רבי יהושע צבי מיכל שפירא
| לידה |
1840 ת"ר חברון |
|---|---|
| פטירה |
2 בספטמבר 1906 (בגיל 66 בערך) י"ב באלול תרס"ו |
| כינוי | ר' הירש מיכל |
| תלמידיו | הרב יעקב משה חרל"פ ועוד (ראה להלן) |
| חיבוריו | ציץ הקודש, אמרות טהורות ועוד (ראה להלן) |
הרב יהושע צבי מיכל שפירא (כינויו: ר' הירש מיכל; ת"ר; 1840 - י"ב באלול; תרס"ו 1906) היה צדיק ירושלמי, מדמויות המופת של היישוב הישן במאה ה-19. מרבותיו של הרב יעקב משה חרל"פ.
תולדותיו
נולד בחברון לרייצא גולדה ולרבי יעקב קאפיל שפירא והיה נכד לרבי זאב שפירא בעל הכינוי רבי זאב חריף, שעלה לארץ בשנת תקע"ח (1818) מטיקטין לצפת. למד אצל רבי יוסף שטיינהרט[1]. מגיל צעיר נהג בפרישות ובקדושה. בשנת תרי"א (1851), בהיותו בן אחת עשרה, הגיע לחברון יהודי מקובנה וסיפר לו על תנועת המוסר שייסד רבי ישראל מסלנט. הנער הצעיר התלהב מן הרעיון, וביקש מאביו שיקנה לו את הספר מסילת ישרים, ספר היסוד של תנועת המוסר, ומאז דבק בעולם של צדקות ומוסר.
בשנת תרט"ז (1855), בהיותו כבן חמש עשרה, נישא לרחל, בתו של רבי נחמן נתן קורונל, חוקר, בן העדה הספרדית, שעלה ארצה מאמסטרדם. במשך שנים רבות היה ר' הירש מיכל סמוך על שולחן חותנו, וכך יכול היה להקדיש את כל זמנו ללימוד תורה.
ר' הירש מיכל התפרסם כאיש קדוש ובעל מופת. כל ימיו חי בפרישות והיה מסגף עצמו בסיגופים ותעניות. לפי האגדה, בשנות בגרותו היה ישן בעמידה, וגם כשנחלש ונאלץ לישון בשכיבה לא ישן על מיטה אלא על מחצלת שנפרסה על הרצפה. במשך שנים היה הולך מדי לילה למקומות מסתור בירושלים ושם היה עוסק בלימוד תורה ובתפילה, ובשעת חצות היה אומר תיקון חצות. מלבד גדלותו בתורה, היה בקי גדול בתורה הקבלה.
הקפיד שלא לצאת מארץ ישראל כלל, הרב שמואל אוירבך סיפר ש"ר' הירש מיכל הגיע עד פת לחם בכדי לא לצאת מארץ ישראל"[2].
רבותיו
מבחרותו קבע את מקום לימודו בבית המדרש "אהלי יעקב", שבו למדו בקביעות גדולי ירושלים, ובהם רבי מאיר אוירבך מקאליש, רבי נחום משאדיק ורבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא, בעל "זית רענן". עם השנים התקרב ר' הירש מיכל אל בעל ה"זית רענן" והוא נהיה לרבו המובהק. הרב זילברברג עמד על מעלותיו וקרבו אליו, וכפי שהעיד ר' הירש מיכל עצמו באחד ממכתביו לנכדו: "כמעט לא העלים ממני דבר מכל אשר עבר עליו מיום עמדו על דעתו עד הרגע האחרון". בספרו "זית רענן" הוא מזכירו פעמים רבות ומביא מקושיותיו.
בשנת תרל"ח (1878), שתים עשרה שנה לאחר פטירת רבו בעל ה"זית רענן", התקרב ר' הירש מיכל לרבי יהושע לייב דיסקין, שעלה באותם ימים לארץ ישראל. ר' הירש מיכל היה מסגל תלמידיו המצומצם ועם השנים נעשה איש סודו.
נוסח מצבתו
רבי הירש נקבר בבית הקרבות בהר הזיתים, על מצבתו נכתב:
חברון הרתה וילדה וירושלם גידלה שעשועיה, אוי נא לה אמרה כי אבדה כלי חמדתה, פ"נ (פה נטמן) איש קדוש וטהור, חסיד ועניו, משים לילות כימים בנגלות ונסתרות י-ה, במסירות נפש, העמיד תלמידים הרבה ורבים השיב מעוון. כל דרכיו בהצנע ומעולם לא קיבל שום שררה, ה"ה (הלא הוא) הגאון המובהק האמיץ בעסקי הלכה, צדיק יסוד עולם תפארת דארעא קדישא (ארץ הקודש)...
תלמידיו
בנו יחידו, רבי בן ציון אברהם שפירא (תרל"ג; 1873 - י"ג בשבט תש"ז; 1947) למד תורה מפיו והחזיק בביתו את כל כתביו. רבי בן ציון אברהם עצמו נחשב איש קדוש ופרוש שהלך בדרכי אביו. היה מגדולי המקובלים בבית מדרשו של הרש"ש "בית אל" בעיר העתיקה בירושלים. בן בנו, הרב משה אליעזר שפירא, שימש כרב הקהילה היהודית באטלנטיק סיטי.
תלמיד מפורסם נוסף הוא הרב יעקב משה חרל"פ, שיחסו אליו היה כאל איש אלוקים. לאחר פטירתו פרסם את תולדותיו בספר "צבי לצדיק" (בעריכת הרב צבי יהודה קוק[3]).
תלמידים נוספים: הרב ישעיהו חשין, הרב עקיבה פרוש, הרב צבי (בן אשר לעמיל) וייספיש והרב מאיר הלר.
ספריו
הרב חרל"פ עסק רבות בכתבי ר' הירש מיכל והוציא לאור את ספריו:
ציץ הקודש - שאלות ותשובות בהלכה,
אמרות טהורות - מאמרי מוסר,
צבי לצדיק - אוסף מכתבים של הרב שפירא לתלמידיו, הכוללים דברי חיזוק ומוסר והדרכה בעבודת ה'.
תלמיד אחר, רבי שמואל לוי, עסק בכתבים נוספים שלו ומהם יצא ספרו התרגשות הלב הכולל אוסף דברי מוסר. הספר יצא לאור במהדורה מחודשת בשנת תשס"ו, במלאת מאה לפטירתו.
כמו כן חיבר ר' הירש מיכל שפירא בעילום שם ספר בשם תיקון חצות, העוסק במעלת מצוות "תיקון חצות".
לקריאה נוספת
- תולדות הגרי"צ מיכל זצ"ל, בספר צבי לצדיק, מאת הרב יעקב משה חרל"פ
- הקדמת הספר התרגשות הלב, יצא לאור במהדורה חדשה על ידי צאצאי המחבר, ירושלים, אלול תשס"ו
- הרב שלמה הופמן, שפירי דירושלים, על הרב הערש מיכל ובנו הרב בן ציון. משפחת הריס, ירושלים תשע"ד
קישורים חיצוניים
- אשכול עליו ועל צאצאיו בפורום אוצר החכמה
הערות שוליים
31234024יהושע צבי מיכל שפירא