פרנץ נופצ'ה
 | |
| הברון נופצ'ה במדים אלבניים, 1915 |
פרנץ נופצ'ה (בהונגרית: Franz Nopcsa; 3 במאי 1877 – 25 באפריל 1933) היה אריסטוקרט הונגרי, הרפתקן, מלומד, גאולוג ופליאונטולוג. נחשב לאחד ממייסדי הפליאוביולוגיה. היה גם מומחה בלימודי אלבניה והשלים את המפה הגאולוגית הראשונה של צפון אלבניה.[1][2]
ביוגרפיה
נופצ'ה נולד ב-1877 בדווה, טרנסילבניה, ממלכת הונגריה (היום דווה, רומניה), למשפחת האצולה נופצ'ה ההונגרית ממוצא רומני. הוא היה בנו של Elek Nopcsa, חבר הפרלמנט ההונגרי. בשנת 1895, אחותו הצעירה אילונה גילתה עצמות דינוזאורים באחוזה המשפחתית.[3] הוא חלק את העצמות עם פרופסור אדוארד סואס, שעודד אותו לחקור אותן. בעקבות עצתו של הפרופסור, הוא החל ללמוד גאולוגיה באוניברסיטת וינה ב-1897, שם התקדם במהירות בלימודיו. הוא נשא את הרצאתו האקדמית הראשונה בשנת 1899 בגיל עשרים ושתיים.[4] הוא השיג תואר דוקטור בגאולוגיה ב-1903 מהאוניברסיטה; הדוקטורט שלו התמקד במיפוי גאולוגי של האזור המקיף את האחוזה המשפחתית.
ב-20 בנובמבר 1906 פגש נופצ'ה את ביאזיד דודה, אז בן השמונה-עשרה, בבוקרשט ושכר אותו כמזכירו.[5] מאוחר יותר סיפר נופצ'ה על פגישה זו בספר הזיכרונות שלו.[6]
בנוסף, נופצ'ה התעניין באלבניה, שהייתה מחוז של האימפריה העות'מאנית שהתמודדה על עצמאות באותה תקופה. הוא היה אחד הזרים הבודדים שהעזו להיכנס לאזורים ההרריים בצפון אלבניה.[7] עד מהרה למד את הדיאלקטים והמנהגים האלבניים. בסופו של דבר, הם הסתדרו עם מנהיגי ההתנגדות הלאומנית האלבניה שנלחמו נגד הטורקים באזור. נופצ'ה נשא נאומים נלהבים והבריח נשק.
בשנת 1907, באחת ממסעותיו בהרי אלבניה, הוא הוחזק כבן ערובה על ידי השודד מוסטפא ליטה, יחד עם המלווה שלו בג'אזיד דודה. ליטה דרש עשרת אלפים לירות טורקיות עבור שחרורו. בזיכרונותיו תיאר נופצ'ה את תוכניתו להיחלץ ממצב זה. בסופו של דבר הוא ניצל על ידי אביו של דודה, שהביא "עשרה שומרים חמושים".[8]
בשנת 1912 מדינות הבלקן איחדו כוחות כדי לגרש את הטורקים. עם זאת, לאחר מכן נכנסו המדינות החדשות הליברליות לסכסוכים פנימיים. במהלך מלחמות הבלקן הללו ריגל נופצ'ה עבור אוסטריה-הונגריה[9] מתוך הסכסוכים הללו, אלבניה קמה כמדינה עצמאית, שהייתה זקוקה למלך. נופצ'ה התנדב, והציעה שהם ישתמשו בכסף שירוויחו מנישואיו עם בחורה אמריקאית עשירה כדי לממן את מאמצי המלחמה, אולם תוכניתו לא התקבלה.
מאוחר יותר, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נופצ'ה היה במשימה נוספת כמרגל עבור אוסטריה-הונגריה, ועבד בחשאי כרועה צאן בטרנסילבניה הוא גם הוביל קבוצה של מתנדבים אלבניים בזמן מלחמה. כמו כן הוא היה הראשון שחטף מטוס בהיסטוריה. המניע שלו לחטיפת מטוס היה לברוח מהרפובליקה הסובייטית ההונגרית המתהווה.[10] עם תבוסתה של אוסטריה-הונגריה בתום המלחמה, טרנסילבניה מולדתו של נופצ'ה נמסרה לרומניה. כתוצאה מכך איבד הברון את אחוזותיו ורכושו ב-1920.[11] הוא חיפש עבודה בשכר, ומצא תפקיד כראש המכון ההונגרי לגאולוגיה בשנת 1925.
