קומט (טנק)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | טנק שיוט |
| מדינה מייצרת |
 בריטניה |
| שנת ייצור | 1944 |
| דגם קודם | A30 צ'לנג'ר |
| דגם עוקב | צנטוריון |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| מידע טכני | |
| אורך | 7.65 מטר עם תותח קדימה |
| רוחב | 3.04 מטר |
| גובה | 2.66 מטר |
| משקל | 33 טון |
| מהירות | 47 קמ"ש על כביש |
| טווח פעולה | 250-200 ק"מ |
| מנוע | 600 כ"ס רולס רויס מטאור V12 בנזין |
| שריון | 101-14 מ"מ |
| צוות | 5 (מפקד, תותחן, טען, נהג, נהג משנה) |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח 17 ליטראות 77 מ"מ |
| חימוש משני | שני מקלעי בזה 7.92 מ"מ |
הקומט (באנגלית: Comet; מילולית, שביט) הוא טנק שיוט בריטי המבוסס על שלדת הקרומוול שיוצר לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. הוא צויד בתותח 17 ליטראות, והיה לאחד מהטנקים הבודדים בצבא הבריטי שיכל להתמודד כנגד הטנקים הגרמניים כמו הפנתר והטיגר, אולם הגיע באיחור לשדות הקרב באירופה מכדי שתהיה לו השפעה של ממש. היה לאחרון טנקי השיוט הבריטים.
פיתוח ועיצוב
כבר בשלהי 1941, בעקבות הניסיון המר של הבריטים בהיתקלויות עם השריון הגרמני במזרח התיכון, עלתה במטה הכללי הבריטי הדרישה לפתח טנק שיוט חדש עם תותח נ"ט בעל מהירות לוע גבוהה שיוכל להתמודד עם השריון הגרמני. המהנדסים הבריטים מ-Birmingham Carriage & Wagon ניסו להרכיב את תותח ה-17 ליטראות (76 מ"מ) החדש בקרומוול, אולם שלדת הטנק הייתה קטנה מכדי להכיל צריח גדול מספיק לתותח. כתוצאה מכך הם האריכו והרחיבו את השלדה של הקרומוול כדי שיוכל להחזיק את הצריח החדש. הטנק החדש, שנודע בשם A30 צ'לנג'ר, לא היה הצלחה גדולה וסבל מלא מעט בעיות טכניות. על אף מגרעותיו הוא נכנס לייצור מוגבל בתחילת 1943, מאחר שהוא היה הטנק היחידי בארסנל הבריטי שיכל להתמודד מול הטיגר הגרמני.
במאי 1943 הועבר הפיתוח של הקרומוול לידי חברת ליילנד (Leyland), שהחלה לפתח טנק חדש המבוסס על שלדת הקרומוול. ביולי אותה שנה הוצגו התוכניות לטנק החדש בפני המטה הכללי, תחת הציון A34. ה-A34 השתמש בשלדה של הקרומוול עם שיפורים מכניים ותוספת שריון שהעלתה את משקל הטנק. על מנת שהצריח יוכל להכיל את תותח ה-17 ליטראות מבלי להרחיב את שלדת הטנק, חברת ויקרס ארמסטרונג פיתחה גרסה חדשה של התותח עם קנה מקוצר ששקל פחות. דגם פיילוט ראשון של ה-A34 הושלם בפברואר 1944, והובא למבדקים. המטרה הייתה להתחיל בייצור הטנק מוקדם ככל האפשר ולשלוח אותו בדחיפות לשדות הקרב באירופה, אך נדרשו עוד מספר שיפורים בטנק לפני הכנסתו לייצור. ה-A34 הוכנס לייצור בחודשי הסתיו, ושמו שונה ל-קומט (שביט), כשהטנקים הראשונים מגיעים ליחידות הבריטיות במערב אירופה בחודש דצמבר. עד חודש ינואר 1945 נבנו כ-143 יחידות.
