צ'י קונג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צ'י קונג או צ'י גונגסינית: 气功, מסורתית: 氣功, פין-יין: Qì Gōng) היא אמנות גוף הוליסטית המבוססת על תרגילים פסיכופיזיים, המשלבת יציבה, תנועה, נשימה ומדיטציה כדי לקדם בריאות, רוחניות, איכות חיים וכן מיומנות לחימה. אמנות גוף זו מסווגת במערב כחלק מהרפואה האלטרנטיבית. היא פותחה במאה השנייה לספירה על ידי חווא טו, רופאו של הקיסר הסיני באותה תקופה.

משמעות המילה צ'י היא "אנרגיית החיים הזורמת בגוף". משמעות המילה קונג היא עבודה, טיפוח או כישרון. צירוף המילים צ'י קונג משמעו תרגילי אנרגיה שמטרתם הזרמת אנרגיית החיים הפנימית של הגוף, איזונה והמרצתה. אפשר שהמילה "קונג" תפורש גם כשליטה, משמע "שליטה באנרגיה הנעה בגופנו".

צ'י קונג יכול לכלול ביצוע תבנית תנועה עם מגוון רחב מאוד של תנועות, תנועות בודדות ועיסויים עצמיים. הצ'י קונג, כשיטת מדיטציה בתנועה, מבוצע בדרך כלל בתנועות רכות, עגולות ונמתחות במקצבים איטיים ומהירים. נהוג לבצעו בעמידה, בזמן עבודה, בישיבה או בשכיבה, תוך שימוש בטכניקות נשימה מיוחדות, שמטרתן, על פי הצ'י קונג, לאפשר לגוף לאסוף את סוגי האנרגיות שבו, למקדן או לפזרן.

הצ'י קונג מכוון לשליטה והזנת הגוף בצ'י באמצעות חזרה מתמדת על תרגילי נשימה מבוקרת ותרגילי ריכוז מחשבה. הוא מתמקד בשליטה בנשימה, מתוך תפיסה שמערכת הנשימה היא הנשלטת ביותר מבין השרירים הבלתי רצוניים, ושהיא מהווה גשר לשליטה במערכות הלא-רצוניות. בעת תרגול צ'י קונג המתרגל מנסה לדמיין את הנשימה כמשאבה, כאשר מרכז הכובד של הגוף (באזור הטבור) משמש כמפוח, ממנו מונע הצ'י לאחר הרפיית כל הגוף.

לפי הצ'י קונג, איזון חמשת הריגושים (פחד, כעס, להט, דאגה ועצב) והכנסתם לפעולה מבוקרת משפיעים על הרגעת העצבים, תפקוד מערכת הנשימה, קצב זרימת הדם וחילוף החומרים. התרגילים אמורים לגרות את פעולת הקיבה, להאיץ הפרשת מיצי קיבה ולהאיץ את המטבוליזם בגוף, לכן הם נתפסים כתרגילי הרזיה.

אחת משיטות הצ'יגונג היא ה"פאלון גונג" או "פאלון דאפא".

שיטות צ'יגונג הן שיטות סיניות מסורתיות המתרכזות בנפש, ברוח ובגוף ומתרגלים אותן באמצעות תנועות מדיטטיביות, איטיות ועדינות. שיטות צ'יגונג היו נפוצות מאוד בסין ובאסיה במשך כל ההיסטוריה. במקור נקראו השיטות הללו "טיפוח-תרגול" והן כללו במקור גם מערכת של תרגילים וגם הוראה של עקרונות מוסר ומעלות טובות.

קשרי גוף, נפש וטבע

הצ'י קונג מכוון להרמוניה של הגוף עם מצבי הרוח (הנפש) ועם הטבע לפי עונות השנה. לכן מתאימים בצ'י קונג תרגילים לפי העונה.

המספר חמש הוא מספר טיפולוגי מרכזי בצ'י קונג. הצ'י קונג מתמקד בחמש מערכות יסוד בגוף האדם וקושר אותן לפעולות אנרגטיות ולנפש, על פי מפת הרגשות הסינית, מתוך תפיסה שכדי להגיע לשלמות בריאותית, על האדם לפתח את כולן. דוגמה לסדרת תרגילים כזו היא משחק חמש החיות, הכוללת חיקוי תנועתם של חיות כחלק מהצ'י קונג:

  • תרגיל נמר – מחזק את הריאות ואמור להעניק אימתניות
  • תרגיל דוב – מחזק את הכבד ואמור להעניק שלווה
  • תרגיל צבי – מחזק את הכליות ואמור להעניק גאון
  • תרגיל עגור – מחזק את הלב ואמור להעניק קלות
  • תרגיל קוף – מחזק את הטחול ואמור להעניק ערנות

חיות רבות נוספות, מלבד חמש אלו, זוכות לחיקוי בתבנית התנועה.

המערכת

הפעולה האנרגטית

האיבר המחוזק

הרגש המטופל

עצבים

גמישות

כבד

כעס

דם

פיזור

לב

התרגשות

נשימה

שקיעה

ריאות

עצב

עיכול

ריכוז

טחול

דאגה

רבייה

זרימה

כליות

פחד

זקנה

לפי הטאו טה צ'ינג, הגורס כי "מה שגמיש וזורם – ימשיך לגדול ומה שקשיח וחסום – יקמול וימות", הצ'י קונג רואה בגמישות פיזית ונפשית מפתח להארכת חיים. סדרות תרגילים המשלבות כיווץ והרפיה, עיסוי מודרך ומדיטציה מיועדות בעיקר לבני הגיל השלישי, בניגוד לגישה המערבית, הדוגלת בתרגילים ממריצים, אשר בטווח הארוך מתישים את הגוף ומאיצים את תהליך ההזדקנות.

הצ'י קונג מתאים לתרגול של מוגבלים בתנועה וזקנים, תוך שימוש נכון וחכם ב"חוק המאמץ המזערי", המופיע בטאואיזם. לפי תפיסת הצ'י קונג, ניתן באמצעות תרגול מתאים להטעין מחדש את "מצבר" אנרגיית הצ'י שבגוף ובכך להאט את תהליך ההזדקנות.

כללי הצ'י קונג

לפעולת גוף בריאה ישנם 5 כללים נלמדים, המאפשרים למתרגל להוליך את הצ'י ללא הפעלת כוח מיותר:

  • הרפיית הגוף במקום כיווצו
  • מכלול פעיל במקום חלקים הפועלים עצמאית
  • קשר בין הגוף לנפש בכל תנועה, לפי מפת הרגשות הסינית
  • דפוסי התנהגות משתנים בהתאם לתנועת הגוף
  • שימור אנרגיה על-פי חוק "המאמץ המזערי"

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'י קונג בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

צ'י קונג38020368Q204368