אבל כהונתו של נופצ'ה במכון הגאולוגי הייתה קצרת מועד, עד מהרה השתעמם מהעבודה המשרדית. הוא נסע לאירופה על אופנוע יחד עם מזכירו ואהובו האלבני הוותיק בג'אזיד אלמז דודה כדי לחקור מאובנים[12] מאוחר יותר חזר לווינה שם נקלע שוב לקשיים כלכליים. כדי לכסות את חובותיו, הוא מכר את אוסף המאובנים שלו למוזיאון הטבע בלונדון.[13]
עד מהרה נכנסה נופצ'ה לדיכאון. לבסוף, בשנת 1933, הוא ירה למוות בבן זוגו, באיאזיד אלמאס דודה, לאחר מכן התאבד בעצמו. במכתב התאבדות, הוא מציין את הסיבה למעשיו בהתמוטטות עצבים.[14]
הוא נקבר בווינה, ואפרו נקבר שם.
כתבים
נופצ'ה השאיר כמות ניכרת של פרסומים מדעיים ויומנים פרטיים. היומנים מציירים תמונה של אדם מורכב בעל אינטואיציה רבה, אך ללא יכולת להבין את המניעים של אחרים. מסירותו למען האלבנים הייתה בניגוד לחוסר הרגישות הסוציופתית שלו. ביומניו כתב על הצעתו להיות מלך אלבניה: "כשאהיה מונרך אירופאי שולט, לא יהיה לי שום קושי להשיג את הכספים הנוספים הדרושים על ידי נישואים עם יורשת אמריקאית עשירה השואפת למלוכה, צעד שבנסיבות אחרות הייתי מתעב לעשות".
במהלך חייו כתב נופצ'ה ספר זיכרונות המבוסס על יומנים ורשימות משנת 1897 עד 1917. אף שסיים את ספר הזיכרונות בסביבות 1929, הוא מעולם לא פורסם במהלך חייו. רק ב-2001 הוא פורסם בגרמנית ותורגם מאוחר יותר לאנגלית ב-2014.[15]
תרומות מדעיות
תרומתו העיקרית של נופצ'ה לפליאונטולוגיה - ומכאן לפליאוביולוגיה - הייתה שהוא היה אחד החוקרים הראשונים שניסו "לשים בשר על עצמות". בתקופה שבה פליאונטולוגים התעניינו בעיקר בהרכבת העצמות, וניסו להסיק על הפיזיולוגיה וההתנהגות של הדינוזאורים. נופצ'ה היה הראשון שהציעה שהארכוזאורים האלה דאגו לצעירים שלהם והפגינו התנהגות חברתית מורכבת, רעיון שלא נאמר עד שנות ה-80. אבל מכיוון שהיה אחד האנשים הראשונים שחקרו את הביולוגיה של הדינוזאורים, הוא ידוע בתור 'אבי הפליאוביולוגיה',[16] אף על פי שהוא עצמו טבע את המונח "פלאופיזיולוגיה" לחקר האבולוציה של הפיזיולוגיה והביולוגיה.[17]
תיאוריה נוספת של נופצ'ה שהקדימה את זמנה הייתה בקשר להתפתחות אפשרית של הציפורים. התיאוריה זו התקבלה בקהילה המדעית בשנות ה-60 ומאוחר יותר זכתה להסכמה רחבה, אם כי ממצאים מאובנים מאוחרים יותר של דינוזאורים מראים שהתפתחות התעופה הייתה לפי החוקרים מורכבת יותר ממה שדמיין נופצ'ה. בנוסף, המסקנה של נופצ'ה שלפחות חלק מהזוחלים מתקופת המזוזואיקון היו בעלי דם חם,[12] משותפת כעת לחלק גדול מהקהילה המדעית.
מספר רב יחסית של מיני מאובנים נקראים על שמו.
נופצ'ה חקר דינוזאורים טרנסילבניים באופן אינטנסיבי, אף על פי שהם היו קטנים יותר מ"בני דודיהם" במקומות אחרים בעולם. לדוגמה, הוא חשף זאורופודים באורך שישה מטרים, קבוצה של דינוזאורים שבמקומות אחרים הגיעו לגודל של 30 מטרים או יותר.[16] נופצ'ה הסיק שהאזור שבו נמצאו השרידים היה אי, בתקופת המזוזואיקון.[18] הוא העלה את התאוריה של "משאבים מוגבלים" המצויים באיים ושיש לכך בדרך כלל השפעה של "הקטנת גודלם של בעלי חיים" לאורך הדורות, מה שיוצר צורה מקומית של גמדות. התיאוריה של נופצ'ה לגבי גמדות בעלי החיים, מקובלת בהווה על החוקרים.
נופצ'ה גילה ונתן שמות לכמה מינים בחייו. בשנת 1899 הוא קרא למין Mochlodon robustus, שלאחר מכן שינה את שמו ל-Rhabdodon robustus בשנת 1915.הוא גם נתן את שמו של Struthiosaurus transylvanicus, אותו תיאר ב-1915. בשנת 1928 הוא נתן שם לטיינורוזאורוס.