מאפיינים
הקומט היה למעשה גרסה משודרגת של הקרומוול עם רכיבים פנימיים זהים אך עם תוספת שריון, תותח משופר וצריח חדש. גם השלדה וגם הצריח הולחמו. המרחב הפנימי בטנק היה נוח ונגיש, עם שני פתחי מילוט לנהג ולמקלען. שלא כמו טנקי השיוט הבריטים הקודמים שהשתמשו במערכת צידוד צריח הידראולית, הצריח של הקומט הונע בצורה חשמלית, פיתוח שנוסה בהצלחה בצ'רצ'יל. חידוש נוסף בקומט היה תיבות משוריינות בהם אוחסנה התחמושת שהקטינו את הסיכוי להתפוצצות במקרה שהטנק נחדר על ידי פגז. המנוע בטנק היה מטאור V12 בנזין בעל הספק של 600 כוחות סוס (כמו אצל הקרומוול), ויחד עם מתלים משופרים וזחלים רחבים הקומט הגיע למהירות גבוהה של קרוב ל-50 קמ"ש ויכולת עבירות טובה.
הגרסה החדשה של תותח ה-17 ליטראות של הקומט נקראה 77 מ"מ, אף על פי שהייתה בעצם בקוטר 76.2 מ"מ, זאת כדי למנוע בלבול עם תותחי ה-17 ליטראות שנכנסו לשימוש בקרב הצבא הבריטי והאמריקאי. התותח השתמש באותה התחמושת של ה-17 ליטראות, אך יכולת החדירה שלו הייתה מעט יותר קטנה. עם פגז חודר שריון הוא היה יכול לחדור כ-109 מ"מ של שריון ממרחק של 457 מטרים בזווית של 30 מעלות.
ניסיון בקרב
למרות שהגיע באיחור לשדות הקרב באירופה, הקומט הספיק להשתתף בקרבות בגרמניה בין החודשים מרץ ומאי 1945, אולם לא בקרבות שריון בשריון משמעותיים. היחידה הראשונה לקבל לידיה את הקומט הייתה הבריגדה המשוריינת ה-29 מהדיוויזיה המשוריינת ה-11. בדצמבר 1944 נסוגה הבריגדה מהלחימה בדרום הולנד לבריסל שבבלגיה כדי להחליף את טנקי השרמן שברשותה בקומט. אולם מתקפת הפתע הגרמנית בארדנים שינתה את התוכניות, והבריגדה נדרשה בדחיפות להגיע עם השרמנים שלהם ולהדוף את המתקפה. בתום שלושה שבועות חזרה הבריגדה לבלגיה כדי להשלים את האימונים וההסבה לקומט.
הקומט הוכיח עצמו כטנק מהיר ואמין לעומת הקרומוול וה-A30 צ'לנג'ר, וכטנק הבריטי הראשון שהתקרב מבחינת ביצועים וכוח אש לפנתר הגרמני. תותח ה-77 מ"מ היה מדויק ביותר, ויכל לירות פגזים נפיצים עוצמתיים ביותר.
הקומט נשאר בשירות הצבא הבריטי עד שנות ה-60'. לאחר המלחמה שירתו הקומטים בכוחות הכיבוש בגרמניה, באזור תעלת סואץ ובפלשתינה. ב-1949 הוכנס יורשו של הקומט, הצנטוריון, לשימוש בקרב הצבא הבריטי ומרבית יחידות השריון באירופה ובמזרח התיכון עברו הסבה לטנק החדש. למרות זאת הקומט נשאר בשירות בצבא הבריטי בברלין עד 1957 ובהונג קונג עד 1959. הקומט יחד עם הקרומוול שימשו לאימונים של הצבא הטריטוריאלי (Territorial Army).
ביבליוגרפיה
- Major James. Bingham ,(1971). AFV Weapons Profile No. 25: Cromwell and Comet. Profile Publications Ltd.
- Fletcher, David. The Universal Tank: British Armor In The Second World War. HMSO 1993
- Chamberlain, Peter; Chris Ellis. British and American Tanks of World War Two: The Complete Illustrated History of British, American and Commonwealth Tanks, 1939-45. Cassell 2002
- Crawford, Steve (2000). Tanks of World War II. MBI Publishing Co.
- Miller, David (2000). The Illustrated Directory of Tanks of the World. Salamander Books
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קומט |