן פולארד לישראל.

אימוץ שכונות מצוקה, בתי אבות, העמקת זהות יהודית, הידברות דתיים-חילונים, אימוץ מרכזי קליטה ועוד רבות.

הגשמה בוגרת

• הנחת יסודות להקמת תנועת הבוגרים של בני עקיבא.
• הקמת גרעיני שירות לאומי וגרעיני שנת שירות לפני צבא, הפועלים חברתית בשכונות נבחרות ברחבי הארץ. הגרעינים הללו נכנסו לאחר הקמתם תחת מחלקת הגשמה של בני עקיבא.
• הקמת גרעיני משפחות משימתיים כמו גרעין יהוד, גרעין שכונה ג' בבאר שבע ועוד.
• שמירה על השיח גם בחיים הבוגרים על ידי סמינריוני בוגרים ושיתוף באפיקי העשייה השונים.

קישורים חיצוניים

• גרעיני נחשון באתר בני עקיבא

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26612107צוותי נחשון