צבי תורן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי תורן
אדריכל צבי תורן
אדריכל צבי תורן
לידה 1913
בוהמיה, אוסטריה
פטירה 1999 (בגיל 86 בערך)
תקופת הפעילות 1938–1987 (כ־49 שנים)
יצירות ידועות ספרייה עירונית אילת, בית יד לבנים תל אביב

צבי אוטו תורן (אוטה טרייכלינגר) (1913, קלטובי, בוהמיה6 ביולי[1] 1999, ירושלים) היה אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה

תורן נולד בשם אוטה טרייכלינגר (Ota Treichlinger) בעיר קלָטוֹבי (אנ') שבדרום בוהמיה, אוסטריה (לאחר המלחמה בצ'כוסלובקיה; כיום בשטח צ'כיה). גדל והתחנך בבירה פראג, שם גם קיבל את הכשרתו כאדריכל באוניברסיטה הטכנית (1931-36. לאחר לימודיו שירת שירות חובה בצבא הצ'כוסלובקי (1936-38) ועבר קורס קצינים. לאחר שחרורו מהצבא החל לעבוד כאדריכל במשרד בפראג, עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. עם כניסת הגרמנים לפראג בשנת 1939 היגר לאנגליה בסיוע חברי המועדון הציוני. באנגליה הצטרף לצבא הצ'כי החופשי ושירת כקצין הממונה על תערוכות והפקת חומר הסברתי (1939-45). במסגרת זו עסק בעיצוב התערוכות והחומרים הפרסומיים. ביוני[2]1945, לאחר הניצחון על גרמניה הנאצית, חזר לצ'כוסלובקיה וכיהן כאדריכל במשרד העבודה הצ'כי. במקביל, נתן שירותי תכנון לשגרירויות ישראל ובריטניה. ב-1949, לאחר עלות הקומוניסטים לשלטון, כשהיה בן 36, עלה לישראל עם אשתו דבורה ובתם לאה (נולדה ב-1944) והתיישב בהרצליה. תחילה התגורר במעברה, ולאחר מכן בדירה בדמי מפתח עד לשנת 1962, אז עבר לתל אביב. בשנת 1951 עִברת את שמו ל"צבי תורן".[3] בפברואר אותה השנה נולדה ביתו השנייה נעמי ברבורה, הקרויה על שם אימו שנספתה בשואה.

בישראל עבד כשנה כשכיר במשרדו של האדריכל זאב רכטר, וב-1950 פתח משרד עצמאי. במסגרת זו תכנן פרויקטים רבים בכל רחבי הארץ. בשנת 1985 הצטרפו למשרדו כשותפים בתו לאה ובן-זוגה שמואל רוזנבאום, שניהם אדריכלים בוגרי הטכניון. נעמי בחרה שלא לפנות לתחום האדריכלות וכיום היא מכהנת כסמנכ"לית בחברת הייטק. תורן זכה בפרס קפלן והיה מהאדריכלים הפעילים בתחום פרסום כתבי העת והספרים בישראל, כשתרומתו המרכזית הייתה לכתב העת "תוי" שבעריכתו השתתף.

תורן פרש מעבודה בשנת 1987. נפטר בירושלים ב-1999, בגיל 86. הותיר את אשתו דבורה ובנותיהם לאה תורן-רוזנבאום ונעמי תורן-עמר.

עבודות נבחרות

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 'הודעות לפי חוק הירושה', ילקוט הפרסומים 4828 (כ"ב בכסלו התש"ס, 1 בדצמבר 1999), 1533.
  2. ^ Jan Björn Potthast, Das Jüdische Zentralmuseum der SS in Prag. Gegnerforschung und Völkermord im Nationalsozialismus, Frankfurt am Main: Campus, 2002, p. 396.
  3. ^ 'הודעה בדבר רישום שינויי שם', ילקוט הפרסומים 140 (ב' באדר א' תשי"א, 8 בפברואר 1951), 626.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0