וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה
 | |||||||||
| וילהלם, יורש העצר של גרמניה | |||||||||
| לידה |
6 במאי 1882 פוטסדאם, האימפריה הגרמנית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 ביולי 1951 (בגיל 69) הכינגן, גרמניה המערבית  | ||||||||
| שם מלא | פרידריך וילהלם ויקטור אוגוסט ארנסט מפרוסיה | ||||||||
| מדינה | גרמניה | ||||||||
| בת זוג | ססיליה, דוכסית מקלנבורג-שוורין | ||||||||
| שושלת בית הוהנצולרן | |||||||||
| |||||||||
|
| |||||||||
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1900–1918 (כ־18 שנים) |
| דרגה |
_h_1918.gif){kind=small} גנרל-אוברסט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הארמייה החמישית מפקד קבוצת הארמיות וילהלם | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
פרידריך וילהלם ויקטור אוגוסט ארנסט (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Victor August Ernst von Preußen 6 במאי 1882 פוטסדאם - 20 ביולי 1951 הכינגן) היה יורש העצר של הקיסרות הגרמנית, ובנו של וילהלם השני אחרון קיסרי גרמניה. לאחר מלחמת העולם הראשונה וביטול המונרכיה נאלץ לוותר על כל הזכויות שבכתר גרמניה ויצא לגלות עם אביו בהולנד, אולם בעקבות מאמצי ידידו גוסטב שטרזמן הרשו לו מדינות ההסכמה לחזור לגרמניה בתנאי שלא יחשוף את עצמו. ב-1930 הצטרף לקסדת הפלדה ותמך בהקמת המפלגה הנאצית, לא מתוך התלהבות מהנאציזם אלא משום שקיווה שיוכל לחזור ולשלוט. רצה להתמודד לנשיאות מול פאול פון הינדנבורג, אולם בעקבות איומי אביו ביטל את מועמדותו. נחשד על ידי הגסטפו במעורבות בקשר העשרים ביולי. ובילה את המלחמה באוסטריה, ולאחריה נעצר על ידי כוחות הכיבוש הצרפתיים, אולם שוחרר וחי את שארית חייו בהכינגן שבגרמניה המערבית.
ביוגרפיה
_b_568.jpg)
וילהלם נולד ב-6 במאי 1882 בעיר פוטסדאם שבקיסרות הגרמנית. אביו וילהלם השני היה נכדו של הקיסר דאז וילהלם הראשון, ואמו אוגוסטה ויקטוריה הייתה נסיכת שלזוויג-הולשטיין. עם לידתו היה וילהלם השלישי בסדר הירושה, אחרי אביו וסבו. ב-15 ביוני, לאחר מות סבו פרידריך השלישי, הוכתר אביו כקיסר ווילהלם כיורש העצר וכנסיך פרוסיה.
וילהלם השני התייחס לבנו בבוז בגלל חולשתו לנשים, במהלך סבב הופעות בברלין של זמרת האופרה ושחקנית הקולנוע ג'ראלדין פאראר בחר בה וילהלם לו לאישה ואף נתן לה טבעת. אולם אביו התנגד לכך כי חשש מביקורת ציבורית אם בנו יתחתן עם אשה ללא ייחוס. ולכן הגלה את בנו לדנציג והכריח את פראר להחזיר את הטבעת. במהלך שהותו בדנציג הרבה הנסיך לשחק טניס, ופגש נשים נאות אחרות כך שכח במהרה את ארוסתו ונישא לדוכסית ססיליה, דוכסית מקלנבורג-שוורין, בתם של פרידריך פרנץ השלישי, הדוכס הגדול של מקלנבורג-שוורין ואנסטסיה מיכאילובנה, הדוכסית הגדולה של רוסיה.
וילהלם היה קצין צבא מוכשר מאוד ולפני שפרצה מלחמת העולם הראשונה כבר הספיק לפקד על יחידות גדולות, כשפרצה המלחמה הוא ניסה לשכנע את אביו לוותר בראיונו הראשון לכתב זר בנובמבר של 1914 אמר:
אין ספק שזו היא המלחמה המטופשת ביותר חסרת טעם ומיותרת של העידן המודרני, המלחמה אינה מבוקשת בגרמניה אני מבטיח לך אבל זה נכפה עלינו.
