פרידריך דיקל

פרידריך דיקל
Friedrich Dickel

לידה	9 בדצמבר 1913 וופרטל, הקיסרות הגרמנית
פטירה	22 באוקטובר 1993 (בגיל 79) ברלין, גרמניה
מדינה
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של גרמניה
שר לביטחון הפנים ה־4 14 בנובמבר 1963 – 18 בנובמבר 1989 (26 שנים) → קרל מרון לוטר ארנדט ←

פרידריך דיקל (בגרמנית: Friedrich Dickel;‏ 9 בדצמבר 1913 – 22 באוקטובר 1993) היה מדינאי ואיש כוחות הביטחון מזרח גרמני. כיהן כשר לביטחון הפנים בממשלת הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (DDR) משנת 1963 עד שנת 1989.

ביוגרפיה

דיקל נולד בעיר וופרטל. מגיל 15 החל לעבוד כפועל במפעל לייצור פלדה. בשנת 1928 הצטרף לארגון הנוער הקומוניסטי של גרמניה (Kommunistischer Jugendverband Deutschlands, KJVD), ובשנת 1931 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של גרמניה.

בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עבר לפעול במחתרת. בשנת 1935 נעצר הוחזק בכלא במשך 3 חודשים ולאחר מכן שוחרר, כי החוקרים לא הצליחו לעלות על פעולתו המחתרתית. לאחר השחרור ברח מגרמניה לצרפת. בשנת 1936, עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד נסע לשם והצטרף אל שורות הבריגדה ה-11. השתתף בקרב להגנת מדריד. בשנת 1937 עבר מספרד לברית המועצות. הוא גויס לשורות המודיעין הצבאי והוכשר כסוכן. במסווה של פליט גרמני פעל בפינלנד ולאחר מכן במנצ'וריה ובשטחי סין האחרים, שהו תחת שליטת יפן הקיסרית. בשנת 1943 נעצר בשנחאי על ידי משטרת הכוחות הכיבוש היפנים, נשפט ונידון למאסר. שוחרר באוגוסט 1945 לפי דרישת הסובייטים (לאחר כניעת יפן).

בשנת 1946 שב לגרמניה והתיישב בשטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה. באותה שנה הצטרף למפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה. דיקל התגייס למשטרת העם ושירת במטה המשטרה בעיר לייפציג. בהמשך עבר לברלין, שם מונה לקצין פוליטי ראשי של משטרת ברלין. בשנת 1952 הועלה לדרגת גנרל מאיור.

בשנת 1956 עבר דיקל לצבא העם הלאומי, שזה עתה קם. בשנת 1957 נסע למוסקבה, שם למד במשך שנתיים באקדמיה צבאית. לאחר שובו – מונה לסגן שר ההגנה ולקצין קישור למפקדת כוחות הכיבוש הסובייטים בגרמניה.

בשנת 1963, ביקש שר לביטחון הפנים של גרמניה, קרל מרון, לעזוב את תפקידו מסיבות בריאותיות. בקשתו אושרה על ידי הוועד הפועל של המפלגה. פרידריך דיקל מונה במקומו. בעקבות המינוי הועלה דיקל לדרגת לוטננט גנרל. דיקל ניהל את משרד לביטחון הפנים (וגם את משטרת העם) במשך 26 שנם. במקביל לתפקיד זה היה דיקל גם חבר בפוליטבירו המזרח-גרמני וגם ציר בפרלמנט המזרח גרמני.

בשנת 1989, בעקבות מחאה ציבורית, הוא התפטר יחד עם שאר חברי הפוליטבירו. לאחר איחוד גרמניה ב-1990 לא הועמד דיקל לדין, כמו חלק ניכר משאר חברי הפוליטביורו, כמו וילי שטוף, אריך מילקה והיינץ קסלר. הוא חי בביתו בברלין, שם מת באוקטובר 1993.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרידריך דיקל בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35389446פרידריך דיקל