ריין

נהר ריין
	גדות הריין בבזל, שווייץ
מידע כללי
אורך	1,233 ק"מ
ספיקה ממוצעת	1,060 (בזל); 1,080 (שטרסבורג); 2,090 (קלן); 2,260 (גבול גרמניה-הולנד); מ"ק לשנייה
אגן ניקוז	185,000 קמ"ר
מוצא	גראובינדן
גובה מוצא הנהר	הריין הקדמי (2,600); הריין האחורי (2,500) מטרים
יובלים	רוהר, ארה, מוזל, מיין, נקאר, מודר, סואר, איל
שפך	הים הצפוני
מדינות באגן הניקוז	אוסטריה; איטליה; בלגיה; גרמניה; הולנד; לוקסמבורג; ליכטנשטיין; צרפת; שווייץ
	אגן הניקוז של נהר הריין

ערך זה עוסק בנהר ריין. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ריין (פירושונים).

רַיין (בגרמנית: Rhein, בצרפתית: Rhin, בהולנדית: Rijn, ברומאנש: Rain) הוא נהר שאורכו 1,233 קילומטר (הנהר הארוך במערב אירופה) אשר מקורותיו בהרי האלפים בדרום שווייץ והוא זורם צפונה דרך אגם קונסטנץ, גרמניה והולנד עד שנשפך לים הצפוני. יובליו העיקריים של הריין הם הנהרות ארה, נקאר, מיין ומוזל; והוא מחולק באופן מסורתי לריין הגבוה (Hochrhein) עד בזל, הריין העילי (Oberrhein) עד בינגן, הריין המרכזי (Mittelrhein) עד בון, ולריין התחתי (Niederrhein).

משמעות השם ריין היא "זה אשר זורם" ומקורו בשורש הקלטי "reie" שמשמעותו להזיז, לזרום, לשטוף ולרוץ.

אף שהריין עובר דרך מספר מדינות, ובהן שווייץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, צרפת והולנד, חלק הארי של הנהר זורם בגרמניה ומשמש אותה לצורכי תעשייה ומסחר וכנתיב מים. חגיגות ופסטיבלים רבים נערכים לכבודו, אך גם עימותים צבאיים רבים נערכו באזור הנהר במהלך ההיסטוריה.

הריין כגבול מדיני

בעת העתיקה התיישבו שבטים גרמאניים בשתי גדות הריין התחתי ושבטים קלטים התיישבו לאורך גדות הריין העילי. ב-55 וב-53 לפני הספירה בנה יוליוס קיסר גשרים על נהר הריין וחצה אותו במהלך מלחמת גאליה. השבטים הגרמאניים נערכו מצפון לנהר הריין והרומאים נערכו מדרומו ומערבו, עד שקרב יער טויטובורג ביסס סופית את נהר הריין כגבולה הצפוני של האימפריה הרומית. מאז הפך נהר הריין לנתיב מים ומסחר מרכזי. כאשר התפרקה האימפריה הרומית המערבית במאה החמישית לספירה, חצו שבטים גרמאניים בהמוניהם את נהר הריין לכל אורכו לכיוון מערב. נהר הריין הפך לעמוד השדרה של אימפריית הפרנקים של קארל הגדול ולאחר מכן של האימפריה הרומית ה"קדושה" של העם הגרמני.

מלחמת שלושים השנים (1618–1648) הסתיימה עם הפרדה פוליטית בין גוף הנהר לשפך הנהר לים הצפוני כאשר החלה להתגבש הולנד כיחידה פוליטית עצמאית, ובנוסף לואי ה-14 מלך צרפת ניכס לעצמו את שטחי אלזס בשנת 1660 תוך קביעת הגבול המזרחי של צרפת על נהר הריין. בזמן המהפכה הצרפתית סיפחה צרפת את הגדה המערבית של נהר הריין תוך שהיא מספחת חלקים מגרמניה, הולנד ובלגיה.

ב-1840 התפתח משבר הריין עקב דבריו של ראש ממשלת צרפת על נהר הריין כגבולה המזרחי הטבעי של רפובליקת צרפת. באותה התקופה נכתב "משמר הריין" (die Wacht am Rhein), שיר שהפך לפופולרי והגיע למעמד של כמעט המנון בזמן מלחמת צרפת–פרוסיה, ותוכנו נסוב סביב סטטוס הריין כגבול. והוא שימר על מעמדו במשך תקופת הרייך השני (1870–1918) וגם בתקופת מלחמת העולם הראשונה שבמהלכה הופיע על גלויות מלחמה רבות.

במהלך המלחמה הפרנקו-גרמנית (1870–1871) סיפחו הצבאות הפרוסיים לגרמניה בחזרה את אלזס-לורן, והזיזו את הגבול מנהר הריין מערבה, אך לאחר מלחמת העולם הראשונה החזירה לעצמה צרפת את אלזס-לורן והגבול שב לעבור על נהר הריין.

במסגרת חוזה ורסאי נותרה הגדה המערבית של הריין בגרמניה מפורזת, מה שגרם להתמרמרות רבה בגרמניה, וכאשר היטלר הכניס את כוחות הצבא הגרמני לאזור זה זכה לעלייה גדולה בפופולריות. בין שתי מלחמות העולם נבנו ביצורים רבים משני צדי המתרס וגם על הנהר, קו מאז'ינו בצד הצרפתי וקו זיגפריד בצד הגרמני.

לאחר כניעת צרפת במלחמת העולם השנייה סופח שוב אלזס-לורן לרייך הגרמני, אך הוחזר לה בתום המלחמה.

בשלהי המלחמה נגרם הרס לערים הרבות שעל נהר הריין כתוצאה מפלישת בעלות הברית לגרמניה, מה שהעצים את הזיהום בנהר.

לאחר מלחמת העולם השנייה הודחקו המאבקים הפוליטיים על הריין מפאת הנטייה לאיחוד כלכלי ופוליטי, מה גם שהזיהום ההולך וגובר גרם להגברת שיתוף הפעולה בין המדינות לתיקון המצב.

לגדות הריין שוכנות ערים חשובות רבות, ובהן: כור, שפהאוזן, בזל (שווייץ), ואדוץ (ליכטנשטיין), שטרסבורג (צרפת), קונסטנץ, קרלסרוהה, שפאייר, מאנהיים, לודוויגסהאפן, וורמס, מיינץ, ויסבאדן, קובלנץ, בון, קלן, לברקוזן, דיסלדורף, קרפלד, דואיסבורג (כולן בגרמניה), ארנהם ורוטרדם (הולנד).