למרות דבריו פיקד וילהלם על הארמייה החמישית של הצבא הגרמני הקיסרי ונטל חלק בולט בקרב ורדן בשנת 1916. בהמשך מונה למפקד קבוצת ארמיות עד לסוף המלחמה.
במהלך המהפכה הגרמנית ויתר הקיסר וילהלם השני על כיסאו, הנסיך יורש העצר עשה כמוהו ומשפחת המלוכה יצאה לגלות בהולנד. במהלך גלותו התיידד וילהלם עם הקנצלר גוסטב שטרזמן וביקש ממנו לחזור לגרמניה, הקנצלר הסכים לבסוף בתנאי שלא יעסוק בפוליטיקה. וילהלם חזר לגרמניה ב-9 בנובמבר 1923 ולא הודיע לאביו שזעם על כך שבנו בחר לחזור לגרמניה דווקא ב 9 בנובמבר היום בו התפרק הרייך השני.
ב-1935 שבר וילהלם את ההבטחה שנתן לשטרזמן והצטרף למפלגה קטנה אחת מהמפלגות הקדם נאציות, כמו כן היה ביחסים קרובים עם אדולף היטלר והיה חבר בקסדת הפלדה. הוא שקל להתמודד לנשיאות מול פאול פון הינדנבורג, כשאביו שמע על תוכניתו הוא שלח לו מברק בו נכתב בין היתר:
אם אתה לוקח את העבודה הזו ולכן אתה צריך להשבע שבועת אמונים לרפובליקה, אני מנשל אותך ומגרש אותך מהבית שלי. אתה נשבע לך רק כדי לשבור את השבועה.
בעקבות איומי אביו ביטל וילהלם את מועמדותו, אולם המשיך בניסיונות להחזרת המונרכיה, הוא האמין שהיטלר יסייע לו אולם משהבין שסיוע כזה לא יבוא התקררו היחסים ביניהם. לאחר ליל הסכינים הארוכות שבמהלכו נרצח ידידו הקנצלר לשעבר קורט פון שלייכר פרש לגמרי מכל פעילות פוליטית. נחשד שהיה מעורב בקשר ה-20 ביולי והיה נתון לפיקוח הגסטפו. את שארית המלחמה בילה באוסטריה ולאחריה נתפס בידי חיילים צרפתים והושם במאסר, לאחר שחרורו חי בהכינגן עד מותו ב-20 ביולי 1951.
ארמון צציליינהוף
וילהלם השני בנה בעבור בנו את ארמון צציליינהוף (פירוש השם בגרמנית: החצר של צצילייה) והוא קרוי על שם אשתו של הנסיך צציליה (ססיליה) המבנה תוכנן על ידי הארכיטקט הגרמני פאול שולצה-נאומבורג בנייתו נמשכה שלוש שנים והסתיימה בשנת 1917 המשפחה המלכותית גרה בארמון שנה אחת ואז גורשה להולנד ממשלת רפובליקת וויימאר החזירה לנסיך את הארמון אולם עם התקרבות הצבא האדום לפוטסדאם עזבה את הארמון שנית (הפעם לתמיד) ונמלטה למערב גרמניה מ-17 ביולי עד ל-2 באוגוסט 1945 נערכה בארמון ועידת פוטסדאם, ועידת פסגה בין מנהיגי בעלות הברית, שבתומה הועבר הארמון למועצת העיר פוטסדאם. תחילה שימש הארמון בית הספר של איגוד הנשים הדמוקרטי של גרמניה המזרחית. בשנת 1960 הועבר בית הספר למקום אחר. האגף המערבי של הארמון הוסב לבית מלון ובשאר אגפיו נפתח מוזיאון של ועידת פוטסדאם. בשנת 1990 הוכרז ארמון צציליינהוף, יחד עם הגנים וארמון סנסוסי, כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
משפחתו
._Kriegs-Wohlfahrtskarte,_1914.jpg)
