העדפת הבן הבכור
העדפת הבן הבכור או פרימוגנטורה (באנגלית: Primogeniture) היא כלל לפיו רק הבן הבכור יורש את משפחתו.
בהלכה
ערכים מורחבים – כיבוד אח גדול, ירושה (הלכה)
בהלכה היהודית הבכורות מועדפים באופן חלקי: הירושה מחולקת רק בין הבנים הזכרים (או יורשיהם), והבכור שביניהם מקבל כפליים מכל אחד מהאחרים. בהיעדר בנים, הבנות יורשות בשווה.[1] המלוכה בממלכות ישראל בתקופת המקרא הייתה עוברת לאחד הבנים הזכרים, לאו דווקא לבכור שביניהם, אולם הייתה העדפה לבכור,[2] וכך גם נפסק להלכה.[3]
במשפט המקובל
מקורה של מסורת זו במסורת הנורמנית והיא הובאה אל המשפט המקובל לאחר כיבוש אנגליה על ידי הנורמנים בשנת 1066.
בהתאם לכלל זה, יורש הבן הבכור, או ראשון הבנים (אם יש בת בכורה לפניו בסדר ההורשה). בהיעדר ילדים, יורשים בני משפחת המוריש לפי כלל זה (כלומר אחיו הבכור של המוריש יירש אותו). כלל זה נשמר כאשר מתרחקים מהמוריש בחיפוש אחר יורש, כך כשמוריש ללא בנים נפטר - יירשו אותו בניו הבכורים של אחיו הבכור, או בניו הבכורים של דודו הבכור, וכן הלאה.
ישנם כללי הורשה דומים, כגון זה שהיה נהוג בבית המלוכה הבריטי עד שנת 2011 לפיו בהיעדר בן בכור יורשת העצר היא הבת הבכורה.
שבע מונרכיות באירופה ביטלו את ההעדפה הגברית: שוודיה ב-1980, הולנד ב-1983, נורווגיה ב-1990, בלגיה ב-1991, דנמרק ב-2009, לוקסמבורג וממלכות חבר העמים הבריטי ב-2011. נכון ל-2015, המדינות היחידות בעולם בהן יורש העצר היא אישה הן שוודיה (הנסיכה ויקטוריה), הולנד (הנסיכה קתרינה אמיליה), בלגיה (הנסיכה אליזבת) ולאונור, נסיכת אסטוריאס בספרד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שיטות הורשה
- נילי סמט, הבכור במקרא ובמזרח הקדום, סגולה, ניסן תשע"ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ מתקנת חכמים, לבנות עשויות להיות זכויות סוציאליות גם כשישנם בנים. חוקי הירושה תקפים אף נגד צוואה מפורשת. האפשרות היחידה לבצע חלוקה שונה, היא על ידי הענקת מתנה פרק זמן קצר לפני פטירת המוריש.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק ג'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ה' עמוד ב'; משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק א', הלכה ח'
