צ'חנוביץ
 | |
| בית הכנסת בצ'חנוביץ | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פודלסיה |
| מחוז |
 ויסוקה מזובייצק |
| גמינה | צ'חנוביץ |
| שטח | 26.01 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 4,898 (2006) |
| קואורדינטות | 52°40′N 22°31′E / 52.667°N 22.517°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.ciechanowiec.pl | |
צֶ'חָנוביץ (בפולנית: Ciechanowiec; ביידיש: טשעכֿאַנאָװיץ; במקורות היהודיים: טשעכנאָווצי, "צ'חנובצי") היא עיירה במזרח פולין, בעברה עיירה יהודית. בעיירה כנסיות רבות בעלות עיטורים ייחודיים, חיצוניים ופנימיים.
תולדות היישוב
במאה ה-16 השתייכה העיירה למשפחת אצולה פולנית. באמצע מאה זו נבנתה טירה על גדת הנהר הסמוך נוּזֶ'ץ (Nurzec) שמצפון-מזרח לעיירה. במחצית הראשונה של המאה ה-17 נבנו חומות מגן סביב הטירה, אך הטירה נשרפה באמצע המאה, בתקופה שכונתה "המבול", תקופת מלחמת רוסיה-פולין וכן המלחמה הצפונית השנייה (אנ'). על חורבות המבנים נבנו מגוריה של משפחת אצולה פולנית מקומית, אך אלה פוצצו ונהרסו על ידי צבא המתנדבים הרוסי ב-1915, בראשית מלחמת העולם הראשונה. כיום קיימים יסודות הטירה וכן חפיר המגן סביבה.
באמצע המאה ה-18 הוקמו בעיירה כנסיית השילוש ה"קדוש" מלבני-בניין, וכן "בית החולים של אחיות הרחמים".
לאחר חלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה צ'חנוביץ בתחום שלטונה של פרוסיה, ולאחר קונגרס וינה הועברה לשלטונה של האימפריה הרוסית. בסוף המאה ה-19 התפתחה בעיירה תעשיית טקסטיל וכן התקיימו בעיירה ירידי סוסים רבים.
במלחמת העולם הראשונה וכן במלחמה הפולנית-סובייטית שלאחר מכן נפגעה העיירה באופן משמעותי, ונדרשו שנים רבות לתיקון נזקי המלחמות. ערב מלחמת העולם השנייה היו בעיירה סדנאות ובתי מלאכה רבים. רובם השתייכו ליהודים, שהיוו רוב בעיירה.
בתחילת ספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את העיירה אך נסוגו ממנה בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הסובייטים נכנסו לעיירה ורבים מתושבי העיירה, רובם יהודים, הוגלו לתוככי ברית המועצות ורכושם הולאם בנימוק שהם סוחרים ובורגנים, אויבי מעמד הפועלים לפי האידאולוגיה הקומוניסטית. בשנים 1940 ו-1941, ערב פלישת גרמניה לברית המועצות, גויסו רבים מצעירי העיירה, רובם יהודים, לצבא האדום.
ב-22 ביוני 1941 שבו הגרמנים וכבשו את העיירה. בתקופת הכיבוש הגרמני נפגעה העיירה קשות. לאחר מלחמת העולם השנייה לא שבה העיירה למעמדה ולשיעור אוכלוסייתה הקודמים.
יהודים
לפני השואה חיו בצ'חנוביץ כ-1,500 יהודים שהיוו רוב בעיירה וקיימו חיי תרבות ומסחר ערים. בעיירה הייתה פעילות חינוך ופוליטיקה יהודית וציונית רבה, פעילות שכללה מוסדות חינוך, ארגוני ספורט, מפלגות ותנועות נוער. יהודים רבים שנולדו בעיירה או הגיעו ממנה אימצו שמות משפחה בהם נזכר שם העיירה, ובהם צ'חנובסקי, צ'חנוביץ, צ'חנוביצקי ועוד.
עם כיבוש העיירה ביוני 1941 על ידי הגרמנים, נהרגו מספר יהודים בהפגזות וכן במעשי רצח שאירעו לאחר מכן. בעיירה הוקם יודנראט ובסוף 1941 הוקם גטו סגור. בחודשים שלאחר מכן גורשו לגטו יהודים מעיירות אחרות ומספר היהודים בגטו הגיע ל-4,000 בערך. באוקטובר 1942 רצחו אנשי גסטפו כ-300 יהודים מהגטו, רובם גברים, מחוץ לעיירה. בתחילת נובמבר כותר הגטו ורבים מיושביו נורו למוות. לאחר שבועיים גורשו הנותרים למחנה ההשמדה טרבלינקה. מעטים שרדו ביערות הסמוכים לעיירה.
ילידי העיירה
- הארכאולוג בנימין מזר.
- יאן קשישטוף קלוק (אנ') (1739-1796), הכומר המקומי, חוקר טבע ומגדולי חוקרי הטבע הפולניים בתקופת ההשכלה, ממחבריו של ספר ההדרכה הראשון בנושא חקלאות בשפה הפולנית, וכן מחברם של מחקרים מדעיים חלוציים, בעיקר בתחומי הזואולוגיה, האנטומולוגיה והפרמצבטיקה.
לקריאה נוספת
- יהושע מרדכי בן ר' משה אברהם רוזנבלום, עירי טשעכנאָווצי, תל אביב: [חמו"ל] (ירושלים: דפוס בית יתומים דיסקין), תשי"א.
- אליעזר לאוני (עורך), ציחנוביץ, מחוז ביאליסטוק: ספר עדות וזיכרון, תל אביב: הוצאת הארגונים של יוצאי ציחנוביץ בישראל ובארצות הברית (דפוס ארזי), תשכ"ד. (ספר יזכור לקהילת ציחנוביץ, בספריית העיר ניו יורק)
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- ציחאנוביץ, בית התפוצות
- צ'ייחנוביץ (Ciechanowiec), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- ספר יזכור לקהילת ציחנוביץ, בספריית העיר ניו יורק
- צ'ייחאנוביץ באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "צ'חנוביץ", באתר השטעטל הווירטואלי
- "צ'חנוביץ", באתר JewishGen (באנגלית)