פרנקו פרארה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. פרנקו פרארה (באיטלקית: Franco Ferrara; 4 ביולי 1911 - 6 בספטמבר 1985) היה מנצח ומורה איטלקי.
חייו
פרארה נולד בפאלרמו שבסיציליה. הוא למד נגינה בפסנתר, בכינור ובעוגב והלחנה בקונסרבטוריון של פאלרמו ובהמשך בזה של בולוניה. ראשית הקריירה המוזיקלית שלו הייתה ככנר בבולוניה, ברומא ובפירנצה, עם תזמורת מאג'ו מוזיקלה פיורנטינו, בשנים 1933 עד 1940. הופעת הבכורה שלו בניצוח הייתה בפירנצה ב-1938 ותוך זמן קצר יצא לו מוניטין של מנצח מחונן. מצבו הבריאותי אילץ אותו לחדול מניצוח בקונצרטים פומביים, אם כי המשיך להקליט.[1]
לאחר הפסקת קריירת הניצוח התרכז פרארה בהוראה. הקורסים שלו באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא נודעו לתהילה וכמותם גם אלה שנתן משנת 1966 באקדמיה למוזיקה בסיינה. סטודנטים מכל רחבי העולם באו לקורסי הניצוח שלו ורבים מהם החלו קריירות מזהירות וזכו לפרסום בינלאומי בעולם המוזיקה. בין תלמידיו הנודעים היו ריקרדו שאיי, אדו דה וארט, אנדרו דייוויס וגבריאל כמורה.[1] בשנים 1974-75 הרצה פרארה על ניצוח גם בתיאטרו קומונאלה די בולוניה.
מחוץ לאיטליה, נהנה פרנקו פרארה מקריירה חובקת עולם. הוא הגיש הרצאות ברדיו ההולנדי בהילוורסום (מ-1958 עד 1973), בקונסרבטואר של פריז, ברדיו שווייץ הלוגאנו, בפסטיבל "טיבור וארגה" בסיון. כמו כן עבד בפיליפינים וביפן, לשם בא בהזמנת סייג'י אוזאווה להרצות באקדמיית טוהו בטוקיו, לכבוד הידאו סאיטו, המנצח הנודע שהיה גם מורו של אוזאווה. בארצות הברית לימד פרארה במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, בבית ספר ג'וליארד למוזיקה בניו יורק ובמרכז ברקשייר למוזיקה משנת 1975 ואילך.
כ-600 סטודנטים השתתפו בקורסים של פרארה במשך למעלה מ-30 שנה, בהם יורמה פאנולה, מיונג-וון צ'ונג, סר אנדרו דייוויס, רוברטו אבאדו, מאוריציו ארנה, ריקרדו שאיי, ג'אנלואיג'י ג'למטי, מריו למברטו, ריקרדו מוטי, דניאל אורן, אדוארדו אלווארז וגבריאל כמורה, בין השאר.
פרארה נודע גם בניצוח על פסקולי סרטים. הוא ניצח על פרטיטורות מאת נינו רוטה לסרט "הנמר", מריו נאשימבנה ל"בראבא", ואחרים.
פרנקו פרארה מת בפירנצה.
קישורים חיצוניים
.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ריצ'רד ויגמור, מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
