צבועון הרעמה

צבועון הרעמה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
משפחה:	צבועיים
תת־משפחה:	Protelinae
סוג:	צבועון
מין:	צבועון הרעמה
שם מדעי
	Proteles cristatus
תחום תפוצה

צְבוֹעוֹן הרעמה (שם מדעי: Proteles cristatus), הוא מין יונק קטן בסוג צבועון^[1] במשפחת הצבועיים. לפי חוקרים מסוימים שייך סוג זה למשפחה נפרדת, בפני עצמה. צבועון הרעמה הוא מין יחיד (Proteles cristatus) בסוג צבועון. צבועון הרעמה הוא יונק אוכל חרקים החי במזרח אפריקה ובאפריקה הדרומית. פירוש שמו בלועזית Aardwolf הוא "זאב אדמה" באפריקאנס ובהולנדית.

בניגוד לקרובי משפחתו האחרים ממשפחת הצבועיים, צבועון הרעמה אינו צד חיות גדולות; במקום זאת הוא ניזון מחרקים, בעיקר טרמיטים. צבועון אחד יכול לאכול כ-200,000 טרמיטים במהלך לילה אחד בעזרת הלשון הארוכה והדביקה שלו.

למין זה שני תת-מינים:

Proteles cristatus cristatus (דרום אפריקה)
Proteles cristatus septentrionalis (מזרח אפריקה)

הצבועון משויך למשפחת הצבועיים, למרות שבעבר הוא שויך למשפחה משל עצמו. הוא חי במזרח ודרום אפריקה באזורים בהם הצמחייה היא בעיקר שיחים. צבועון הרעמה מתחבא במאורות במשך היום, ויוצא החוצה בלילה לחפש מזון. הדיאטה שלהם מסתמכת בעיקר על טרמיטים, פגית חרקים ונבלות של חיות גדולות יותר.

נתונים פיזיים

צבועון הרעמה דומה במראהו לצבוע מפוספס קטן. יש לו חוטם צר יותר ואוזניים חדות בהם הוא נעזר לצוד טרמיטים. הוא בעל פסים שחורים על גבי פרווה צהבהבה ורעמה ארוכה לאורך הצוואר והגב שלו. הרעמה מוגבהת במהלך עימותים על מנת להראות גדול יותר.

אורכו של צבועון הרעמה הוא 80-55 ס"מ, לא כולל זנב עבות באורך 30-20 ס"מ. הגובה שלו הוא 50-40 ס"מ בכתפיים. צבועון בוגר שוקל 14-9 ק"ג. כפות רגליו בעלות 5 אצבעות בניגוד לצבועים אחרים בעלי 4 אצבעות. השיניים שלו והגולגולת שלו דומים לצבועים אחרים, למרות ששיני הלחיים שלו מתמחות באכילת חרקים.

ככל שהצבועון מזדקן, הוא יאבד חלק משיניו. הדבר כמעט ולא משנה את הרגלי התזונה שלו הודות לרכות של החרקים מהם הוא ניזון.

תפוצה ומחייה

צבועון הרעמה חי באזורים פתוחים, במישורים יבשים ואזורי סבך תוך הימנעות מאזורים הרריים. עקב סוג המזון הייחודי שלו, ניתן למצוא אותו רק באזורים בהם קיימים טרמיטים ממשפחה מסוימת. הטרמיטים הללו מסתמכים על עשב דרוך או מת והם נמצאים בעיקר באזורי מרעה וסוואנות, כולל אזורי חוות. במשך רוב השנה, הוא מבלה את זמנו בטריטוריות משותפות המכילות עד לתריסר מאורות, המאוכלסות כ-6 שבועות כל פעם.

קיימות 2 אוכלוסיות נבדלות: אחת באפריקה הדרומית, והשנייה במזרח וצפון-מזרח אפריקה.

התנהגות

צבועון הרעמה הוא יצור לילי ביישן, שישן במאורות תת-קרקעיות במשך היום. הוא משתמש במאורות קיימות של צבועונים אחרים, דורבנים או ארנבים, למרות שהוא מסוגל לחפור לעצמו מאורה.

בלילה אחד צבועון מסוגל לצרוך עד ל-200,000 טרמיטים בעזרת לשונו הארוכה והדביקה. הוא נזהר לא להרוס את תל הטרמיטים או לאכול את כל המושבה, דבר שמבטיח שהטרמיטים יוכלו לבנות את המושבה שלהם מחדש ובכך להבטיח לו מקור מזון בלתי נדלה. הצבועון יזכור את מקומה של מושבת טרמיטים ויחזור לשם על מנת לחסוך לו את הסכנות שבמציאת מושבה חדשה. ידוע גם שהם ניזונים מחרקים, זחלים, וביצים, ולעיתים גם על יונקים קטנים וציפורים. בניגוד לשאר קרוביהם במשפחת הצבועיים, הם אינם אוכלי נבלות או צדים יונקים גדולים.

זכר בוגר הוא בעיקר בודד בזמן חיפוש אחר מזון, הדבר נחוץ בעיקר בגלל המחסור והתפוצה ההומוגנית של החרקים מהם הם ניזונים. לעיתים קרובות הם נחשבים בטעות כבעלי חיים בודדים. למעשה, הם חיים כזוגות מונוגמיים, עם הצאצאים שלהם ומגינים על הטריטוריה שלהם.

הזכרים מגיעים לבגרות לאחר שנתיים. תקופת הרבייה משתנה ותלויה במיקומם, אך לרוב מתרחשת באביב או בסתיו. ההיריון נמשך 110-90 ימים, ובסופו נולדים 5-1 גורים (לרוב 3-2) בתקופה הגשומה, כשהטרמיטים פעילים. בששת עד שמונת השבועות הראשונים הגורים מבלים עם אמם במאורה. לאחר 3 חודשים, הם מתחילים בחיפוש אחר מזון בהשגחה, ולאחר 4 חודשים הם כבר עצמאיים לרוב. אולם, הם בדרך כלל ישתמשו במאורה של אמם עד לתקופת הייחום הבאה. בשבי הם מגיעים לתוחלת חיים של עד 15 שנה.

יחסים עם האדם

חקלאות עלולה להוות גורם שלילי על אוכלוסייתם עקב הרעלות בידי חוואים. הם לרוב נחשבים כחיות מועילות ולא מסוכנות על ידי חוואים. אולם, באזורים מסוימים הוא ניצוד בגלל פרוותו. מפגשים עם כלבים הם איום נוסף עליו.