פרנק גודינג
.jpg) | |||||||
| פרנק גודינג, 1921 | |||||||
| לידה | טיוורטון, מחוז דבון, הממלכה המאוחדת | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | גודינג, איידהו, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | פרנק רוברט גודינג | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות אלמווד, גודינג, איידהו, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
פרנק רוברט גודינג (באנגלית: Frank Robert Gooding; ) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיידהו, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל איידהו ה-7 בשנים 1905–1909, וכסנאטור מטעמה בשנים 1921 ועד למותו.
ראשית חייו
פרנק גודינג נולד בעיירה טיוורטון שבמחוז דבון, אנגליה. ב-1867 הוא היגר עם משפחתו לארצות הברית. המשפחה התיישבה בחווה ליד הכפר פאו פאו שבמישיגן. גודינג התחנך בבתי ספר ציבוריים שם, וב-1877 עבר למאונט שסטה שבקליפורניה ועסק בחקלאות ובכריה. ב-1881 עבר הוא עבר לטריטוריית איידהו, והיה לאחד ממגדלי הכבשים הגדולים בטריטוריה.[1] הוא התיישב בעיירה קטשאם, שם הוא עבד כדוור ולאחר מכן הוא עסק במכירת עצי הסקה ופחם עץ. ב-1888 עבר גודינג דרומה והתיישב ליד המקום בו שוכנת כיום העיר גודינג הקרויה על שמו.
ב-1890 לאחר שאיידהו הייתה למדינה בארצות הברית, עלה גודינג כמנהיג הסיעה השמרנית של המפלגה הרפובליקנית במדינה. הוא היה דמות רבת כוח באיידהו בראשית המאה ה-20, וכבר בימי חייו נקראו על שמו העיר גודינג ומחוז גודינג.
ב-1896 נבחר גודינג כיושב ראש המפלגה הרפובליקנית במחוז לינקולן. בשנים 1900–1904 הוא שימש כיושב ראש המפלגה בכל המדינה. ב-1898 הוא נבחר לבית המחוקקים של איידהו.
מושל איידהו
ב-1904, עוד לפני שקיבל אזרחות אמריקאית, נבחר גודינג כמושל איידהו השביעי.[2] הוא כיהן כמושל שתי תקופות כהונה בשנים 1905–1909. במהלך תקופת כהונתו נבנה בניין הקפיטול המדינתי בבירת המדינה, בויסי.
רצח סטיוננברג
גודינג עלה לתודעה הלאומית במהלך המשפט שהתנהל על ההאשמות לקשירת קשר נגד שלושה ממנהיגי פדרציית הכורים המערבית (WFM), שהואשמו במעורבות ברצח מושל איידהו לשעבר פרנק סטיוננברג. ב-1899 דיכא סטיוננברג מרד של כורים במהלך סכסוך עבודה בקור דאלן. כמעט חמש שנים לאחר שסיים את כהונתו כמושל, נרצח סטיוננברג כתוצאה מפיצוץ פצצה מחוץ לביתו בקולדוול בדצמבר 1905, והארי אורצ'רד נעצר כמי שביצע את הרצח.
נשיא בית המשפט העליון של איידהו, צ'ארלס סטוקסלייגר, שיגר מברק בו הוא הזמין את סוכנות הבילוש פינקרטון לחקור את הפרשה. גודינג שוכנע לאשר את הבקשה, וסוכן פינקרטון ג'יימס מקפרלנד הגיע עד מהרה כדי לנהל את החקירה. מקפרלנד הודיע על חשדו שאורצ'רד היה כלי שרת בידי אחרים.[3]
הוראתו הראשונה של מקפרלנד הייתה להעביר את אורצ'רד מכלא קולדוול הנוח יחסית אל אגף הנידונים למוות בבית הכלא של בויסי, עוד לפני שהחל המשפט. לצעד זה התנגד בתחילה השופט סמית', שהיה אחראי על חקירת התיק. השופט המקומי צפה תביעת הביאס קורפוס מוצלחת כנגד טקטיקה זו. מקפרלנד סיפק לו שלושים תקדימים למהלך. גם השריף של קולדוול התנגד.
