פרידריך, נסיך פרוסיה (1911–1966)
| לידה |
ברלין, הקיסרות הגרמנית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
נהר הריין, גרמניה המערבית  | ||||||||
| שם מלא | פרידריך גאורג וילהלם כריסטוף, נסיך פרוסיה | ||||||||
| בת זוג | ליידי בריג'יד גינס | ||||||||
| שושלת בית הוהנצולרן | |||||||||
| |||||||||
פרידריך גאורג וילהלם כריסטופר, נסיך פרוסיה (בגרמנית: Friedrich Georg Wilhelm Christoph Prinz von Preußen; 19 בדצמבר 1911 – 20 באפריל 1966), הידוע גם בשם פרידריך פון פרוסן בבריטניה,[1] היה בנו הרביעי של וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה.
ביוגרפיה
ראשית חייו
פרידריך נולד ב-19 בדצמבר 1911 בברלין, לוילהלם, נסיך הכתר של גרמניה ולצציליה, דוכסית מקלנבורג-שוורין, בתם של פרידריך פרנץ השלישי, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין ואנסטסיה מיכאילובנה, הדוכסית הגדולה של רוסיה.
פרידריך בילה את השנתיים הראשונות לחייו בסופוט עד ינואר 1914 מכיוון שאביו פיקד על רגימנט ההוסרים הראשון של משמר החיים בדנציג עד שהועבר לברלין. משנת 1917 התגורר פרידריך עם אמו ואחיו בארמון צציליינהוף בפוטסדאם, שם למד בבית הספר.
פרידריך, שהסנדק שלו היה המלך ג'ורג' החמישי, היה אנגלופיל מאז נעוריו. בשנת 1934 הוא היה הראשון מבית הוהנצולרן מאז מלחמת העולם הראשונה שהתקבל בארמון בקינגהאם על ידי הזוג המלכותי הבריטי וגם השתתף בשבוע הרגאטה בקווס כאורחם על היאכטה המלכותית ויקטוריה ואלברט. כנציגו של סבו, פרידריך השתתף בהלוויה הממלכתית של האדמירל הבריטי לורד ג'ליקו בלונדון בסוף 1935. ב-1937 הוא היה נציג משפחת המלוכה הפרוסית בהכתרת ג'ורג' השישי.
כמו אחיו, פרידריך למד משפטים וכלכלה. הוא עבר את הבחינה הממלכתית הראשונה שלו במשפטים ב-1936 באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין. ב-1937 עבר לבריטניה ועבד תחילה בבנק לונדוני, ואחר כך בתפקיד מסחרי בנציג אנגליה של סינדיקט האשלג.
לימודים בבריטניה וכליאה
הוא למד בקיימברידג' וחי בסתר כרוזן פון לינגן כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939. הוא נעצר ונכלא במאי 1940. הוא הוחזק בבריטניה במשך מספר חודשים ונשלח למחנות המעצר ליד קוויבק סיטי וזמן קצר לאחר מכן בפרנהאם, קוויבק. בשני המחנות הוא נבחר למנהיג המחנה על ידי עמיתיו השבויים. [2]
התאזרחות בריטית ב-1947
הוא ויתר על אזרחותו הגרמנית בשנת 1947.[3] הוא התאזרח כאזרח בריטי באוקטובר 1947 תחת השם פרידריך פון פרוסן (אחרי שנודע גם במהלך שהותו בבריטניה כ"ג'ורג' מנספילד").[3] התאזרחות זו הייתה שנויה במחלוקת, בין השאר משום שבהיותו צאצא של סופיה מהנובר, ובעל זכויות על פי חוק ההסדר 1701, כפי שתוקן על ידי חוק ההתאזרחות של סופיה 1705, הייתה לו תביעה לאזרחות בריטית מלידה. מעמדו בהקשר לתביעתו לפיצוי בגין רכוש שנתפס בפולין נדון בפרלמנט ובבתי המשפט עד 1961.[1]
מותו
הוא היה הבעלים של Schloss Reinhartshausen בארבך, גרמניה. כששהה שם ב-1966, הוא נעלם ונמצא שבועיים לאחר מכן לאחר שטבע בריין. לא ניתן היה לקבוע אם מדובר בהתאבדות או בתאונה.[3]
משפחתו
פרידריך התחתן עם ליידי בריג'יד גינס ב-30 ביולי 1945 בהדהאם הקטנה. נולדו להם חמישה ילדים:[3]
.jpg)
- הנסיך פרידריך ניקולאוס (נולד ב-3 במאי 1946) התחתן, עם[4] ויקטוריה לוסינדה מנקרופט (נולדה ב-7 במרץ 1952, בתו של סטורמונט מנקרופט, הברון השני של מנקרופט) ב-27 בפברואר 1980 בלונדון ויש להם ילדים.
- הנסיך אנדראס (נולד ב-14 בנובמבר 1947) התחתן עם[4] אלכסנדרה בלאהובה (28 בדצמבר 1947 - 8 בספטמבר 2019) ב-2 בינואר 1979, ויש להם ילדים, כולל טטיאנה פון פרוסן.
- הנסיכה ויקטוריה מרינה (נולדה ב-22 בפברואר 1952) נישאה לפיליפ אלפונס אצ'אצ'ה (נולד ב-25 במרץ 1945) ב-3 במאי 1976, ויש להם ילדים.
- הנסיך רופרט (נולד ב-28 באפריל 1955) התחתן עם[4] זיבה ראסטגר-ג'ווהרי (נולדה ב-12 בדצמבר 1954, למשפחה של תעשיינים איראנים עשירים[5] ) ב-5 בינואר 1982 בלונדון, ויש להם ילדים.
- הנסיכה אנטוניה (נולדה ב-28 באפריל 1955) התחתנה עם צ'ארלס ולסלי, הדוכס התשיעי מוולינגטון ב-3 בפברואר 1977 בכנסיית סנט פול, לונדון, ויש להם ילדים.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Commons Debate of 19 October 1961
- ^ Grandson of Kaiser Was Held in Canada. Toronto Star, June 1, 1945, p. 28
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Eilers, Marlene. Queen Victoria's Descendants. Rosvall Royal Books, Falkoping, Sweden, 1997. pp.17-18, 124-125, 172. מסת"ב 91-630-5964-9ISBN 91-630-5964-9
- ^ 4.0 4.1 4.2 Genealogisches Handbuch des Adels, Fürstliche Häuser XIV. "Haus Preußen". C.A. Starke Verlag, 1991, pp. 148-149. מסת"ב 37-980-0700-4.
- ^ Milani, Abbas. Eminent Persians, The Men and Women Who Made Modern Iran, 1941-1979, Volume 1, Syracuse University Press and Persian World Press, Syracuse, New York, 2008. pp.661-664. מסת"ב 978-0-8156-0907-0