לווילהלם היו שישה ילדים מנישואיו עם ססיליה, דוכסית מקלנבורג-שוורין:
- וילהלם, נסיך פרוסיה (1906-1940) ויתר על הכתר לטובת אחיו הצעיר לואיס פרדיננד נישא לדורותיאה פון סלוויאטי ונולדו לו שתי בנות:
- הנסיכה פליסטיס
- הנסיכה כריסטינה
- לואיס פרדיננד, נסיך פרוסיה (1994–1907) קיבל את הכתר שאחיו ויתר עליו והיה מתנגד נלהב לנאציזם נישא לקירה קירילובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה ונולדו לו שבעה בנים:
- הנסיך פרידריך וילהלם
- הנסיך מיכאל
- הנסיכה מארי ססיל
- הנסיכה קירה
- הנסיך לואיס פרדיננד
- הנסיך זיגמונד
- הנסיכה קסניה
- הוברטוס, נסיך פרוסיה (1909-1950) היה נשוי בתחילה לברונית פון הומבולדט ואחר כך לנסיכה מגדלנה רויס נולדו לו שתי בנות:
- הנסיכה אנסטסיה
- הנסיכה מארי כריסטין
- פרידריך, נסיך פרוסיה (1911–1966) התחתן עם הליידי בריג'ד גינס ונולדו לו חמישה ילדים:
- הנסיך פרידריך ניקולס
- הנסיך אנדרו
- הנסיכה ויקטוריה
- הנסיך רופרט
- הנסיכה אנטוניה
- אלכסנדרינה, נסיכת פרוסיה (1915–1980)
- ססיליה, נסיכת פרוסיה (1917–1975)
- ויקטוריה אנסטסיה זיטה
עיטורים
- אביר מסדר הנשר השחור
- אביר מסדר הנשר האדום
- פור לה מריט
- מסדר הכתר (פרוסיה)
- הצו הצבאי של מקס יוזף
- הצו הצבאי של סנט היינריך (סקסוניה)
- צלב ההצטיינות הצבאית רמה 1 (מקלנבורג שווריין)
- אביר מסדר גיזת הזהב (הסניף האוסטרי)
- אביר מסדר גיזת הזהב (הסניף הספרדי)
- אביר מסדר הבירית גורש ב-1915
- אביר מסדר סנט אולף (נורווגיה)
כתביו
זכרונותיו של נסיך הכתר וילהלם יצא לאור בשטוטגרט 1922
זכרונותי מהמאבק ההרואי של גרמניה על מלחמת העולם הראשונה יצא לאור בברלין 1923
מחפש את האמת ספר על שאלת אשמת המלחמה יצא לאור בשטוטגרט 1925
בספרות
זיכרונותיו של נסיך הכתר הגרמני נכתב על ידי אשתו
יורש העצר וילהלם ותפקידו בפוליטיקה הגרמנית
יורש העצר וילהלם
פרצופו האמיתי של נסיך הכתר נכתב בידי קרל לנגה
הנצחות
פסיפס הנושא את דיוקנו ודיוקן אשתו נמצא בכנסיית הזיכרון על שם הקייזר וילהלם בברלין.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
28430207וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה
- אבירי מסדר גיזת הזהב
- בית הוהנצולרן
- נסיכים גרמנים
- יורשי עצר שלא זכו למלוך
- אנשי צבא גרמנים במלחמת העולם הראשונה
- מעוטרי פור לה מריט
- אבירי מסדר העיט השחור
- מקבלי עיטור אנדריי ה"קדוש"
- מסדר הבירית: אבירים וגבירות
- האימפריה הגרמנית: אישים
- וילהלם השני, קיסר גרמניה
- פוליטיקאים גרמנים
- מפקדי ארמיות בצבא הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה
- אבירי מסדר הפיל
- ילידי 1882
- נפטרים ב-1951