המושל גודינג ארגן פגישה עם מקפרלנד ונשיא בית המשפט העליון סטוקסלייגר, ואז פגישה עם השופט סמית'. לפני שסמית' הגיע לפגישה, הכריז מקפרלנד שבית הכלא המחוזי אינו בטוח, ושהוא היווה פוטנציאל לפיצוץ בדינמיט. הוא גם הסביר את מטרת העברתו של אורצ'רד לאגף הנידונים למוות: "תוך שלושה ימים אעשה ניסיון להשיג ממנו הודאה". סטוקסלייגר אישר את ההעברה. על פי תכנון מראש, נקרא גודינג אל מחוץ לחדר כאשר השופט סמית' הגיע, וכך נשארו מקפרלנד ושני השופטים לבדם. בתמיכתו של סטוקסלייגר, הסכים גם סמית' להעברה לאגף הנידונים למוות.
בהמשך איים מקפרלנד על אורצ'רד בתלייה מידית, ואמר לו שהוא יוכל להמלט מגורל זה רק אם הוא יעיד כנגד מנהיגי פדרציית הכורים המערבית. אורצ'רד הסכים והתוודה, ואז הוא הועבר מאגף הנידונים למוות אל צריף פרטי בחצר הכלא. גודינג עבר שם כדי ללחוץ את ידו וכדי לברך אותו על שיתוף הפעולה.
לאחר מכן דאג מקפרלנד למעצרם של מנהיגי הפדרציה, ביל הייווד, צ'ארל מוייר וג'ורג' פטיבון בקולורדו, בעשותו שימוש במסמכי הסגרה שבהם נטען באופן כוזב ששלושתם היו נוכחים במקום בזמן ביצוע הרצח של סטיוננברג.
המימון של החקירה והמשפט נעשה באמצעות כספים שהועברו מבעלי המכרות לתובעים בתיק.[4] בכך, בעלי המכרות מימנו באופן מכוון את התביעה של המדינה כנגד מנהיגי איגוד העובדים שהועסקו אצלם. בשומעו על כך, שיגר הנשיא תאודור רוזוולט נזיפה חמורה במיוחד לגודינג, ותיאר את מצב העניינים כ"חוסר תקינות חמור ביותר". הנשיא רוזוולט כתב:
[ממשלת איידהו] תבצע טעות גורלית - וכאשר אני אומר גורלית אני מתכוון פשוטו כמשמעו - שאם היא תרשה לעצמה להיות מזוהה עם מפעילי המכרות יותר מאשר עם הכורים... אם המושל או פקידי הממשל האחרים של איידהו יקבלו סנט אחד ממפעילי המכרות או מכל בעל הון אחר בהקשר כלשהו, באופן ישיר או עקיף, לטובת תביעה זו, הם יפקירו את כבודם של אזרחים טובים ואני באופן אישי אחוש שהם ביצעו פשע של ממש.
בתשובתו של גודינג לרוזוולט ניתן דיווח מסולף על ההסדרים הכספיים לתיק המשפטי, והוא הטיל את האשמה על אחרים, והבטיח להחזיר את הכספים שהועברו על ידי בעלי המכרות. גודינג קיים את הפירוש הצר ביותר של הבטחתו לנשיא. הוא טען לעיתים קרובות בפומבי שאף לא דולר אחד לא התקבל ולא יתקבל משום מקור פרטי או ארגון כלשהו, אך המשיך לקבל כספים מבעלי המכרות.
בסופו של דבר יצאו פטיבון, הייווד ומוייר זכאים מההאשמות לקשירת קשר לרצח. אורצ'רד עצמו הורשע ברצח ונדון למוות. עונשו הומתק והוא בילה את שארית חייו בכלא המדינתי, עד למותו ב-1954.