נופצ'ה היה גם גאולוג חשוב ואחד החוקרים הראשונים את הגאולוגיה של מערב הבלקן, במיוחד צפון אלבניה.
מחקר אלבניה
במהלך חייו פרסם נופצ'ה יותר מחמישים מחקרים מדעיים הנוגעים לאלבניה, המכסים מגוון רחב של נושאים כמו בלשנות, פולקלור, אתנולוגיה, היסטוריה ומשפט. הוא היה אחד המומחים המובילים של אלבניה בתקופתו.[19] לאחר מותו של נופצ'ה, כמה מכתבי היד החשובים שלו לא פורסמו. הוא השתתף בעבודתו של הקונגרס האלבני של טריאסטה, פרסם את הערותיו על הקונגרס שהפכו לבעלי עניין היסטורי במיוחד.
העיזבון המדעי והארכיון של נופצ'ה הכוללים אלפי עמודים של הערות, סקיצות וטקסטים הוחרם על ידי המשטר הקומוניסטי של אנוור הוג'ה. בסופו של דבר, כתבי היד, הרישומים והכתבים השלמים שלו היוו את הליבה של החלק האלבני של הספרייה הלאומית של אלבניה.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Franz Nopcsa - Early Photography in Albania, web.archive.org, 2014-06-13
- ^ https://www.pahor.de/albania-geology-original-publisher-s-proof-geologische-karte-von-nordalbanien-aufgenommen-von-dr-franz-baron-nopcsa-1905-1916.html
- ^ Bressan, David. "Baron Nopcsa: More than just Transylvanian dinosaurs". Scientific American Blog Network.
- ^ Rocky Road: Franz Nopcsa, www.strangescience.net
- ^ John Pickrell, Weird Dinosaurs: The Strange New Fossils Challenging Everything We Thought We Knew, Columbia University Press, 2017-03-28, מסת"ב 978-0-231-54339-2. (באנגלית)
- ^ Nopcsa, Franz (2014). Elsie, Robert (ed.). Traveler, Scholar, Political Adventurer: A Transylvanian Baron at the Birth of Albanian Independence (The Memoirs of Franz Nopcsa). Central European University Press.
- ^ Smithsonian Magazine, Vanessa Veselka,Cristian Movilă, History Forgot This Rogue Aristocrat Who Discovered Dinosaurs and Died Penniless, Smithsonian Magazine (באנגלית)
- ^ 1907 | Baron Franz Nopcsa: The Baron Held Hostage in the Mountains of Dibra, www.albanianhistory.net
- ^ Fastovsky, David E.; Weishampel, David B. (2012-08-27). Dinosaurs: A Concise Natural History. Cambridge University Press
- ^ http://epa.oszk.hu/02300/02387/00039/pdf/EPA02387_osi_gyoker_2017_1-2_018-022.pdf
- ^ Benton, Michael (2010). "Dinosaurs and the island rule: The dwarfed dinosaurs from Haţeg Island". Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology. 293 (3–4): 438–454.
- ^ 12.0 12.1 Nopsca was a funny old fossil, Stuff, 2009-01-31 (באנגלית)
- ^ Shaw, Karl (2017-04-13). Mad, Bad and Dangerous to Know: The Extraordinary Exploits of the British and European Aristocracy
- ^ Asher Elbein, Love in the Time of Chasmosaurs: Baron, Scientist, Swashbuckler, Spy: The Colorful Life and Tragic Death of Franz Nopcsa, Love in the Time of Chasmosaurs, 2016-04-04
- ^ David Mandler, Nopcsa, Baron Franz. 2014. Traveler, Scholar, Politician, Adventurer – A Transylvanian Baron at the Birth of Albanian Independence (ed. and trans. from German Robert Elsie). Budapest: Central European University Press. 227 pp., Hungarian Cultural Studies 7, 2014, עמ' 400–404 doi: 10.5195/ahea.2014.154
- ^ 16.0 16.1 Franz Nopcsa: the dashing baron who discovered dwarf dinosaurs, www.nhm.ac.uk (באנגלית)
- ^ Alan Feduccia, Riddle of the Feathered Dragons: Hidden Birds of China, Yale University Press, 2012-01-01, מסת"ב 978-0-300-16569-2. (באנגלית)
- ^ Koen Stein, Zoltan Csiki, Kristina Curry Rogers, David B. Weishampel, Small body size and extreme cortical bone remodeling indicate phyletic dwarfism in Magyarosaurus dacus (Sauropoda: Titanosauria), Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 107, 2010-05-18, עמ' 9258–9263 doi: 10.1073/pnas.1000781107
- ^ Robert Elsie, Historical Dictionary of Albania, Scarecrow Press, 2010-03-19, מסת"ב 978-0-8108-7380-3. (באנגלית)
35359594פרנץ נופצ'ה