פריץ לאופר

פריץ לאופר (Fritz Laufer), (1900 - ?) היה צ'כי בשם הפרטי פרנטישק (Frantisek), אשר שימש בימי מלחמת העולם השנייה כסוכן הגסטפו. לקראת סוף המלחמה הופעל על ידי הנאצים כסוכן כפול מול המודיעין האמריקאי ומול משלחת ההצלה היהודית באיסטנבול בעסקת סחורה תמורת דם.

פריץ לאופר נולד בפראג, להורה אחד יהודי ואחד שאינו יהודי (מישלינג לפי ההגדרה הנאצית). בשנת 1900. למד בבית ספר למיכון חקלאי וניהל את העסק המשפחתי של אביו ליבוא מזון. בשנת 1939 מצא הגסטפו כי הוא מתאים למטרותיו וגייס אותו כסוכן ובתמורה להנפקת נירות אריים על שמו הוא הסגיר לגרמנים לוחמי מחתרת צ'כיים. הוא פעל תחת השמות "שרדר", "לודוויג מאייר" ו"קרל היינץ". בשנות המלחמה הראשונות הוא פעל פעל בצ'כיה, הונגריה, בולגריה וטורקיה.

בשנת 1943 גויס לאופר על ידי מהנדס יהודי צ'כי בשם אלפרד שוורץ לרשת הריגול האמריקאית שנקראה בשם דוגווד (Dogwood). רשת זו, שנקראה בשמו האנגלי של שיח המורן, הוקמה ביולי אותה שנה על ידי ראש תחנת הOSS באיסטנבול כדי לאסוף מידע מודיעני ולחדור לגרמניה ולמדינות הבלקן, בנות בריתה של גרמניה, רומניה, הונגריה ובולגריה ולהפעיל תנועות התנגדות לשם הפלת משטריהן. לאופר, שניתן לו ברשת שם הקוד "איריס", נתפש בעיני גופי ההצלה היהודיים באיסטנבול כסוכן אמריקאי אשר ניתן לבטוח בו, בעוד שהיה לאמיתו של דבר סוכן הגסטפו. בשנת 1944 תיווך לאופר בשתי הצעות גרמניות: פדיון יהדות הונגריה תמורת עשרת-אלפים משאיות, ומשא ומתן לקראת הסכם שלום בין הרייך השלישי למעצמות המערב כנגד ברית המועצות.

את הבשורה על ההצעות הללו נשאו יואל ברנד ובונדי גרוס - שליחי ועדת העזרה וההצלה בבודפשט בניסיון הצלת יהדות הונגריה. הם נתפסו על ידי שירותי הביטחון הבריטיים אשר חשדו בהצעות וחשפו את פרצופו האמיתי של לאופר ושל שתי ההצעות: הגרמנים ביקשו לפרק את הברית בין מעצמות המערב לברית המועצות. מחקרים בני ימינו מראים שלגרמנים לא הייתה ואף לרגע, כוונה לשחרר את יהודי הונגריה בתמורה למשאיות. לאופר שימש גם כמתווך בניסיונם של הנהגת היישוב להעביר כספים לגטאות.

ההיסטוריון יהודה באואר כתב כי בסוף המלחמה חוסל לאופר בכלא פנקראץ בפראג על ידי מפעיליו הגרמנים משום שידע עליהם יותר מדי. לעומתו כתב ההיסטוריון שלמה אהרונסון, כי לאחר סיום המלחמה פעל לאופר כסוכן של ה- (Strategic Services Unit ) SSU SSU, סוכנות הביון האמריקאית שירשה את ה-OSS לאחר המלחמה ולפני הקמת ה-CIA. בשירותה פעל מווינה נגד הסובייטים. סופו של פרנץ לאופר נשאר לוטה בערפל.

מקורות

שלמה אהרונסון, "על הפוסט ציונות והמסורת האנטישמית במערב", מתוך "ציונות - פולמוס בן זמננו" פרסום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1996.
שלמה אהרונסון, "הצלת יהודי הונגריה", הרצאה מתוך הקורס: "המלכודת הנאצית", האוניברסיטה המשודרת, גלי צה"ל
עדות יואל ברנד במשפט אייכמן (ראו קישור חיצוני).
שלמה אהרונסון, היטלר, בעלות הברית והיהודים, הוצאת הקיבוץ המאוחד. 2008.