בית הספר של איידהו לחרשים ועיוורים
ב-1906 הוקם בבויסי בית הספר לחרשים ועיוורים, והוא פעל עד שבדצמבר 1908 עלה הבניין שלו באש. במרץ 1909 העביר בית המחוקקים של איידהו חוק להקמת בית ספר קבוע. גודינג תרם קרקע להקמת בית הספר, שהחל לפעול בספטמבר 1910.[5]
סנאטור
ב-1918 היה גודינג מועמד הרפובליקנים בבחירות מיוחדות שנערכו לאיוש מושב בסנאט של ארצות הברית שהתפנה עקב מותו של ג'יימס בריידי מוקדם יותר אותה שנה. בבחירות אלו נוצח גודינג על ידי מועמד הדמוקרטים ג'ון ניג'נט בהפרש של 970 קולות.[6]
ב-1920 ניצח גודינג את ניג'נט בבחירות לתקופת כהונה מלאה של שש שנים בסנאט.[6][7] באמצע ינואר 1921 הוא הושבע כסנאטור, שבעה שבועות לפני המועד המתוכנן,[8] עקב התפטרותו של ניג'נט כדי לקבל על עצמו מינוי שמינה אותו הנשיא וודרו וילסון בשלהי כהונתו לנציבות הפדרלית למסחר (אנ').[9] ב-1926 נבחר גודינג לכהונה שנייה בסנאט, לאחר ששוב הביס את ניג'נט.[6]
בשנות ה-20 היה שטח של כשני-שלישים של איידהו, בחלק המערבי שלה, באזור הזמן הפסיפי (UTC -8).[10] בעת כהונתו בסנאט קידם גודינג חוק שכל שטחה של איידהו ישתייך לאזור הזמן ההררי (UTC -7), המזרחי יותר, מצב שקיים עד היום.[11]
מותו
בריאותו של גודינג הייתה רופפת עקב מחלת הסרטן שלקה בה, במשך כמה חודשים ב-1928, והוא החלים מניתוח שבוצע בחודש מאי אותה שנה במאיו קליניק במינסוטה.
פרנק גודינג נפטר לאחר שובו לאיידהו, ב-24 ביוני 1928, בגיל 68, בביתה של בתו בעיר גודינג שנקראה על שמו.[12] הוא קבור יחד עם רעייתו אמנדה בבית הקברות אלמווד שבעיר.
קישורים חיצוניים
- פרנק גודינג באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- פרנק גודינג באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- פרנק גודינג באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- פרנק גודינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Intermountain region loses a champion". Spokesman-Review. Spokane, Washington. June 26, 1928. p. 2.
- ^ Senator Brent Hill. "Idaho State Capitol". senatorhill.com. Archived from the original on 2006-09-18.
- ^ Famous American Trials, Biographies of Key Figures in the Haywood Trial, James McParland Biography Archived 2007-04-18 at the Wayback Machine.
- ^ Big Trouble, J. Anthony Lukas, 1997, pages 350-351.
- ^ OPE Report 0503 Archived 2010-01-04 at the Wayback Machine
- ^ 6.0 6.1 6.2 "Frank R. Gooding". Our Campaigns.
- ^ "Idaho goes Republican carrying entire ticket". Lewiston Morning Tribune. (Idaho). November 3, 1920. p. 1.
- ^ "Gooding named for U.S. Senate". Spokesman-Review. (Spokane, Washington). (Twice-a-week edition). January 4, 1921. p. 7.
- ^ "Gooding to take oath tomorrow". Spokane Daily Chronicle. (Washington). January 14, 1921. p. 8.
- ^ "White's bill would put all Idaho in Pacific time zone". Lewiston Morning Tribune. (Idaho). Associated Press. December 25, 1943. p. 14.
- ^ "Change to standard time will ease mixup in Idaho". Deseret News. (Salt Lake City, Utah). Associated Press. September 29, 1945. p. 5.
- ^ "Senator Frank Gooding dies in Idaho home". Meriden Record. Meriden, CT. Associated Press. June 25, 1928. p. 1.
33975210פרנק גודינג