פרסואה
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | פדרציה של ערי מדינה ממוצא משותף, ולאחר מכן מחוז בחסות אשור |
| שפה נפוצה | ארמית, פרסית עתיקה |
| עיר בירה | ניכור (בתקופת החסות האשורי או עוד קודם לכן) |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | מעבר להתישבות קבע של עם נוודים |
| פירוק | נבלעת לתוך מעצמות האזור |
| ישות יורשת | אשור וממלכות שכנות נוספות |
פרסואה (או פרסומאש בחלק מהמקומות) היו בני עם שבטי שהתיישבו בערי-מדינה בחבל הארץ הנושא את שמם, במרכז הרי זגרוס שבמזרח איראן של ימינו, במהלך חציו הראשון של האלף ה-1 לפנה"ס.[1][2]
לא ידוע רבות על עם זה מלבד רשומות בודדות שרובן מגיעות אלינו מאשור:[2][3]
- לפי כתובותיו של המלך האשורי שלמנאסר השלישי (858-824 לפנה"ס), פרסואה היה בין האדמות והערים שנהרסו על ידו במהלך מסע הצבא שלו שנוהל בשנת 843 לפנה"ס באזור העליון של נהר דיאלי הרי זגרוס.
- כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 835 לפני הספירה, במהלך משלחת נוספת לאזור זה, 27 מלכי פרסואה מוצגים כשהם חולקים כבוד לשלמנאסר השלישי.
- כאשר בשנת 828 לפנה"ס דיינ-אשור, מפקד בכיר בצבא האשורי, עורך מסעות צבאיים בארץ פרסואה בשם המלך, במהלך מסעו הוא כובש ובוזז את הערים שסירבו לעלות מס לאשור.
- בשנה שלאחר מכן הוביל דיינ-אשור משלחת נוספת לפרסואה, ובה כבש והרס מספר ערים, ביניהן הערים המבוצרות פושטו, שלאהמנו וקיניהאמנו.
- שמשי-אדד החמישי (823-811 לפנה"ס), יורשו של שלמנסר השלישי, מוזכר כיהיה אמור לקבל מחווה משליחים מפרסואה במהלך מסע צבאי שלישי שערך לארץ נאירי.
- בשנת 781 לפנה"ס, פרסואה הייתה אחת הארצות נגדן יצא ארגישתי הראשון (786-764 לפנה"ס), מלך אוררטו.
- המלך האשורי אדד-ניררי השלישי (810-782 לפנה"ס) מונה את פרסואה בין הארצות שכבש בצפון מזרח מסופוטמיה ובצפון מערב איראן.
- הפלישה הבאה לארץ זו נעשתה בשנת 744 לפנה"ס על ידי תגלת-פלאסר השלישי (744-727 לפנה"ס) במהלך משלחתו נגד נמרי ואדמות אחרות בהרי זגרוס. התוצאה של משלחת זו הייתה לכידת פרסואה, שסופחה כפרובינציה חדשה לאשור. בירת מחוז פרסואה הייתה העיר ניכור. מכאן שבמקורות אשוריים נקרא מחוז זה לעיתים מחוז ניכור. כמחוז אשורי, פרסואה עמדה בנאמנות לצד אשור בשנים הראשונות הקשות של שלטונו של סרגון השני (722-705 לפנה"ס), כאשר מחוזות אשוריים רבים אחרים באזור, בתמיכתו של אורארטו, מרדו במלך זה.
- במהלך מסעותיו של סרגון השני נגד המורדים בשנים 716 ו-714 לפנה"ס, סרגון השני תגמל את פרסואה על נאמנותה בכך שסיפח לשטחה את הערים שכבש בארצות השכנות.
לאחר מותו של סרגון השני, פרסואה מופיעה לעיתים רחוקות מאוד במקורות אשוריים. הוא מוזכר גם באחד המכתבים המיועדים לאסרחדון ( 680-669 לפנה"ס). התייחסות אליו מצויה גם בכתובת על "המנסרה של אשורבניפל", המזכירה שלאחר ניצחון אשורבניפל (669-627? לפנה"ס) על עלם בשנת 653 לפנה"ס, נשלח לו הוקרה על ידי כורש - מלך "פרסוס" וכנראה בכוונת המקורות במקרה זה היא לחבל הארץ בדרום איראן של ימנו - פארס המוקור גם כפרסיס ומלבד באזכור זה לא מיוחסים אזכורים נוספים העוסקים בעם וחבל ארץ זה.
משמעות השם פרסואה הוא גבול או קצה תיחום חבל ארץ ויש להבדילו מהשמות דומים הפזורים ברחבי איראן ובפרט פרסיס שהוא שם המזוהה היסטורית גם היום עם מחוז פארס בדרום איראן. לפי הערכות אלה, הדמיון בין השמות נובע מהצורך של מקורות חיצוניים לתאר את קצה התיחום של ארץ העמים האיראני בתקופה זו. אם זאת יש מספר הערכות הגורסות כי הדמיון בין השמות מקורו ככל הנראה בנדידת עמים שלעיטים מיוחסת גם למיסד השושלת האחמנית צִ'ישְפִּיש, שנדד מאזור זה כדי להקים את ממלכתו בדרום איראן.[2]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ People, gods & places, www.ucl.ac.uk
- ^ 2.0 2.1 2.2 I. Gershevitch, The Cambridge History of Iran, Cambridge University Press, 1985, מסת"ב 978-0-521-20091-2. (באנגלית)
- ^ Zagros. Parsua. Early Persian & Median History, heritageinstitute.com
38224129פרסואה